פוסטמודרניזם בחינוך – סיכום

פוסטמודרניזם נחשב יותר להלך רוח מאשר תנועה, משנה סדורה. הוא מזעזע את כל המבנה של החשיבה המודרנית. הוא קורא תיגר על הנחות, שיטות, גישות, אופני חשיבה וערכים. הפ"מ זנחו את חתירת הנאורות אל האמת המוחלטת (בכך הם מסכימים עם דיואי). מתנגדים לאובייקטיביות (הפכה למיתוס). מוותרים על הגדרת "ידע" בדרך מוחלטת. מסתפקים ב"אמת מקומית"- עובדות עליהן אנו מסכימים, באמצעות כלים שמוסכמים עלינו כמו: מודעות, חוקים ועוד (צירוף של כמה שיותר נקודות מבט סובייקטיביות). האמת היא בעיני המתבונן. סביב האמת המוחלטת יש קונצנזוס היא פשטנית ויותר קל להסכים עליה. גישה זו מבטלת את הסובייקט (אקז')- איננו יכולים לשאת באחריות מלאה לסוג האדם שהננו, ומקדמת גישה אנטי הומאנית. מדגישים את ריבוי האופנים שבני האדם מעוצבים ע"י היסטוריה, תרבות, התנסויות- ומכאן את ריבוי זהויות היחיד. מאפייני הפ"מ: חוסר לינאריות, יציבות ואחידות. בתחום החינוך הפ"מ מדגיש טיפוח כישורים, רב תחומיות בתכנית הלימודים, התלמידים שותפים ליצירת הידע, הוראה אינטראקטיבית. לא צריך ללמד את כל הילדים אותו הדבר. הגמשה ופלורליזם של הקטגוריות הבסיסיות ביותר בחיים החברתיים. הקונסטרוקטיביזם- אחד ממאפייני הלך המחשבה הפוסט מודרניסטי, בעל השפעה על אנשי חינוך. הנחת היסוד שלו היא שהידע נבנה באופן פעיל ע"י כל פרט ופרט ולא נוצר בקבלה פסיבית. הוראה קונסט' דוחה את שיטות ההרצאה והעברת הידע בשיטת המשפך, מבקשת לעודד סביבת לימודים המאפשרת לחפש אחר הידע באופן עצמאי ולהבנות אותו מעולמו האישי של התלמיד. הלומד שולט בלמידתו. תרים אחר נקודת המבט של התלמיד ומוקירים אותה. מאתגרים ומניעים ללמידה משמעותית. נודינגס מסתייגת מהפ"מ- היא טוענת שהוא לא אידיאולוגיה אלא תפיסה שנויה במחלוקת. היא נוטה להסכים עם השינויים שבאים בעקבותיו אבל היא טוענת שהוא מבטל את ההנחות, השיטות, אופני החשיבה והערכים שמבחינתה הם נכס לחינוך. יש להיזהר משינויים דרסטיים שעלולים לסכן את שיטות הלימוד ותכניותיה. טוענת שאין צורך להכריז על תקופה זו כעל פ"מ מפני שהיא עדיין מתפתחת ועוד תתפתח ולכן יש לדחות הדבקת התוויות. מסתייגת מהפ"מ כי הוא בעיקר אומר "מה לא". הפ"מ אומנם מזעזע את מבנה החשיבה המודרנית (ובכך מאפשר נק' מבט שמזהה בעיות בחינוך), אך צריך להיזהר כי מהלכים המבוססים על הפ"מ עלולים להיות מסוכנים (לפ"מ אין בעצם אג'נדה עם תוכן). לא צריך להקשיב לכל דעה פ"מ כביכול, כי הפ"מ עצמו שולל את האמונה בתפיסות שהן נכונות ואמתיות, אז גם אליו צריך להתייחס בספקנות כזו. הפ"מ השפיעה השפעה מזערית על החינוך כי החברה מאמינה בט' ובקדמה.

 

ראו גם: משבר החינוך המודרני בעידן הפוסט מודרני \ רוני אבירם

חזרה אל: פילוסופיה של החינוך – סיכומים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: