מאורעות תר"פ – סיכום מעולה

מאורעות תר"פ הוא השם שניתן לסדרה של התקפות והתנגשויות אלימות בין ערבים פלסטינים לבין יהודים ציונים בשנת 1920 (שהמפורסמות שבהן הן מאורעות תל-חי אך הן התרחשו גם בירושלים). המאורעות היו למעשה סבב האלימות המשמעותי הראשון בין יהודים וערבים בעת המודרנית, הראשון מבין רבים הנמשכים לצערנו עד היום.

הרקע למאורעות תר"פ הוא הצהרת בלפור שנתנה רוח גבית חזקה ואופטימית לפרויקט של הציונות אך התקבלה בהתנגדות רבה בקרב הערבים שראו בה כניסיון קולוניאליסטי לנשל אותם מאדמתם. ב-1920 הגיעו הדברים לנקודת רתיחה עם הפגנות ענק של הערבים כנגד שלטונות המנדט הבריטי והחסות שהיא נותנת להתיישבות היהודית. האלימות הגיע במהרה בדמות מה שהחל כהתנכלויות ערביות ולבסוף הפך לקרב של ממש ביישוב היהודי המבודד תל-חי, קרב בו נהרג יוסף טרומפלדור.

כחודש לאחר אירועי תל-חי פרצו התנגשויות אלימות במהלך חגיגות נבי-מוסא בירושלים. על הרקע האווירה הפוליטית המתוחה התלהטו היצרים בקרב קהל החוגגים ועל בימת הנואמים. יש הטוענים כי בציבור הערבי הופצה שמועת השווא לפיה היהודים מתכוונים להשתלט על האתרים הקדושים לאיסלאם בעיר (אחרים טוענים לפרובוקציה יהודית). המצב הוביל במהרה להתקפות ערביות ולהתנגשויות אלימות בין יהודים, מוסלמים ונוצרים שהתפשטו מתוך העיר העתיקה אל השכונות שמחוץ לחומות ואף אל צפון הארץ. בחלק זה של מאורעות תר"פ נהרגו 7 יהודים ו-4 ערבים ומניין הפצועים היה 211 יהודים ו-32 ערבים.

בעקבות מאורעות תר"פ הקימו הבריטים ועדת חקירה שהטילה את האחריות לפרוץ המאורעות על הפלסטינים וזיהתה את הגורם לכל הצרות בהתנגדות שלהם להצהרת בלפור והייאוש שלהם נוכח ההתעצמות של היישוב היהודי והתמיכה הבריטית שהוא מקבל. היהודים מצדם הפיקו לקחים מהמאורעות דרך הקמת ארגון ההגנה ששיקפה הבנה כי היחסים עם הערבים בארץ ישראל עתידים מעתה ואילך להיות אלימים ויש הכרח לאחוז בנשק.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות