הבדלים אינדוידואלים במשכל – סיכום

הבדלים אינדוידואלים במשכל

המדובר בהבדלים בין קבוצות של יחידים בעלי תכונות מסויימות. לדוגמא: בין בנים לבנות וכדומה.

 

א. הבדלים במנות המשכל

ניתן לומר כי בית ספר רגיל מותאם לרמה שכלית ממוצעת (טווח 85-115) וכי ילדים הנמצאים בקצות העקומה הנורמלית עלולים להיתקל בקשיים במוסדות הלימוד הרגיל, היינו ילדים בעלי מנת משכל נמוכה מופנים לבתי ספר מיוחדים בהם מותאמת להם תוכנית לימודים. נקודת החותם שממנה ומטה מוגדר בישראל כילד שאינו מסוגל להשתלב במוסדות חינוך רגילים היא מנת משכל 70 ובבתי הספר הרגילים נמצאים ילדים רק מגבול זה ומעלה. קיימים הבדלים גדולים במשכל בקרב אוכלוסיית הילדים שבכיתות הרגילות המשתקפות בד"כ בציונים: בעלי משכל גבוה מקבלים ציונים גבוהים ובעלי שכל נמוך, ציונים נמוכים. ההבדלים במשכל קשורים להבדלים שונים ביכולת התמודדות עם בעיות, יכולת שבסיסה הוא פזיולוגי. 3 אלמנטים מבחינים בין בעלי אינטליגנציה נמוכה לבעלי אינטליגנציה גבוהה:

 

  1. קשב – ילדים אינטליגנטיים מארגנים את הקשב בצורה טובה יותר, יודעים להעריך ולמדוד מה עומד בפניהם. חלוקת קשב עומדת בבסיס פתרון בעיות וקבלת החלטות מורכבות.

 

  1. מהירות הבדיקה – הוא הזמן לו זקוק נבחן כדי לבחון נתוני בעיה. נמצא כי ילדים אינטליגנטים יותר זקוקים לפרק זמן קצר יותר (באלפיות שנייה) מפרק הזמן לו זקוקים אינטליגנטים פחות.
  2. שימוש יעיל בזיכרון – ילדים אינטליגנטיים משתמשים ביעילות גדולה יותר בזיכרון ויכולים לשלוף ממנו אלמנטים העוזרים פתרון הבעיה שלפניהם.

 

מנות משכל שונות ומשמעותן

אוכלוסיית הילדים הנמצאים בתחום טווח של רמת משכל בין 85 ל-115 מצליחה להגיע להשגים שונים החל מסיום בי"ס היסודי (ולא תמיד בקלות) עד סיום התיכון ולעיתים אף מעבר לזה. עמנואל קנט בהיותו מורה טען שהתלמידים המוכשרים ביותר יצליחו תמיד בלימודיהם ואלה שאינם מוכשרים מילא לא יצליחו ולפיכך יש לטפח את התלמידים הבינוניים עליהם ניתן להשפיע לכאן או לכאן. ואכן על בסיס גישה זו ועל קבוצת משכל זו מושא הספרים בפסיכולוגיה בחינוך וכל התהליכים החינוכיים חלים עליהם.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות