המקורות היהודים של הקבלה

המקור היהודי של הקבלה מתייחס אל מיסטיקה יהודית קדומה. הקבלה עם הופעתה המאוחרת אינה מתיחת פנים של מיסטיקה קדומה היא רק משתמשת בה לעיצובה וקיבלה השראה ממנה.

המיסטיקה היא ניסיונו של אדם להגיע לכלל מגע או קשר עם ההוויה האלוהית, מגע ישיר, מתוך הנחה שהאלוהות לא רק שמצויה למעלה, טרנסנדנטית, אלא היא גם שוכנת בתוך העולם, מצויה באופן אימננטי, ובעצם זורמת בכל העולם. המיסטיקן יכול להעלות את האפשרות להתחקות אליה וליצור מגע הכרתי וחוויתי.

המיסטיקה מנסה לאחות את קרעי המציאות. היא יוצאת מתוך הנחה שהעולם אחד בכל רמותיו, אך זו לא אחדות גלויה ובעורקים הנסתרים של כל באיה זורמת האלוהיות. רק ברמה ספיריטואליות גבוהה ביותר נצליח לגלות את האלוהות האימננטית. המיסטיקה מנסה לברר קודם כל את מצב המציאות, את כפל הפנים של חיצוניותה ופנימיותה, ואיך נגשים אנחנו את יעודנו, איך נגשים את האלוהות שגם בקרבנו. חיינו ישתנו אם נקיים את הגילוי הזה ונתחבר למשמעותו, ואז נתעלה ונגיע לאחדות האלוהית שמחברת את הכל יחדיו.  המיסטיקה מבקשת להסביר את המציאות ולסלול את הדרך שבה נגשים את יעודנו.

 

יורדי המרכבה ובעלי ההיכלות:

המיסטיקנים העמידו את המרכבה האלוהית במרכז, זו שאנחנו מוצאים בפרק א' ביחזקאל. המרכבה הזו כפי שמתפרשת אצל המיסטיקנים היא בעצם הפלרומה ההגנוסטית, היא המכלול האלוהי.

המיסטיקן מבקש לבוא אל תוך הפלרומה, להיכנס אל תוך המרכבה, לבוא לפנימיות חדריה או היכלותיה. המיסטיקנים מדברים על היכל בפנים היכל, מערכת היכלות, כל אחד פנימי מקודמו, אם נעבור את ההיכלות האלו, נגיע להיכל השביעי ונראה בו את כיסא הכבוד ונצפה בדמותו המתגלה של האל בכיסא הכבוד. מדובר בהרפתקה רוחנית קשה, בכל היכל עומדים שומרים ההיכלות, המיסטיקנים צריכים להתגבר עליהם, פעמים הוא עושה זאת בהשפעות מאגיות וכך צריך לעבור בין היכל להיכל עד שיגיע להיכל הפנימי ביותר. יש במסורת זו יסוד גנוסטי חזק. הכניסה אל הפלרומה היא כניסה מסוכנת.

 

בניגוד לחוויה הקבלית שמטרתה היא דבקות בתוך האלוהיות, המיסטיקן הקדם קבלי רוצה להדק את אישיותו שלו כדי שלא יישטף בכולות האלוהית, לעמוד מול הכס אך לשמור על אישיותו.

דיברנו על מקורות שאפילו מבחינת הפרופורציה בולטת לעין העובדה שהמקור היהודי אמנם חשוב אך לא מרכזי. המקורות המרכזיים שעיצבו את עולמה של הקבלה הם המקור הגנוסטי והניאו-אפלטוני. שני המקורות הלא יהודיים הם שעיצבו את הקבלה כפי שאנחנו מכירים כיום.

 

ראו גם: מקורות ההשפעה של הקבלה

חזרה אל: מבוא לקבלה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות