שיפוט והתנהגות מוסרית (פסיכולוגיה חינוכית)

בנוסף לנורמות קיימים ערכים ואמות מידה אוניברסלים כמו מוסריות המכתיבים שיקולים והתנהגויות בתחומים כלליים. תפיסת המוסריות קשורה לראייה כללית של מהות האדם. ניתן להבחין בין 3 גישות כלליות לטבע האדם:

 

  1. הגישה הפסיכואנליטית – הרואה באדם "חיה" המונעת ע"י אינסטינקטים תוקפניים ומיניים ותפקיד החברה "לביית" אותה, ללמדה להשתלב בחברה ולהפנות את דחפיה לאפיקים מועילים ופוריים. אם כך, לפי גישה זו המוסר התפתח כדי לאפשר קיום בחברה. הפרט נאלץ ללמוד מערכת חוקים ולהפנימה על אף שבבסיסה היא נוגדת את דחפיו הטבעיים.
  2. הפילוסוף הצרפתי ז'אן זק רוסו נציג גישה הרואה באדם יצור טוב מלידה ובחברה כוח משחית. האדם חי בהרמוניה עם הטבע ולא היו לו דחפים תוקפניים והרסניים. החברה כפתה חוקיה על הפרט, ומאחר והחברה מושחתת וחוקיה נוגדים את טבע האדם, הפנים הוא התנהגויות שליליות. גם גישה זו כפסיכואנליטית רואה ניגוד בין וטבע האדם לבין החוקים שכופה עליו החברה, אך שונה ממנה בהשקפה לפיה החברה היא זו שמשחיתה את הפרט ולא הפרט את החברה.
  3. הגישה הביהביוריסטית – האדם נולד טאבולה רסה. ניתן ללמד את האדם כל דבר לפי עקרונות חוקי הלמידה. חיזוקים בתהליך הלמידה יביאו להפנמת כל דבר. ווטסון מייצגה, טען כי באם ינתנו לו ילדים בריאים ותנאים מתאימים שיוכל לחנכם, יוכל לעשות מכם כל סוג מומחה שנרצה.

הפסיכולוגיה החברתית עוסקת בנושא התפתחות מוסרית ושתי התיאוריות הבולטות בתחום הן זו של פיאז'ה וזו של קולברג.

 

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות