הגישה התלת מימדית למשכל – סיכום

הגישה התלת מימדית – רוברט סטרנברג

פרסם מחקרים רבים שנועדו להרחיב את המושג אינטליגנציה ולכלול בו לא רק את גורם היכולת הכללי (g) אלא גם מימדים נוספים וכדי שינבא הצלחה לא רק במשימות לימודיות אלא גם במשימות החיים. הוא מדבר על 3 מימדים לאינטיליגנציה:

 

א. אינטליגנציה אנליטית – מתייחסת לרכיבים קוגניטיביים ולפעילותו השכלית של האדם. מתבטאת בניסיון לפתור בעיות מוכרות ע"י שימוש באסטרטגיות ע"י הפעלת מניפולציות שונות ברכיבי הבעיה או בקשרים בין הרכיבים. רכיביה: רכיבי העל = אסטרטגיות למידה + רכיבי ביצוע = קשב, זיכרון, ריכוז, קידוד, ארגון, רכישת ידע והידע עצמו.

ב. אינטליגנציה יצירתית – מתבטאת בנסיון לפתור סוג חדש של בעיות הדורשות מאתנו להשקיע מחשבה בבעיה ובמרכיביה בדרך חדשה ויצירתית. היכולת להביא לידי ביטוי ראיה מקורית, חשיבה לא שיגרתית וליישם את הכישורים והבעיות שדורשות חשיבה יצירתיות, התמודדות עם מצבים חדשים ולא מוכרים או להשתמש באלמנטים המוכרים – תהליכי חשיבה שיש כדי לפתור בעיות חדשות שאין להם פתרון אחד ולשחק עם הידע שיש.

ג. אינטליגנציה יישומית – מתבטאת בנסיון לפתור בעיות באמצעות יישום ידע זמין המשמש אותנו מידי יום. תהליכי החשיבה והמפגש שלהם על הסביבה. היכולת להוציא את האינטיליגנציה האנליטית מהכוח אל הפועל. להשתמש בתהליכים של האינטליגנציה האנליטית וליישמם.

 

טענתו העיקרית היא שהאינטליגנציה הרגילה, היינו האנליטית חשובה אך היא לא המרכיב היחיד של האינטליגנציה. כדי להיות באמת אינטליגנט צריך גם להיות מסוגלים ליישם, להוציא מהכוח אל הפועל את הידע / אסטרטגיות שלנו (היינו שימוש באינטליגנציה היישומית) וגם להצליח להסתגל ולפתור בעיות חדשות בעזרת הידע שלנו ולא להיות מקובלים (היינו להשתמש באינטליגנציה היצירתית).

הוא מתייחס לאינטליגנציה כאל שלטון עצמי שכלי, היינו האינטליגנציה היא היכולת לנהל את "הרכיבים היסודיים" של החשיבה ולתאמם בדרכים שיביאו לשיפור הסיכוי לפתור בעיות וזאת באמצעות תהליכים שכונו רכיבי על = מטא קוגניציה = תהליכי בקרה גבוהה המשמשים לתכנון וקבלת החלטות בפתרון בעיות, רכיבים של ניהול החשיבה. הם מגדירים בעיה, שוקלים אם כדאי להיכנס אליה, איך, באיזה סדר, איזה כישורים להפעיל, איזה ידע רלוונטי, מתי הבעיה פתורה ומתי צריך לעבוד עליה. רכיבי העל זה היכולת לנהל את הרכיבים היסודיים של החשיבה. היישום העיקרי הוא שניתן לשפר את רכיבי העל על ידי אימון ושיפור מיומנויות למיד. היינו ניתן ללמוד איך ללמוד, איך להפעיל טוב יותר את רכיבי הקוגניציה. רכיבי העל שולטים על רכיבי הקוגניציה. את רכיבי העל חילק ל-2 קבוצות: רכיבי רכישת ידע – תהליכים המעורבים בלמידת מידע חדש, כל התהליכים, כל הידע שיש לנו; רכיבי ביצוע תהליכים המוציאים לפועל של החלטות שנתקבלו ע"י רכיבי העל, רכיבים שהם להגדרתו שלבים של עיבוד מידע המשפיעים על המידע באופן ישיר: הם מעורבים בתפיסה ובקידוד, בשליפת מידע מן הזכרון לטווח ארוך, בהשוואה בין מקורות המידע השונים וביצירת תגובות התנהגותיות, אחסון, השוואה, הבחנה בין עיקר ותפל, קשב. לפי סטרנברג רכיבי העל הם אלו מחליטים אלו מן הרכיבים היסודיים יופעלו בתהליך החשיבה ובאיזה סדר.

 

 

 

 

 

 

רכיבי ביצוע
רכיבי ידע
רכיבי על

= מטא קיגניציה

 

 

 

 

= קוגניציה, רכיבים יסודיים

 

בעקבות סדרת ניסויים הוא הגיע למסקנה כי בתהליך פתרון בעיה אנלוגית מופיעים ארבע סוגים של רכיבים:

 

רכיבי קידוד – קליטה חושית (חזותית או שמיעתי) של מילות הבעיה ויצירת דימוי מנטלי של משמעותן.

רכיבי היקש – ניחוש של החוק הכללי על מנת להגיע לפתרון האפשרי של הבעיה.

רכיבי ישום – שימוש בחוק הכללי על מנת להגיע לפתרון אפשרי של הבעיה.

רכיבי השוואה – השוואה בין פתרון שנמצא לבין אפשרויות אחרות – האם תשובות אחרות היו פותרות את הבעיה ?

 

בכל שלב בתהליך פתרון הבעיה מורכב רכיב ביצועי השייך לרכיבי היסוד. השלב הסופי הוא התנהגות: אם התשובה לשלב הבדיקה שלילית – יש להסביר מדוע הפתרון אינו מתאים, אם חיובית – יש לפעול: להציב את הפתרון הנכון.

 

הוא מצא כי אנשים שפותרים את הבעיות נכון ובזמן קצר הם אלה המשקיעים זמן רב יותר בקידוד היינו בהבנה טובה יותר של נתוני הבעיה, והנחפזים הם אלה שאינם משקיעים זמן בקידוד נכון ולפיכך עלולים להיכשל. הוא גרס כי אנשים המפתחים אסטרטגיות לפתרון בעיות מצליחים יותר במבחני אינטליגנציה, אסטרטגיות היעילות גם בפתרון בעיות בחיי היום-יום. לטענתו ניתן לשפר את יעילות מרכיבי העל ע"י תרגול ובכך לשפר את הציונים במבחני אינטליגנציה (לדוגמא כמו במכונים ללימוד פסיכומטרי). תרגול בשיטות שונות יכול לסייע לנבחן וללמדו כיצד לקדד היטב את נתוני הבעיה, כיצד לייצר השערות לפתרון וכיצד לבדוק את נכונותו של הפתרון לפני ההתנהגות.

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות