יצירתיות בפסיכואנליזה

המודל הפסיכואנליטי מבחין בין שני תהליכים מחשבתיים: תהליכים ראשוניים שהם תהליכים בלתי רציונליים שאינם פועלים לפי חוקי הלוגיקה ובולטים באופן ניכר בקרב אנשים שאינם מבחנים בין דמיון למציאות ותהליכים משניים שהם תהליכי החשיבה הלוגית – רציונלית ובהם אנו משתמשים רוב הזמן. אצל ילד קטן התהליכים הראשוניים השולטים בעולם הדמיוני והתהליכים המשניים השולטים בעולם המציאותי, מנהלים יחסי שכנות טובים והוא מסוגל לעבור מאחד למשנהו בלי לערבב ביניהם. ככל שאנו גדלים, נדחק עולם המשחק והדימיון המופעל ע"י תהליכי החשיבה הראשוניים מפני התהליכים המשניים, ותהליכי החשיבה הראשוניים מוצאים ביטויים בחלומות. אחד המאפיינים של אנשים יצירתיים הוא גישה חופשית לתהליכים הראשוניים, גישה זו המאפיינת את הילדות והמשחק נקראת משחקיות מחשבתית. פרויד סבר שיש קשר בין נוירוטיות ליצירתיות וכי מקורם של השניים בקונפליקטים תת הכרתיים, קונפליקטים שמקורם מיני ולכן ראה ביצירתיות ביטוי מעודן של הדחפים המיניים. הוא גרס כי לעיתים הליבידו (האנרגיה המינית) שאינו יכול למצוא ביטויו ביחסי מין, מוצא ביטויים מוסווים, בדרכים נוירוטיות שונות או ביצירתיות. היינו, האנרגיה הליבידינלית מופנית לאפיקים מקובלים בעיני החברה והפרט. מאחר שהתהליך היצירתי מתחיל בסקרנות, הוא שאל עצמו מניין היא נובעת. הוא סבר כי תשוקתו של האדם היצירתי לדעת את הבלתי ידוע מקורה בסקרנות מינית המאופיינת בגיל 3, סקרנות ותסכול על אי סיפוקה יכולים להביא את הילד להדחקתה או לעידונה בתחום אחר – יצירתיות. מתוסכלים הם בעלי הדמיונות והחלומות בהקיץ. הדמיון מספק צורך כלשהו ומשפר את המציאות הבלתי מספקת – כשם שהילד משפר במשחקים את המציאות והופך לדוגמא להיות טיס, כך גם המבוגר משפר את המציאות הבלתי מספקת ויוצר בעזרת דמיונו תמונה או סיפור המספקים את צרכיו התת הכרתיים. ישנם חוקרים שאינם מסכימים עם גישתו של פרויד ומתייחסים ליצירתיות כאל ביטוי לחוסר שביעות רצון מן הדברים כפי שהם: אדם המרוצה מן המציאות הסובבת אותו ישמרה וזה שאינו מרוצה, ינסה לשנותה. כאשר לעיתים השינוי הוא יצירתי. ההזדקקות לתהליכי חשיבה ראשוניים ויכולתו להשתמש בהם – לחשוב כילד – כונתה ע"י קריס נסיגה בשירות האגו, תהליך טרם הכרתי זה ממלא לדעת רבים תפקיד חשוב ביצירתיות. כדי שנצליח לחלץ את התכנים היצירתיים תחילה צריך לוותר על השליטה באופן זמני ולאפשר בצורה נשלטת וזמנית נסיגה של תפקודי האגו וזאת ע"מ ליצור מצב שבו התהליכים הראשוניים נגישים: פנטזיות, רעיונות, מחשבות לא מגובשות יוכלו לצוף. נדרש אגו גמיש – לא חזק כי לא נצליח לצלול ולא חלש כי לא נוכל לעלות כיוון שכל מה שמאפשר שיפוט  יתפרק.

 

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות