חרדה ולימודים (פסיכולוגיה חינוכית)

מחקרים שנערכו בבדיקת הקשר בין חרדה לבין אינטליגנציה והישגים בלימודים הראו כי הקשר אינה כה פשוט. פלדמן  מצאה כי בניבוי יכולות חשיבה כפי שהן נמדדות במבחני חשיבה לוגית מילולית ובלתי מילולי, לדימוי העצמי תפקיד חשוב יותר מאשר לרמת החרדה. כפי הנראה, לרמות שונות של חרדה יש השפעות נבדלות על סוגי למידה שונים. כללית ניתן לתאר את הקשר כאות U הפוכה, עפ"י עקומת ירקס דודסון המתארת את הקשר שבין חרדה (עוררות) וביצוע (למידה).
X              100

100                        0
ב-100 וב-0 הביצוע ירוד. ב-X הביצוע אופטימלי. ישנה רמה אופטימאלית של חרדה התורמת להישגים שונים בהתאם לפוטנציאל הטמון באדם. הואיל ומצבים טעוני חרדה הם אלו המאיימים על ההערכה העצמית יש להניח כי האדם לומד להגן על הערכתו ולהימנע מהחרדה ע"י השגת הישגים טובים בתחומים שונים. אלו מקרים בהם החרדה משמשת ככוח מניע. כאשר רמת החרדה נמוכה מאוד אין הנעה להשקעת מאמצים ולפיכך ההישגים בד"כ נמוכים. כאשר רמת החרדה עולה היא פועלת כגורם הנעתי, המאמץ מוגבר והתוצאות עשויות להיות טובות עד שמגיעים לרמה האופטימאלית בה ההישגים בשיאם. מעבר לרמת האופטימום עליית החרדה משתקת וההישגים הולכים ויורדים. לציין כי רמת חרדה גבוהה אצל בעלי דימוי עצמי גבוה יתרמו לביצוע ואצל אלה שדימויים העצמי נמוך החרדה תפריע לביצוע. במציאות החרדה אינה פועלת באופן אחיד והיא אינדוידואלית לאדם. השפעותיה מעורבות בהשפעותיהם של גורמים חיצוניים וגורמי אישיות שונים: בנים מדווחים כי ככל שהם מתבגרים מידת החרדה פוחתת ואילו בנות מדווחות כי החרדה הולכת וגדלה. הבנת האופן שבה משפיעה החרדה מורכבת יותר כאשר בודקים קשר בין חרדה לגורמים נוספים כגון אינטליגנציה, גיל וסוג המשימה המוטלת על האדם. הקשר בין חרדה לבין הישגים בלימודים משתנה עם הגיל: בבי"ס יסודי – בעלי חרדה גבוהה מגיעים להישגים נמוכים ובבי"ס תיכון השפעת החרדה כגורם מניע פוחתת והקשר בין חרדה להישגים לימודיים פוחת, במיוחד בקרב בנים, ואילו בלימודי העל הקשר משתנה – ישנם מחקרים המצביעים על חוסר קשר ואחרים המצביעים על קשר חיובי במיוחד בקרב בעלי הישגים גבוהה ומחקרים אחרים המצביעים על קשר שלילי נמוך בין חרדה לבין הישגים לימודיים.

 

חרדה והמורה – יש פעמים בהם קשיי למידה אותם מפרש המורה כחוסר יכולת או כעצלות, נובעי למעשה מחרדה. מחקרים מראים כי חרדה ברמות גבוהות פוגעות בפעילות תקינה לרבות לימודים: חרדה מגבילה ביצוע בעיות, פתרון בעיות משום שהיא פחיתה את רמת הערנות ואת רמת האחריות בביצוע), כאשר ברמה אופטימאלית היא משמשת כגורם מניע ותורמת להישגים לימודיים. אם כך, נשאלת השאלה – האם מותר למורה לעורר חרדה ועד איזו רמה ? אין מחקר המצביע על כך שרמה מפסיקה להיות גורם מניע ומתחילה להיות גורם משתק. עם זאת, אל לו למורה לחשוש מפני השפעות משתקות. חשוב שהמורה ידע מהו שיעור החרדה האישי הדרוש להפעיל כל תלמיד וזאת יוכל להשיג ע"י הכרת כל אחד מתלמידיו היטב. כאשר מזהה המורה תופעות חרדה המשתקות תלמיד כתוצאה ממצבים לימודיים עליו לנסות להפחיתה ע"י איתור הגירוי המעורר חרדה וסילוקו או הפחתתו. מחקרים מראים כי חוויית ההצלחה מהותית לפעילות התלמידים ואף תורמת לה – התנסות בהצלחות מעצבת גישה של ביטחון ואמון בסביבה ותפיסת הסביבה כבלתי מאיימת ומסייעת להצלחות חדשות. בכיוון ההפוך התנסות בחוויות כשלון חוזר ונשנה גורמת לתחושה של חוסר ביטחון וחשש. אם כן, כאשר תלמיד מצפה להצלחה – לאור ניסיונו בעבר – מידה מסויימת של חרדה תסייע לו להגיע להישגים וכאשר מצפה הוא לכישלון, חרדה עלולה לפגוע בהישגיו. כדי לחוות הצלחה וכישלון בתחום כלשהו דרוש תנאי מוקדם והוא עיסוק קודם בתחום האמור. הסקרנות גורמת לאדם לבחור תחום או עיסוק מסויים.

משתנה שנחקר בהקשר של חינוך ושיטות הוראה הוא ההומור (זיו, 1996). תיאוריות העוסקות בהומור מצביעות על השפעתו של הצחוק כמפיג מתח. באחד החוקרים ניסו החוקרים לבדוק אם הומור יפיג את המתח של תלמידים במצב של מבחן ויסייע להם להצליח יותר במבחן. תחילה עברו התלמידים מבחני חרדה בשפה העברית כאשר לפניהם הוצגו להם שני סרטים שבבדיקה קודמת עוררו גלי צחוק אצל מתבגרים. לאחר תוצאות המבחן חולקו התלמידים ל-3 קבוצות: בעלי חרדה גבוהה, בינוני ונמוכה. למחרת הועבר לתלמידים שאלון שבדק את השפעת ההומור על הנבחנים. מחצית מהשאלות התייחסו ל"השפעות מקילות" ומחציתן ל"השפעות מפריעות"  שאר השאלות היו היגדים. התלמידים נתבקשו לציין את מידת הסכמתם על פני רצף של ארבע דרגות. נמצא כי ככל שרמת החרדה עלתה היו לסרטים המצחיקים יותר השפעות מפריכות ופחות השפעות מקילות. השפעת ההומור אינה שווה לכל נפש לכן כשמשתמשים בהומור בכיתה יש להביא בחשבון את רמות החרדה של התלמידים.

 

חזרה אל: חרדהפסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות