הצורך להשתייך לקבוצה – פסיכולוגיה חינוכית

קבוצה = מורכבת מ-2 אנשים לפחות בה מתקיימת פעילות גומלין. לחבריה מטרות משותפות, נורמות ומבנה (חלוקת תפקידים, היררכיה וכדומה).

קבוצה

מטרות                                                  מבנה                                                    חופש השתייכות

 

ראשוני                          משני                 פורמלי                         לא פורמלי                                  רשת                 חובה

קיום הקבו' מטרה                              הקבו' היא אמצעי   תפקידים נקבעים        מעמד החברים, חוקים                ההשתייכות      לא מתוך

בפני עצמה (קבו' פסיכולוגית)          להשגת מטרה אחרת    במערכת חוקים.          ונורמות נקבעים ע"י פעילות            מרצון/בחירה    בחירה

זכויות, נורמות            הגומלין תוך כדי פעילות הקבו'                                   צבא, בי"ס

 

 

 

אריסטו – האדם הוא חיה חברתית. הרצון להימצא בחברת אחרים הוא כפי הנראה אוניברסאלי ומושרש בנפש האדם. הצורך להשתייך מוגדר כרצונו של אדם ליצור קשרים חברתיים עם אנשים אחרים. ניתן להסביר צורך זה בכמה מישורים:

 

הגישה הביולוגית – ההשתייכות לקבוצה הוא אינסטינקט מולד שמקורו בזמנים עברו בהן החיים בטבע היו כרוכים סכנות וההמצאות בקבוצה סיפקה ביטחון פיזי הן מכיוון שניתן להבחין בסכנה כאשר מספר חברי הקבוצה גדול והן מכיוון שהכוח הפיזי הגדול יכול להכריע. כמו כן, חלוקת התפקידים בהתאם לכישורי חברי הקבוצה מבטיחה ביצוע מספק ויעיל.  הסבר אחר מכניסטית, יטען שמטרת הפרט להתחברות לקבוצה היא להגיע לסיפוקים שונים. הפרט זקוק לזולתו ע"מ שיכין מזונו, יעזור לו בביצוע משימות, יפיג שעמומו, יעביר לו משוב לבניית דימויו העצמי, יציג לפניו שאלות ושיאשר אצת דבר עצם קיומו.

 

עפ"י הגישה הפסיכואנליטית בדידות היא אחת החוויות הבסיסיות של הקיום האנושי. לפי פסיכולוגיית האגו (פרויד, 1920) התינוק הנולד אינו מבחין בינו לבין העולם הסובב אותו. אט אט לומד הוא שהעולם מחולק ל-2 מרכיבים: הוא והסובב אותו. הוא לומד שהוא נפרד מסביבתו ושאינו יכול לצאת מעצמו ולהתחבר לעולם שבחוץ. בשלב הינקות הוא תלוי לחלוטין באחרים לסיפוק צרכיו, תלות הגורמת לו תסכול וחוסר אונים. ככל שהוא מתפתח, מכליל הוא תחושות אלה והן באות לידי ביטוי ברצון להיות בחברת אחרים. מטרם הפעילות האנושית היא הפגת תחושת הבדידות ואחת הדרכים היא חיפוש שיתוף עם אחרים.

כל הגישות הנ"ל יוצאות מנקודת הנחה כי באדם טבוע הצורך להשתייך. להלן 4 תשובות לגבי תרומת חברת זולת לאדם:

 

  1. גירוי חברתי – כפי שראינו, הצורך ברמה מסוימת של גירוי הכרחי לאדם. כאשר אדם נמצא בבידוד, גם אם כל צרכיו מסופקים, סובל הוא מחוסר שקט ומתופעות דיכאוניות. ההומאוסטזיס אליו שואף האדם להגיע, נותן תחושת סיפוק רק אם הוא מגיה לאחר פעילות או מאמץ, חברת הזולת הוא מקור להפתעות והנאה. גם אם לא נוצרת אינטראקציה בין שני אנשים, עדיין מהווים הם גירוי איש לרעהו. עם זאת, נוכחות ממושכת מידי בנוכחות אנשים או הימצאות במצבים דומים תכופות, יכולה לגרום לתחושת שעמום ובמצב זה הדחף הוא דווקא להיות לבד. לפיכך, קריאה או צפייה בסרט לבד יכולות להיתפס כפעילות מסוימת. הן בקרית ספר והן בצפייה בסרט ההנאה שאנו חשים נובעת מן המפגש שלנו עם דמויות אחרות, וכאשר הספר טוב, התחושה היא שאנו במקום אחר ובחברת אנשים שאל חוויותיהם ועולמם הפנימי אנו נחשפים, אף שאנו לבד.
  2. הפחתת חרדה – כפי שראינו, חרדה היא אחד הגורמים המשפיעים על למידה. במצבים מעוררי חרדה, מעדיפים רוב האנשים להימצא עם "אחיהם לצרה". הרגשת שותפות הגורל והפחדים מקלה את ההתמודדות. עם זאת, ישנם כאלה שמעדיפים להיות לבד בשעת חרדה מכיוון שנוכחות אחרים רק מגבירה אותה, אפקט זה בולט בעיקר כאשר הם חשים שהסובבים אותם אינם שותפים לאותו גורל. שאכטר ערך ניסוי ובו בדק את הקשר בין חרדה לבין שהייה בקבוצה, בו נאמר לסטודנטים בקבוצת הניסוי כי הם עומדים לקבל שוק חשמלי מכאיב אך בלתי מזיק, לקבוצת הביקורת נמסר כי הם עומדים לקבל שוק חשמלי שאינו מכאיב. נמצא כי חברי קבוצת הניסוי העדיפו לשהות יחדיו בחדר ההמתנה, תוצאה המצביעה על העובדה שאנשים שנמצאים במצב של חרדה מעדיפים להימצא בחברת אנשים החשים תחושות הדומות לשלהם. בניסוי מאוחר יותר בדק שאכטר האם בשעת חרדה הפרט מעדיף חברה מסויימת. נמצא כי הפרט מעוניין להימצא בחברת אחרים השרויים באותו מצב – אחים לצרה. בנסיבות אלה, ההימצאות בין אנשים שאינם אחרים לצרה גרועה מן ההימצאות לבד. גם בבי"ס ישנם מצבים דומים לזה שתיאר שאכטר: בשעת המתנה לבחינה או לקבלת חיסון מעדיפים התלמידים לחכות עם חבריהם מכיוון שתחושת השותפות לגורל מקלה עליהם.
    עם זאת, ישנם כאלה המעדיפים לשהות לבד מכיוון שנוכחות אחרים מגבירה את תחושת החרדה. במחקר שערך זיו בישובי הצפון בתקופת ההפגזות לאחר מלחמת ששת הימים נמצא כי ילדי הקובוצים היו פחות חרדים מילדי המושבים וזאת מכיוון שההימצאות בקבוצה מסייעת לילדי הקיבוצים בהפחתת חרדתם ואילו ילדי המושבים אשר שהו במקלטים משפחתיים, חשו בודדים. מחקרים מאוחרים יותר תמכו בממצאיו של שאכטר ואף הוסיפו לו פן נוסף: ממחקר שנערך בבי"ח עולה כי חולים שעמדו לעבור ניתוח לב העדיפו לשהות בחדר הם חולים שכבר עברו את הניתוח ולא עם אלה שהיו אמורים לעבור את הניתוח. ההסבר לכך הוא הצורך בהבהרה קוגניטיבית ובהרגעה כאמצעים להורדת מתח. כך גם בבי"ס לפני בחינה מעדיפים התלמידים לשוחח עם אלה שכבר עברו את הבחינה. צורך ההשתייכות לצורך הורדת חרדה מורכב אם כן מאלמנטים אמוציונליים (להיות עם חברים לצרה) ומאלמנטים קוגניטיביים (ללמוד יותר על המצב המאיים).

  3. משמעות והערכה לעצמי ולסביבה -האדם שואף להבין דברים ולהעריכם, להקנות להם משמעות וערכיות, ובראש ובראשונה לעצמו. תיאוריות האישיות של העצמי (self) מדגישות את ההיבט שלפיו בניית מושג העצמי כרוכה באינטראקציה ממושכת עם אחרים. כדי לדעת מי אני עלי להכיר אחרים, באמצעות אחרים האם יודע שהוא קיים ויה ערכו. תהליך בניית הזהות העצמית נעשה ע"י הזדהות עם אחרים בנקודת הדמיון עימם וע"י הבחנה בנקודת השוני. ההערכה העצמית שנרכשת במסגרת השוואה חברתית משמשת בסיס להתנהגות. לדוגמא: באמצעות השוואה הילד לומד שהוא מוכשר יותר מאחרים בציור אולם אינו יפה ולפיכך יפתח את תחום הציור וימעיט בפעילות עם בן המין השני. אם כך, האינטראקציה חשובה לא רק לשם הקניית משמעות והערכה עצמית אלא גם ככלי עזר לקבלת החלטות התנהגותיות ולהתוויית דרך חיים והתנהגות.

  4. הזדהות – הכיתה כקבוצה פסיכולוגית מאפשרת לילד להפנים נורמות ועמדות המאפיינות את כל חברי הקבוצה. מאחר והכיתה היא קבוצה הומוגנית מבחינת הגיל הכרונולוגי, לחבריה בעיות וצורות חשיבה משותפות: בגיל מסויים כולם אוהבים מוסיקה דומה, כולם מסתכסכים עם ההורים סביב נושא מסויים, כאשר הדבר בא לידי ביטוי בצורה קיצונית בגיל ההתבגרות. להזדהות חשיבות מיוחדת בגיל זה. בתקופה זו חוסר הביטחון והספקות לגבי העצמי דוחפים את המתבגר לחפש חיזוקים אותם הוא מקבל מן הקבוצה עמה הוא מזדהה. דוגמא להזדהות סמלית היא התלהבות כאשר קבוצת הכדורגל "שלנו" מנצחת. ההזדהות יכולה לשמש גם כגורם מדרבן: הזדהות עם התלמיד הטוב או המנהיג והרצון להיות כמותם. ההזדהות עשויה לשמש מניע להתנהגויות רבות.

 

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות