הניו-דיל – סיכום

עקרונות מדיניותו של רוזוולט

עם עלייתו לשלטון( 1932) הקים רוזוולט צוות מומחים ומלומדים- "טרסט המוחות"(Brain Trust), והגיע איתם למסקנה שהתפיסה הכלכלית הישנה, כלומר "הקפיטליזם החופשי" נכשלה, והפתרון הוא דווקא במעורבות הממשל באופן ישיר בענייני הכלכלה-הגברת הפיקוח מצד הממשל הפדרלי, כדי לחדש את התפוקה ולסייע למיליוני המובטלים, השרויים בעוני וייאוש.

בשלושת החודשים הראשונים לשלטונו פעל רוזוולט לשכך את הבהלה הכללית, ולהחזיר לעם את אמונו ובטחונו במדינה. לאחר מכן הפעיל תוכנית הידועה בשם "ניו דיל", כלומר "המערך החדש". האמין כי יש לנקוט בפעולה ולהפעיל שיטות שונות ללא הרף. תוכנית זו, שהתבצעה ע"י חקיקה ובשני שלבים עיקריים בין השנים 1933-1939, מהווה מהפך במדיניות המסורתית של ארה"ב, בכך שהממשל התערב באופן חסר תקדים בתכנון הכלכלי והחברתי:

  • הזרמת הון לבנקים, לתעשייה, לחקלאות ולקהל הצרכנים ע"י עבודות ציבוריות.
  • הקמת מערכת פיקוח והכוונת משק– על התעשייה, החקלאות, הבנקים והבורסה, על מנת שיצאו מהמשבר.
  • דאגה לתנאי העובדים– ע"י חקיקה סוציאלית והכשרה מקצועית.
  • יוזמה ישירה– תכנון לאומי כולל של מקורות אנרגיה, אוצרות טבע ועוד, שהפכו את הממשלה לרשות כלכלית גדולה.

 

עקרונות ה"ניו דיל"

  1. סעד מתן הלוואות, תמיכות לנתמכים. כוונתו של רוזוולט בכך הייתה להעניק סעד כלכלי וכספי לכל אלה שהיו על סף רעב או מנושלים וחסרי בית.
  2. שיקום- תוכניות הבראה לאומית בתחומי הכלכלה השונים: תעשייה, חקלאות, בנייה ועוד. תוכנית השיקום התבססה על שורה שלחוקים חדשים, שנועדו לחדש את הייצור והתקופה מצד אחד ולהעלות את השכר לעובדים מצד שני. עקרון השיקום נועד להחזיר לעם האמריקני את אמונו בממשל.
  3. רפורמה- רוזוולט שאף לתקן חוקים במסחר וכלכלהשלא התאימו לרוח התקופה, ולהכניס חידושים ותיקונים , ביניהם חוק ביטוח לאומי, שכר מינימום ועוד. מטרת הרפורמה הייתה לעודד את הפועלים והעובדים בתעשייה ליתר השקעה וצמיחה.

 

הקווים המנחים בתוכנית הניו דיל יושמו כמעט בכל תחומי החיים: הבורסה והמערכת הבנקאית, רווחה ובטחון סוציאלי, תעשייה, חקלאות, עבודות ציבוריות יזומות ופיתוח רשת עמק הטנסי.

 

דרכי ביצוע תוכנית ה"ניו דיל"

  • הבורסה והמערכת הבנקאית: הפעולות הראשונות שנקט הממשל היו: בפיקוח על הבנקים ופעילותם נחקק "חוק הבנקאות". בפיקוח על הבורסה נחקק "חוק ההנפקה והפרסום" "או חוק ניירות הערך" שלפיו מחויב הממשל לפקח על ניירות ערך חדשים. הממשל הקצה קרנות מיוחדות לתמיכה בהתאוששות הבנקים והבורסה, ובמקביל הגביר את פיקוחו על המערכת הבנקאית, כדי למנוע ספקולציות מסוכנות במניות. הממשל העניק ביטוח על פיקדונות הציבור בבנקים, ועובדה זו בלמה את בריחת המפקידים והחזירה את אמון הציבור במערכת הבנקאית.
  • בתחום הרווחה והביטחון הסוציאלי: בתחום זה חל שינוי מהותי, שכן לראשונה בתולדות ארה"ב הונהגה מדיניות רווחה כוללת, שבאה לידי ביטוי בחקיקה (סוציאלית) מגוונת: חוק ביטוח לאומי, תשלום דמי אבטלה, חוק שכר מינימום (בשנת 1940 נהנו ממנו כ-50 מיליון עובדים), קצבאות לאימהות ולילדים חסרי תמיכה, הקמת "רשות השיכון של ארה"ב, שמטרתה למנוע מאזרחים מרוששים לאבד את בתיהם הממושכנים),ופעולות להקמת שיכונים זולים לנצרכים.
  • בתחום התעשייה: לקידום התעשייה הוזרמו תקציבים ונחקקו חוקים כמו "חוק ואגנר" ועוד, שנועדו להרחיב את הייצור ולהכניס מובטלים למעגל התעסוקה, דאגה לשכר מינימום וקיצור שעות העבודה, ופיקוח על התעשיות כדי למנוע תחרות פרועה בין התעשיינים. אחת המהפכות המרכזיות הייתה הקמתם של איגודים מקצועיים, מתוקף חוק ואגנר (1935), שינהלו מו"מ עם המעסיקים לצורך הגנה ודאגה לזכויותיהם של הפועלים.
  • בתחום החקלאות: לשיקום החקלאות חוקק הממשל סדרה של חוקים, שאפשרו פריסת חובות החקלאים לבנקים, מתן אשראי ממשלתי, העלאת מחירי התוצרת החקלאית ע"י צמצום השטחים המעובדים, תוך מתן פיצוי לחקלאים על השטחים הבלתי מעובדים. במקביל הונהג פיקוח ממשלתי על הגידולים החקלאיים ומחירי התוצרת החקלאית. משנת 1938 ואילך החל הממשל לרכוש עודפי תוצרת ולאגור אותה לעת הצורך, אגירה שהביאה תועלת רבה בתקופת מלחהע"2.
  • עבודות ציבוריות יזומות: העסקת מיליוני מובטלים בפרוייקטים ציבוריים רחבי היקף, כגון סלילת כבישים, ייעור, בניית גשרים, סכרים, בתי חולים ומבני ציבור אחרים. בראש המנהל לקידום העבודות היזומות הציב רוזוולט את יועצו הקרוב, הרי הופקינס, ועד לסיום הפעולות היזומות בשנת 1941(כניסתה של ארה"ב למלחהע"2) הוציא הממשל 11 מיליארד דולר בהעסיקו כ-8 מיליון מובטלים, ובנהלו כ-250,000 פרוייקטים ברחבי ארה"ב.
  • רשות עמק הטנסי: רשות עמק הטנסי הייתה אחד המפעלים הציבוריים הגדולים ביותר במסגרת הניו דיל. נהר הטנסי הציף מידי פעם שטחים נרחבים, והותיר אחריו הרס וחורבן בשבע ממדינות הדרום, שבלאו הכי היו נחשלות. הנשיא רוזוולט החליט לאמץ תוכנית לפיתוח הנהר, ובקיץ 1937 החלו בהקמתם של 25 סכרים הידרו-חשמליים על הנהר, כדי לספק חשמל מוזל לתושבים ולתעשייה, למנוע סחף קרקעות ולהשקות את האזור. הרשות דאגה גם לפתח את החקלאות, התעשייה והמסחר במדינות אלה, ובעצם פעלה לשיקום חברתי והתיישבותי ע"י עידוד אמריקנים מובטלים לעבור מהערים הגדולות לאזור הדרום.

 

הישגים ונקודות תורפה בניו-דיל

יוזמות החקיקה במסגרת הניו-דיל הסתיימו בשנת 1939, ועל אף תרומתו הרבה הרי שלא הצליח לחלץ את ארה"ב באופן מוחלט מהמשבר הכלכלי, שכן לאחר התאוששות מסוימת חזר ועלה מספר המובטלים ל-10 מיליון בשנת 1939, ורק עם פרוץ מלחה"ע ה-2 החלה תקופה של שגשוג כלכלי חדש ואיתן. למרות זאת הצלחתו העיקרית של הניו-דיל הייתה בשינוי התפיסה הכלכלית והחברתית ששלטה עד אז בארה"ב, בכך שהפך את החברה האמריקנית לחברה שבה חלוקת העושר צודקת יותר, ואחד מבסיסיה המרכזיים היא מדיניות הרווחה, שהקלה על סבלם של המובטלים והנצרכים, ובהכרח תרמה להעלאת המורל הלאומי והאמונה במשטר הדמוקרטי. הביטוי המרכזי לאמונה שרחשו בני העם האמריקני ברוזוולט ובדרכו הייתה בקלפיות, שכן רוזוולט נבחר 4 פעמים רצופות לנשיא ארה"ב, והמפלגה הדמוקרטית המשיכה להחזיק ברסן השלטון גם לאחר מותו ב-1945.

 

החידוש במדיניות הכלכלית-חברתית של הנשיא רוזוולט

  • רוזוולט נטש את התפיסה הליבראלית של המאה ה-19 שדבקה ב"קפיטליזם חופשי". לפי תפיסה זו נקבע שהכלכלה תנוהל בהתאם לכוחות החופשיים של השוק, ו"הכל יסתדר מאליו"(במידה ויהיו קשיים), ואסור לממשל הפוליטי להתערב במגמה זו, המעוגנת בחוקת ארה"ב.
  • רוזוולט קיבל החלטה לפיה על הממשל האמריקני ליטול על עצמו אחריות לפעילות הכלכלית ולגורלם החברתי של האזרחים, כלומר הניו-דיל הכיר בחובתו של הממשל לדאוג לביטחון קיומי וסוציאלי של הפרט, ע"י מניעת מצב של מחסור יומיומי, וזאת מבלי לפגוע באופן מוחלט בעקרונות "היוזמה החופשית"(לא מדובר בשלטון ריכוזי לחלוטין כמו בבריה"מ).
  • רוזוולט נקט במדיניות של אינפלציה יזומה ומבוקרת, ע"י כך שהזרים כסף לכל ענפי המשק: תעשייה, חקלאות, המערכת הבנקאית, עבודות יזומות ועוד, ובכך הצליח לכוון את הכוחות הפועלים במשק ולהשיבם למסלול של ייצור תקין.
  • רוזוולט חולל באמצעות תוכנית הניו-דיל מהפך בגישתו של הממשל הפדראלי היושב בבירה וושינגטון בכל הנוגע למעורבות השלטון המרכזי בנעשה במדינות המרכיבות את ארה"ב.

 

חזרה אל: סיכומים בהיסטוריה – כיתה ט 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות