סיכום: המניפסט הקומוניסטי כעבור 150 שנה- אלן מיינסקינס ווד

המניפסט הקומוניסטי כעבור 150 שנה- אלן מיינסקינס ווד

במאמרה "המניפסט הקומוניסטי כעבור 150 שנה" בודקת אלן ווד את ההשפעה של המניפסט הקומוניסטי. היא בודקת את הגורמים לכתיבתו מחד. ואת השפעתו בעתיד מאידך. כאשר הוא נכשל בשל פרשנות מוטעית ובעיית מיקום ברוסיה ורלוונטי מאוד לימינו אנו בעידן הקפיטליזם האמריקני מודרני.

  1. מהו המטריאליזם ההיסטורי?

בכתיבתם את המניפסט גילו מרקס ואנגלס את הבסיס של המטריאליזם ההיסטורי– בסיס זה מציג את החומריות והרצון לרכוש כדבר אוניברסאלי אשר לאורך ההיסטוריה קיבל צורה של הפרדה מעמדית. כל ארגון חברתי בנוי על הצורה הבסיסית של המטריאליזם- של איך אנשים משיגים את מה שהם רוצים תוך כדי קיום יחסי גומלין בינם ובין עצמם וכמו כן בינם ובין סביבתם החיצונית. ההפרדה המעמדית לדידם של מרקס ואנגלס היא תוצר של מעגל היסטורי היגליאני דיאלקטי שבו קיים מאבק מתמיד בין מעמד הפועלים שעובד בשביל שהמעמד השולט- בורגנות או כל מעמד אחר בכל תקופה אחרת, ישיג את צרכיו. למעמד הפועלים כבר אין צרכים חוץ מסיפוק רצונותיו של המעמד השליט לתפוקה. (המטריאליזם ההיסטורי הוא התלות של אדם ברווח וחומר על מנת ליצור תודעה- ולא תודעה שקיימת בפני עצמה).

  1. מהו ייחודה של השיטה הקפיטליסטית על פי מרקס ואנגלס ובמה היא שונה מאופני ייצור שקדמו לה?

ייחודה של השיטה הקפיטליסטית היא באופייה. בניגוד לגישות ושיטות קודמות שהאינטרס המטריאליסטי של השליטים היה להשאיר את תפוקת הייצור של המעמד הנשלט בעינה, בקפיטליזם נוצרה שבירה של קיבעון זה בתואנה של הגברת התחרות. אם מגבירים את התחרות, אז צריך יותר תפוקה, אם צריך יותר תפוקה, מעמד הפועלים ניזוק יותר אבל- בשל המעגל ההיסטורי ממשיך לעבוד ונאבק רק מאבקים סמליים. דבר שעל פי מארקס ואנגלס צריך לשנות. עוד שוני הוא שלראשונה, כל האמצעים- כולל אלו שכביכול מהווים הקלות סוציאליות למעמד הנשלט (סניטציה, בריאות, הגבלת שעות מעוגנת בחוק ועוד) הם רק עוד דרך- בדיוק כמו שכלול המכונות והאימפריאליזם- להרוויח עוד כסף ולסחוט כמה שאפשר. הפועלים הם לא רק אמצעי אלא כעת- בקפיטליזם- הם חלק ממכונה משומנת שמטרתה- מקסימיזציה של הרווחים!

  1. מהם הפרדוקסים המובנים בתוך השיטה הקפיטליסטית?

הפרדוקס הראשון שמראה ווד הוא בהבאת ארצות הברית כדוגמא לצדקת מארקס היום. הקפיטליזם האמריקני דוגל כביכול בשוויון ואפשרויות בלתי מוגבלות. במתן שירותי רפואה וחיים נוחים לכולם. אבל- זה שוב חלק מהמכונה וזה הפרדוקס. הם רק רוצים להרוויח עוד כסף ובזמן שהם יוצאים בסיסמאות של נוחות וזכויות- עדיין יש שם עוני מוגבר אלימות וחוסר תנאים סוציאליים נאותים ושוויוניים לכל.

הפרדוקס השני הוא עניין הרווחה שהקפיטליזם כביכול יוצר. הטענה של ווד היא שההווה מוכיח שמארקס ואנגלס צדקו גם כאן. הקפיטליזם מציג עצמו כשואף לרווח רב, אבל האימפריאליזם מוכיח שהאינטרס הוא לא הגדלת התפוקה כדי ליצור רווח לחברה האנושית אלא רק כדי ליצור רווח כלכלי לבעלי ההון. בגלל זה אנו רואים היום את "העולם השלישי". הקפיטליזם אם כן, הוא לא רק מטעה אלא גם מונע רווחה של האנושות מעצם היותו שואף רק לכסף.

פרדוקס שלישי: המניפסט כוון בראשיתו אל אנשי הצווארון הלבן והכחול- המתעשרים החדשים שעדיין אינם בעלי הון גדול מאוד ועומדים בראש ארגוני העובדים. בגלל זה מארקס ואנגלס תכננו שהמהפכה תצליח רק ובעיקר במקומות בהם ישנו קפיטליזם חזק מאוד כמו אנגליה גרמניה וצרפת. אבל- אמנם בני מעמדות אלו יצרו מהפכות גדולות כמו המהפכה הצרפתית וגם בשל מרידותיהם קיבלו תנאים סוציאליים וחקיקת חוקים לטובת העובדים באנגליה, אבל, המאבק שלהם מתרכז- וכאן הפרדוקס- רק במקומות העבודה עצמם- רק במרחב הקטן שלהם ולא בשלטון כולו. במילים אחרות- הדג מסריח מהראש אבל מעדיפים להישאר באחוריו!

  1. מדוע נכשל הקומוניזם בברית המועצות?

הקומוניזם נכשל בברית המועצות בגלל שהוא נתקע בשלב הראשון של המהפכה. השלב של הטוטליטריות. למה זה קרה? מפני שמראש, רוסיה לא הייתה מקום אידיאלי לביצוע המהפכה המרקסיסטית. ברוסיה לא היה קפיטליזם חזק כמו במערב אירופה, ולכן, גם לא היו ארגוני עובדים שיהוו בסיס למהפכה ומי שלקח אותה שם לידי ביצוע היו אישים שונים בעלי אינטרס פוליטי או אישי.  בגלל חוסר המפעלים המאורגנים, ובגלל היותה של החברה הרוסית בזמן ההפיכה חברה שאינה יצרנית קפיטליסטית אלא חברה יצרנית אגררית לצרכי עצמה אזי- התשתית הייתה מראש לא מתאימה. אם כן, ההצלחה האמיתית לדעת ווד, של המניפסט- תבוא לידי ביטוי רק במדינות מתועשות וקפיטליסטיות כמו אלו שבמערב.

  1. כיצד מתממשות תחזיותיו של המניפסט הקומוניסטי בימינו?

התחזית של מארקס בנוגע לגלובליזציה מתגשמת כמעט במלואה כאשר אנו עדים כיום להפיכת כל העולם, לחברה יצרנית אחת אשר האינטרס שלה הוא הבאת כסף לבעלי ההון ששולטים בכל על ידי המונופולים שלהם. אפילו סין שהייתה סוג של קרובה להגשמת החזון נפלה לידי הייצור ההמוני הקפיטליסטי והתחרות והמרדף אחרי עצמה בשביל למקסם רווחים. מארקס גם צדק בשיוך הקפיטליזם והסכנה בו ללאומיות והמדינות. היום אנו רואים את המדינות והלאומים כגופים המשמרים את הפער החברתי ואת התחרות היצרנית.

  1. כיצד מתנגשת השיטה הקפיטליסטית עם ערכי הדמוקרטיה?

דמוקרטיה מגבילה את הקפיטליזם. אי אפשר לקיים דמוקרטיה אמיתית בה כולם שווים ולכולם האפשרות לבחור, במקומות בהם האינטרס של בעלי ההון הוא לעשות כמה שיותר כסף- והם משתפים כאמור את המדינה בכך, והאינטרס של הפועלים הוא רק לשרוד ולעבור עוד יום תוך כדי תודעה כוזבת של שוויון. לכן, ובסיכום המאמר של ווד היא אומרת, שעל מנת ליצור דמוקרטיה אמיתית שתביא לשיפור אמיתי בחיי הפועלים ולתמורות אמיתיות ביחס ובגישה אל הפועלים כבני אנוש ולא כמכונות, יש להמשיך- כמו לאורך ההיסטוריה של היגל, וכמו בכתביהם של מארקס ואנגלס, במאבק התמידי של מעמד הפועלים.

מבוא לתרבות המערב

מרקסיזם – הוראות שימוש

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות