מבנה הקבוצה (פסיכולוגיה חינוכית)

מכיוון שבמסגרת עבודתו המורה מבלה את רב זמנו תוך פעילות גומלין עם קבוצות, מצפים כי יהיה הוא מומחה לתהליכים קבוצתיים. אך, מאחר ומערכת החינוך שמה דגש על היחיד, על כשריו, מניעיו והישגיו, נוטה המורה לתפוס את הכיתה כאוסף של יחידים על אף שבפועל מקיים הוא פעילות גומלין עם קבוצה המכילה יותר מסך מרכיביה ואינו מקיים שלושה דיאלוגים נפרדים עם 30 מתלמידיו. גם התלמידים אינם מתייחסים אל המורה רק כיחידים, קרובות תופסים הם עצמם כחלק מקבוצה בעלת נורמות משותפות לכל חבריה, נורמות המכתיבות כללי התנהגות והתייחסות הן למורה והן אל הלימודים.

 

מבנה הקבוצה

נהוג לסווג קבוצות אנשים ל-3 סוגים עיקריים:

 

  1. הקבוצה המקרית היא קבוצה אליה משתייכים אנשים בעלי קשר רופף וזמני ואשר אינם מקיימים ביניהם כמעט כל פעילות גומלין. לדוגמא: קבוצת אנשים הממתינים לאוטובוס, כאשר מטרתם המשותפת היא נסיעה באוטובוס.
  2. הקבוצה הסוציולוגית הרחבה קבוצה שעימה נמנים אנשים בעלי מכנה חברתי משותף כגון: מקצוע, לאומיות וכו'. פעילות גומלין המאחדת בין חברי הקבוצה מתרחשת כאשר גורם חיצוני מניעם לפעול למען מטרה משותפת. לדוגמא: מאבק להעלאת שכר.
  3. הקבוצה הפסיכולוגית הינה יחידה חברתית בת שני חברים או יותר, בה חבריה מכירים איש את רעהו ומקיימים ביניהם יחסי גומלין הדוקים וקשר משמעותי ויציב לאורך זמן ולהם לפחות מטרה משותפת אחת. בקבוצה זו התנהגותו של כל חבר משמעותית ומשפיעה על חברי הקבוצה, כאשר קיום הקבוצה הינה מטרה בפני עצמה. קבוצה זו מכילה יותר מסכום מרכיביה וניתן להתייחס אליה כאל גוף אחד מורכב. קבוצה פסיכולוגית יכולה להיות משפחה, צוות עבודה, קבוצת כדורגל, צוות ביחידה צבאית וכדומה.

 

ניתן להתייחס לכיתה כקבוצה המשתנה עם הזמן והופכת מקבוצה מקרית לקבוצה פסיכולוגית – בעת כניסת התלמיד לבי"ס הוא משתייך אליה באופן מקרי והמשותף לחברי הכיתה הוא מקום מגורים והעובדה שנרשם לבי"ס. אל הכיתה ניתן להתייחס בשלב הראשון גם כאל קבוצה סוציולוגית שכן המשותף לכולם הוא גילם והשתייכותם למערכת החינוכית שבה חובה אחידה. כולם מרוכזים יחדיו ע"מ לרכוש השכלה ואופן הפעולה של הכיתה אשר יכתיב את אמת ההישגים ישפיע על עתידם. עם הזמן מעמיקה ההיכרות בין חברי הכיתה והכיתה הופכת לקבוצה פסיכולוגית. התהליכים המתרחשים בכיתה כקבוצה פסיכולוגית נוגעים לא רק לפרטים המרכיבים אותה אלא גם לדינמיקה הקבוצתית הכללית הן בקשרים בתוך הכיתה כקבוצה והן בקשרים עם המורים העובדה עימה.

 

מעבר לגורמי ההשתייכות לקבוצה, ניתן להגדיר השתייכות קבוצתית עפ"י שני רצפים המאפיינים את מידת התחייבותו של היחיד: האחד מציין מהי מידת חופש בחירתו של היחיד להשתייך לקבוצה, בקצה האחד של רצף זה ממוקמות קבוצות ההשתייכות אליהן חובה ובקצה השני הקבוצות שההשתייכות אליהן היא בחירה. השני מבחין בין 2 מבנים של קבוצה: בקצה האחד ממוקמות קבוצות פורמליות ובקצה האחר קבוצות בלתי פורמליות, כאשר בכיתה כקבוצה חברתית באים לידי ביטוי האפיונים של ארבע הקבוצות הנ"ל.

הצורך להשתייך לקבוצה

נורמות בקבוצה

המורה והנורמות בכיתה

שיפוט והתנהגות מוסרית

התפתחות מוסרית אצל פיאז'ה וקולברג

תהליכים קבוצתיים בכיתה ובחינוך

מיומנות חברתיות בקבוצה

סוציומטריה

חברויות בקבוצה

האינטרנט כמסגרת חברתית

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות