מרקסיזם – סיכום

מרקסיזם הינה תיאוריה כלכלית-חברתית המבוססת על ההוגה והסוציולוג קרל מרקס, והינה התיאוריה הראשונה מתחום המטריאליזם הדיאלקטי.לפי השקפה זו יושג קידומה של החברה בדרך מהפכנית, מכוח מאבקו של מעמד הפועלים לשיפור תנאי חייו. במהפכה ישתלט מעמד הפועלים, על אמצעי הייצור, יבטל את הקניין הפרטי ויבנה את החברה הסוציאליסטית, שתהיה חברה שאין בה מנצלים ומנוצלים. יחד עם זאת פיתח מרקס גישה פילוסופית משלו וביקש ליישם אותה על רוב התופעות האנושיות – הכלכליות, המדיניות והחברתיות. התיאוריה המרקסיסטית משתייכת לתיאוריה הסוציאליסטית. עיקרי המרקסיזם פורסמו בשנת 1848 על-ידי קרל מרקס ופרדריך אנגלס, במניפסט הקומוניסטי. תקופה זו, של אמצע המאה ה-19, נחשבת לתחילת צמיחתה של תופעת המרקסיזם. במשך השנים לא נשאר המרקסיזם בצורתו המקורית. התשתית החשיבתית של המרקסיזם, אמנם לא בצורתו הטהורה, הוסיפה להתקיים, ומורשת המרקסיזם מתקיימת ברוב הזרמים הביקורתיים. גישה זו מיושמת כיום בתחומים שונים.

סוציאליזם הוא שם-אב לקבוצת אידיאולוגיות ומערכת כלכלית ושלטונית מדינית ליישומן, הדוגלת בכינון חברה ללא מעמדות באמצעות ביטול הקניין הפרטי והעברתו לידי מעמד הפועלים והמדינה. ההנחה העומדת בבסיס הסוציאליזם היא כי האדם הוא יצור חברתי, ושזהו מטבענו להתקיים ולחיות בצורה שיתופית. הסיבה לכך שאנו רואים מקרים כה רבים של התנהגות הנראית כמוכיחה את ההיפך, טמונה במוסדות החברתיים הקיימים בחברה הקפיטליסטית. הניצול הכלכלי המובנה בשיטה גורם לניכור (לפי המינוח של מרקס) של האדם מתוצרי עבודתו, וכתוצאה מכך לניכור מהמשפחה, מהקהילה ולמעשה מהחברה כולה. ניכור זה גורם לאדם להיות עצלן, א-סוציאלי ושאר תחלואים, עליהם מצביעים מתנגדי הסוציאליזם ככשל שיגרום לכישלונו. פריחת התנועה הסוציאליסטית החלה במאה ה-19. הרקע לפריחה זו היה תופעת ניצול הפועלים והעסקתם בתנאים, שנחשבו לבלתי נסבלים, על ידי הבורגנות, ושרידי האצולה. על רקע זה וכתגובה לו קמה תנועת הסוציאליזם, אשר ברובה שויכה לסוציאליזם הלא-אלים, בביטויו כהתאגדות מקצועית וכמפלגות סוציאליסטיות. ארגוני פועלים (איגודים מקצועיים) קמו על מנת להילחם למען זכויות הפועל, כשנשקם העיקרי מבחינה היסטורית היה נשק השביתה, והשיגו מספר הישגים משמעותיים. קשרים שנוצרו בין איגודים מקצועיים ומפלגות פוליטיות, שהתחייבו לייצג את האינטרסים של הפועלים הביאו להקמת התנועות הסוציאליסטיות. ב-1848 נכתב 'המניפסט הקומוניסטי' על ידי קרל מרקס וידידו פרידריך אנגלס, מסמך שחשיבותו רבה בעיצוב הסוציאליזם. במניפסט מוצג ניתוח היחסים בין המעמדות – שלטון הבורגנות המנצלת את הפרולטריון.

פרידריך אנגלס

נולד ב-1820 לתעשיין טקסטיל גרמני. לאחר שירותו באקדמיה הצבאית בברלין, נשלח מטעם העסק המשפחתי לאנגליה. שם החל להתעניין בזכויות העובדים בזכות הבחירה שלהם. ב-1844 פרסם מחקר עצמאי על תנאי העבודה באנגליה, בעקבות הפרסום הכיר את מרקס. בסוף 1847 שניהם חיברו את המניפסט הקומוניסטי, שיגדיר מחדש את מטרות קבוצה פוליטית חברתית בשם "ברית הקומוניסטים"- ברית צרפתית ומהפכנית שמטרתה הייתה הפלת הבורגנות, שלטון הפרולטריון, חיסול החברה הישנה המושתתת על המעמדות ויסוד חברה חדשה ללא מעמדות. שיתוף הפעולה ביניהם נמשך עד מותו של מרקס, והוליד כתבים משותפים.

קרל מרקס:

קרל מרקס 1818 – 1883) היה סוציולוג ופילוסוף גרמני מפורסם והוגה המרקסיזם. הוא נחשב לאבי הקומוניזם, ומי שרעיונותיו משפיעים עד היום בתחומים רבים. למרות היותו ממוצא יהודי פרסם עבודות שהציגו את היהדות כמכשול לשילוב היהודים בחברה. מושפע בתפיסת עולמו מפילוסוף גרמני בשם הגל. התחבר לקבוצה סוציאליסטית וקומוניסטית. בעקבות פרסום המניפסט נפתחה נגדו תביעה משפטית בגרמניה, בעקבותיה עזב לצרפת ומשם לאנגליה, שם חי בעוני ונתמך על ידי אנגלס. עד שנות ה-60 של המאה ה-19 מרקס היה מוכר רק בחוגים קומוניסטיים, אולם בעקבות יחסו לאירועי צרפת התחיל להיות מכר בצרפת וגרמניה. משנות ב-70 של המאה ה-19 ואילך המניפסט הופך לספר המודפס ביותר, מאז התנ"ך ואלמוניותו של מרקס מתפוגגת.

מבוא לתרבות המערב

מרקסיזם – הוראות שימוש

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות