מבחן וקסלר לילדים – סיכום

מבחן וקסלר לילדים (6 עד 15 לערך)

וקסלר עשה תיקון למבחן של בינה – הציון מושווה לציון של בני אותו גיל.

 

אופן המדידה:

תוצאה שהוגשה ע"י הנבחן

ציון תקן =        תוצאה ממוצעת של תתי המבחן של בני הגיל    X 100

 

 

מה בודק המבחן ?

אינטליגנציה, הפרעות נפשיות, ליקויים ספציפיים.

 

המבחן בנוי מ-2 חלקים: מילולי וביצועי ובכל אחד מהם 5 תת מבחנים.

 

החלק המילולי כולל את תת-המבחנים:

 

ידיעות – בודק ידע  שרכש הילד, ידע אשר מצפים שילד בגיל מסויים ידע כללי.

הבנה – מנסים לבדוק כיצד מסתדר הילד במצבים יום יומיים.

חשבון – הילד נשאל שאלות חשבוניות בסדר קושי עולה כאשר השאלות והתשובות בע"פ.

צד שווה  – הילד תבקש למצוא את המכנה המשותף לזוגות אחדים של מילים, כאשר כדי לענות נכונה עליו לבצע הכללה.

אוצר מילים – בדיקת אוצר המילים של הילד ע"י הקראת מילים אותם עליו להסביר.

זכירה – משתמשים בו כאשר אין אפשרות להשתמש באחד מהמבחנים הנ"ל. הבודק קורא סדרת ספרות ועל הנבדק לחזור עליו. מס' הספרות בכל סדרה הולך וגדל.

 

החלק ביצועי כולל את תת המבחנים

 

השלמת תמונות – לילד מוצגות תמונות בזו אחר זו כאשר בכל אחת מהן חסר פרט מסויים ועליו לזהותו.

סידור תמונות – הילד מקבל מספר תמונות ועליו לסדרם כך שיצרו סיפור או רצף הגיוני.

קוביות – שבעזרתם עליו לבנות אובייקטים שיתאימו לדוגמאות המצוירות המוצגות בפניו.

צירוף חלקים – פזל שעליו להרכיבו.

סימנים (קידוד) – הספרות 1 עד 9 מוצגות לפני הילד ובצד כל אחד מהן סימן. הילד מקבל שורות של ספרות ועליו לכתוב בצידן את הסימן המתאים במהירות האפשרית, קאורדינציה, יכולת התמדה (היכולת להתמיד במשימה גם כשהיא משעממת), אסטרטגיות למידה.

 

החלק הביצועי וחלק החשבון במבחן המילולי מוגבלים בזמן. שאר המבחנים המילוליים אינם מוגבלים בזמן.

 

הציון אותו מקבל הילד מציין את מנת משכלו. יש להדגיש כי הציון הוא ממוצע חשבוני רגיל של כל תת המבחנים, לפיכך חשוב לדעת מהו הציון בכל תת מבחן. כמו כן, יש להפנות תשומת לב לציונים בתת מבחנים מכיוון שתוצאות המבחן יכולות לרמוז גם על בעיות נפשיות – נמצא שהפרעה נפשית מחריפה את הפרופיל האופייני לכל מנת משכל – מעלה את הציונים בתחומים החזקים ומורידה את הציונים בתחומים החלשים.

נהוג לחשוב כי מבחני הביצוע להבדיל מהמילוליים אינם תלויי תרבות ועל כן מתאימים הם יותר לבדיקת רמתם השכלית של נבדקים הבאים מתרבויות זרות, אולם בישראל נתגלו דווקא המבחנים המילוליים כמתאימים יותר להסתגלותם של בני העדות השונות אל התרבות הישראלית הכללית – מבחני המשכל האישיים יעילים ביותר למדידת המשכל אך אינם חסכוניים ודורשים כ"א ומשאבים כספיים. כדי להתגבר על בעיה זו נוצרו המבחנים הקבוצתיים והמבחנים המועברים בעזרת המחשב.

 

אופן מדידת מנת המשכל:

 

ציון תקן = תוצאה שהוגשה ע"י הנבחן                            X 100

תוצאה ממוצעת של תתי המבחן של בני הגיל

 

שיטת חישוב זו מאפשרת תוצאה אמינה של מנת המשכל בכל גיל כרונולוגי, שכן תוצאות המבחן הן יציבות לאורך זמן וגם לאחר אימון ותרגול מרבית האנשים אינם משפרים את ציונם ביותר מחצי סטיית תקן.

 

השימושים העיקריים במבחן זה: בנוסף להיותו מבחן הבודק מנת משכל, משמש הוא גם באבחון הפרעות נפשיות, ליקויים ספציפיים (לא רק נפשיים אלא גם יכולות קוגניטיביות ספציפיות), היינו בתחום הפסיכולוגיה הקלינית. אבחון זה מתאפשר הודות למבנה המבחן והציונים הניתנים בתתי המבחן. תוצאות המבחן יכולות לרמוז על הבעיות הנפשיות, כאשר נמצא שהפרעה נפשית מחריפה את הפרופיל האופייני לכל מנת משכל, כלומר, מעלה את הציונים בתחומים החזקים ומורידה את הציונים בתחומים החלשים. בנוסף, באמצעות המבחן המילולי , ניתן להיעזר לשם בדיקת רמה שכלית של נבדקים הבאים מתרבויות זרות, למשל בישראל, התאמתם של ילדים עולים חדשים לתרבות הישראלית הכללית וזאת משום שדווקא קל לתרגם משפה לשפה יותר מאשר מציאות מוחשית שאין מושג באיזו מידה היא נפוצה בתרבויות אחרות.

 

מטרת המבחן: בנוסף להיותו מבחן הבודק מנת משכל, משמש הוא גם באבחון הפרעות נפשיות, ליקויים ספציפיים, היינו בתחום הפסיכולוגיה הקלינית וליקוים ספציפיים. כלומר מאפשר לקבל תמונה מובחנת על יכולות ספציפיות.

 

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות