ילדים מחוננים – סיכום (פסיכולוגיה חינוכית)

ילדים מחוננים – מנת משכל 130 ומעלה

ילדים אלה מאופיינים ברמת משכל גבוהה באופן בולט מזו של חבריהם ללימודים, הישגייהם הלימודיים לרוב גבוהים ביותר וכך גם הסתגלותם למסגרת בי"ס. הם לומדים לקרוא בקלות ובגיל מוקדם, מרבים בקריאת ספרים, בעלי תחביבים רבים ומתעניינים במשחקים המתאימים לגיל מבוגר יותר וכבר בגיל הרך עוסקים בשאלות פילוסופיות ומגלים מקוריות ויצירתיות. הילדים המחוננים בישראל למדו בכיתות רגילות בשל העדר מסגרת מתאימה. מכיוון שעבודת המורים מותאמת לתלמידים ממוצעים – מצאו עצמם הילדים המחוננים משועממים ונטולי אתגר בלימודים, הם הרבו לשאול שאלות, ניסו לפתור בעיות בדרכים חדשות ובלתי מקובלות ולפיכך קיבלו תדמית של ילדים מזיקים במתכוון. המורים שנקלעו לעיתים למצבים מביכים התקשו להמשיך בשיעור. עקב ההערות המסיחות דעת עלולים היו למתוח ביקורת על ילד מחונן ובכך ליצור דעה קדומה כלפיהם. טרמן ערך מחקר אורך על ילדים מחוננים שהחל מ-1925 ואמור להסתיים ב-2010. במסגרת המחקר הועברו לילדים מבחני אישיות, מבחני הסתגלות חברתית, מבחני התפתחות מוסרית ועוד. נמצא כי ההשגים העיקרים של קבוצת המחוננים היו שהם הגיעו להשגים גבוהים פי שלושים מהישגי קבוצת הילדים שמנת משכלם ממוצעת, הם עלו באופן משמעותי על האחרים בהסתגלות חברתית, בעמדות מוסריות וגם בהתפתחות הפיזית, הם סובלים פחות מבעיות ריגושיות והסתגלויות, פרסמו מחקרים, מאמרים וכדומה. אולם, הואיל והתבלטותם של המחוננים נתפסת לעיתים כשלילית בעיני המורה ובעקבות זאת אף בעיני ילדים אחרים בכיתה, עלול הילד המחונן לזכות ליחס ביקורתי וזה יגרום לו תסכול ונסיגה מהשתתפות פעילה בלימודים – לעיתים עד כדי התרחקות מחברת הילדים. לא פעם ילדים מחוננים מסרבים ללכת לבי"ס בגלל התגובות הנ"ל.

 

בעיה מיוחדת יוצרים הילדים המחוננים התת משיגים בבי"ס. המושג תת משיגים מתאר ילדים בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה (כפי שמשתקף במבחני משכל) עם הישגים לימודיים נמוכים (כפי שמתקף בציוניהם בבי"ס). אלה סובלים בד"כ משעמום, מבעיות משפחתיות או אחרות. מבחינה פדגוגית יש ליתן להם את החופש ולא לעכבם, להדגיש מיזוג של תמיכה רגשית ופיתוח שליטה אינטלקטואלית וכמובן שגם על ההורים לטפחם.

 

בהעדר גירויים אינטלקטואליים מספיקים, מתעכבת התפתחותו האינטלקטואלית של הילד המחונן, מקרים המצריכים תשומת לב מיוחדת ואבחנה דקה. ההפסד שנגרם עקב הזנחתם של כשרונות היא לא רק של הפרט, אלא שם החברה כולה. להמן הראה שפוריות היצירה מגיעה לשיאה בין הגילאים 25-30, התרומות המקוריות במתמטיקה ובמדעים נעשית ע"י אנשים בטווח גילאים זה. יש לציין כי המצויינות נתונה גם להשפעה התרבותית ולהשפעות אחרות כאשר, לדוגמא, ליהודים הישגים רבים וגבוהים בתחומים שונים, כפי הנראה מכיוון שבתרבות היהודית העריכו תמיד אנשים חכמים ובעלי ידע ולפיכך דאגו ההורים להשכלתם של ילדיהם ועודדו אותם להצטיין.

 

3 דרכים פותחו בכדי לטפח את הילדים המחוננים וליצור עבורם תנאים שיסייעו להם לנצל את יכולתם השכלית:

 

  1. העשרה – תכניות לימוד מיוחדות מחוץ לשעות הלימוד שמטרתן לטפח את הכשרונות השכליים שלהם.

 

  1. האצה או הקפצה – העברת הילד לכיתה המתאימה ליכולתו השכלית ולא לגילו ולמועד המקובל למעבר מכיתה לכיתה, דבר המשפר את הישגיהם הלימודיים, לא פוגם בהסתגלות החברתית ומחקרים מראים על תוצאות חיוביות.

 

  1. הקבצה – יצירת קבוצות לימוד מיוחדות לילדים המחוננים, כאשר יש בנוסף ליצירת קבוצת הלימוד, הרכבת תכנית לימודים מיוחדת והכשרת מורים גמישי מחשבה שיהיו ערים לבעיות לחינוכם של ילדים מחוננים.

 

לטיפוח הילדים המחוננים בדרכים שונות חשיבות רבה שכן בלא כל תכנית קידום תהיה רמת הישגיהם פחותה מרמת יכולתם או לפחות מרמתם של ילדים מחוננים אחרים המקבלים עזרה וזוכים לטיפוח.

 

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות