סקרנות ומערכת החינוך – סיכום

הסקרנות משמשת מניע ראשון במעלה ללמידה וזאת בתנאי שלא מדכאים אותה אלא מניחים לה להתבטא. פעילות הנובעת מסקרנות היא זו המחזקת עצמה ואין צורך שתחוזק מבחוץ. התלמיד הסקרן מפיק סיפוק מעצם התהליך של טיפול במושגים, ברעיונות ובמידע. שיטות למידה כמו זו של ברונר בתיאוריית הלמידה שלו, מבססות שיטתן על אותה סקרנות טבעית המצוייה בכל תלמיד ולפיהן התלמיד מגלה עובדות ועקרונות חדשים בעצמו ואת פעולת התגלית מניעים הסקרנות להכיר, ללמוד ולעסוק בחומר.

 

על המורה לכוון את סקרנותם הטבעית של התלמידים ולהציג בפניהם אלמנטים חדשים שיעודדו ויפתחו את הסקרנות. בד בבד יש להקפיד שבאותם גירויים חדשים יהיו גם אלמנטים מוכרים וידועים שיקשרו את הגירוי החדש למסגרת משמעותית ומוכרת. הצגת גירוי חדש ובו אלמנט מוכר יעורר סקרנות אצל התלמיד ויהיה משמעותי. כאשר יוצג בפני תלמיד גירוי שאינו מוכר, לא יעורר הוא סקרנות. חשוב כי בתי הספר ישאו אופי ססגוני ושופע גירויים וזאת בכדי לעורר את סקרנותם של התלמידים. בתי ספר בעלי אופי חדגוני, מונוטוני ומשעמם יתעוררו בו בעיות משמעת רבות יותר. אל לנו לשכוח כי מידת הסקרנות וצורך הגרייה שונה מילד לילד ומכאן נובעים ההבדלים האישיים בנוהגי הלימוד המתאימים לכל ילד סיילס הראה כי קיימים הבדלים בין מנהגי הלימוד של ילדים בעלי צורך גרייה גבוה אשר יעדיפו עבודה בקבוצות ופתרון בעיות באופן פעיל וכשהם לבד יאזינו לרדיו/טלויזיה תוך עבודתם לבין בעלי צורך גרייה נמוך אשר יעדיפו לעבוד לבדם בסביבה שקטה. ישנם תלמידים הזקוקים לגרייה רבה כגון האזנה לצלילי מוסיקה בכי לעבוד בצורה יעילה. יש להניח כי ילד שאינו זקוק לגרייה רבה ואיננו מסוגל לעבודה בהיותו חשוף לגירויים נוספים מילא לא יכין שעורי בית לצלילי מוסיקה. יש ליצור בבתי ספר מקומות בהם יוכלו ילדים בעלי צורך גרייה גבוהה וסקרנות ערה למצוא תעסוקה וסיפוק (אולמות פעילות ענקיים) ולעומתם חדרים קטנים ושקטים בהם יוכלו לפעול הילדים בעלי צורך הגרייה הנמוך.

לציין כי תלמידים רבים ומורים מתלוננים על חוסר העניין בבי"ס. אחת הסיבות יכולה להיות עמדתם של המורים. ממצאים מעלים סימני שאלה באשר ליחסם של המורים לסקרנות תלמידיהם. הלן רעיונות אחדים שעשויים למורה לעורר סקרנות תלמידיו:

1. שבירת השגרה ויצירת הפתעות: העשרת חומר הלימוד באמצעים לא שגרתיים כמו סרט, סיורים וכדומה, הצגת תופעות עובדות המעוררות פליאה, הצגת בעיות שפתרונותיהן לא שגרתיים.

 

2 הבעת ספק: הצגת נושאי לימוד בדרך החלטית וחד משמעית מדכאת את סקרנותם של הילדים. מומלץ ללוות כל נושא בשאלות ולא להסתפק בתשובות המקובלות.

  1. הצגת בעיות שאין להן פתרון או שיש להן יותר מפתרון אחד: בעיות אלה מעורר את אי הודאות המעמידה את התלמיד בפני האתגר לעצב הנחות והשערות ולחפש דרכים אפשריות לפתרון.

 

  1. מתן עידוד לשאול שאלות.

 

  1. הבניית אירועים וגילוי משמעותם: מומלץ לעודד תלמידים לבנות את רצף האירועים ולספר את סיפור ההתרחשות.

 

האם כדאי לעודד סקרנות ? תלוי איזה סוג של סקרנות. יש כאלה שלא כדאי לעודדם.

איך לעודד סקרנות ?, האם כדאי לעודדה ? עקרונית סקרנות היא פעילות שמחזקת עצמה ולרוב אין צורך לחזק התנהגות סקרנית. הבדיקה והעיסוק הוא המתגמל. לעיתים זה מיותר ולעיתים זה עלול לפגוע מכיוון שהאדם יאבד את העניין כאשר לא יהיה חיזוק. כשהילד ינסה בעצמו זה יחזק את הסקרנות. אבל אם הוא לומד / מתעניין מכיוון שהוא מקבל פרסים הוא תולה את הסקרנות חיזור חיצוני ואז ההתנהגות נפסקת כשהחיזוק מופסק – לעניין זה הצדקת יתר (בם). לגבי הגירויים – לפי הגישה הקוגניטיבית צריכים להיות גירויים שונים, מקוריים, יצירת קונפליקט וכדומה, מקסימום סקרנות נוצרת כאשר יש שילוב בין המוכר לחדש.

 

הקשר בין סקרנות להישגים גבוהים:

 

יש מתאם. יש לשים לב לסוג הסקרנות: סוג הסקרנות שמערכת החינוך מעריכה, ניתן לתעל את הסקרנות לאפיקים לימודיים ילדים יעדיפו משימה מאתגרת ולכן צריך לספק להם סביבה סקרנית.

 

חזרה אל: סקרנות \  פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות