מדידת חרדה – סיכום

ניתן לשער כי מדידת הסימפטומים הפיזיולוגיים תיתן מידע על רמת החרדה, אולם נמצא כי מדידות אלה אינן יעילות דיה ולפיכך הדרך למדידת החרדה צריכה להתרכז במדידת האלמנט הפסיכולוגי של החרדה היינו עליה להיעזר בכלים פסיכולוגיים שונים. כמעט בכל מבחן אישיות ישנם מרכיבים הבודקים חרדה. עם זאת נבנו שאלונים אשר נועדו למדוד חרדה. לילדים ומבוגרים הורכבו שאלונים שונים. הכלי הפסיכולוגי השימושי ביותר למדידת חרדה אצל ילדים הוא שאלון בנוי מסגרת שאלות העוסקות כולן בדאגות ובחששות. כאשר ילד עונה בחיוב לשאלות רבות יש להניח כי רמת חרדתו גבוהה. ע"י צירוף כל התשובות במבחן הילד מקבל ציון וע"י השוואת ציונו לציונן של ילדים בגילו ניתן לראות מהי רמת חרדתו. שאלונים מסוג זה בודקים חרדה גלוייה  היינו חרדה כפי שנחשפת בתשובותיו החד משמעיות של הילד. מובן שבמבחנים אלו ישנה אפשרות של זיוף. בכדי שהמבחן יהיה תקף ומהימן כלולות בו מספר שאלות המרכיבות יחד כלי המכונה סולם שקר אשר מודד את נטייה למסור תשובות "רצויות" מבחינה חברתית ולא להודות ברגשות בלתי מקובלים בחברה ציון גבוה בסולם זה מתריע על האפשרות שאין לסמוך על תשובות הילד. לצורך בדיקת חרדה מצבית נוצרו מבחנים מיוחדים שכל אחד מהם מותאם למצב חרדה מסויים. חרדת מבחן היא אחת מסוגי חרדות המצב – כל השאלות בשאלונים מסוג זה קשורות הן למצבים של מבחן עשוי לעמוד בהם והן לרגשות שעשויים להתעורר באותם מצבים. כאשר המדובר בתלמיד חרד וכאשר אין סיבה להשוות את רמת חרדתו לנורמה, עשויה תצפיתו של מורה רגיש להיות יעילה ביותר באבחון – היינו שימת ליבו לתופעות כגון גמגום, הסמקה וכדומה תהיה יעילה והמורה יוכל להגיב עליהם באופן מתאים ויעיל לטובת הילד והכיתה.

 

חזרה אל: חרדהפסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות