מיסטיקה, מיתוס ומונותאיזם ביהדות

מיסטיקה היא נסיון של האדם להגיע לקשר בלתי אמצעי עם האלוהי. ההנחה הטמונה בתפיסה זו היא כי אלוהים אינו טרנסצדנטי אלא אימננטי. אלוהים טבוע מבפנים הכל קשור בו, המיסטיקן ינסה לעקוב אחרי ההתגלות של האל ואף לתקשר איתה (אף בקשר חוויתי). כיד יכול האל להיות מחוץ לעולם וגם בתוכו? ההתפתחות של הדתות המונותאיסטיות בנוגע למסטיקה מתפתחות בשלושה שלבים:

  • מיתוס.
  • תולדה של המיתוס: מחשבה מונותאיסטית.
  • מיסטיקה.

המיתוס- המיתוס ביסודו מניח ריבוי של אלים, המיתוס הוא למעשה סיפור המגולל את עלילותיהם של האלים. האלים כפופים לטבע ולחוקיו, המיתוס הוא אחדותי במובן כזה שהוא מאמין שהכל קורה בטבע, מקום ההתרחשות של המיתוס הוא העולם (בטבע). {המונותאיסט יאמין שהאל הוא השולט בעולם והוא מעל לו}.

האם יש מיתוס ביהדות? דעת החוקרים הוא שכן, כבר במקרא מוזכרים התנינים הגדולים. בנוסף במחקר עושים השוואה בין המיתוס ביהדות לעומת מיתוסים בדתות אחרות, בספר ירמיהו ישנה אמירה על מותו של "בילע", בילע זה הוא אל קדמון אשר נרצח בקרב מול אל אחר. חוקרי המיסטיקה מאמינים שהיסודות המיתיים נעלמו מן היהדות למין תקופת המקרא ועד למאה ה12 עם תחילת הקבלה. למרות הנאמר לעיל גם בתקופת חז"ל ישנם איזכורים רבים למיתוס, וכן משנתו של הרמב"ם היא כולה אפשר לומר מאבק שלו אל מול התפיסה המיתית, מכך נוכל ללמוד שעל אף שאין לנו טקסט מכונן בנושא הרי שהמיתוס לא נעלם מן העולם והיה חי תמיד.

גרשום שלום אומר על המיתוס שהוא לא מת לעולם במשך שנים היה באילה אך לא מת לעולם. בשנות ה"מחתרת" של המיתוס עשה הוא חיל ולאחר שצבר מספיק כח עלה ויצא בדמות הקבלה. דווקא בימי הביניים בתור הזהב של הפילוסופיה היהודית דווקא אז הבשילו התנאים והמיתוס יצא מן המחתרת בדמות הקבלה. מדוע דווקא אז? בתקופה זו המונותאיזם היה מספיק חזק, דבר שסימן את הבשלת התנאים. הטקסטים המיתיים מתבססים זה על זה, כך נוכל למצוא בטקסטים מאוחרים פיתוח של רעיונות סתומים מטקסטים של 200 שנים קודם לכן.

מונותואיזם: ביסוד המונותואיזם מונח הרעיון שהאל והעולם נבדלים, האל הוא מחוץ לעולם והוא הקובע את חוקיו, ואת סדרו. לאדם אין יכולת לתקשר עם האל, וודאי שלא להשפיע עליו.

רמב"ם: תורת התארים של הרמב"ם הטרידה את היהדות מאז ומעולם. הסוגיה איתה מנסה הרמב"ם להתמודד היא כיצד נוכל לומר שהאל הוא טרנסצנדנטי ונשגב ועם זאת נתאר אותו בשמות? אומר הרמב"ם שעה שהמקרא מתאר את האל ישנו "שיתוף", "שיתוף" זה למעשה פורם את חבלי הטרנסצדנטיה. לומר שהמקרא יש בו טעות לא יעלה על הדעת אם כן יש להניח שהמקרא ביסודו אינו עומד כפשוטו ויש מאחוריו דברים. הרמב"ם בתורת התארים קובע שלא נוכל לתת לאל תואר כלשהו, מכיוון שאז יסדק הפער עליו הדת מבוססת, אך בעזרת תואר שלילי נוכל לומר את ההיפך. נדגים: איני יכול לומר "האל יכול", מכיוון שגם אני יכול ומכאן שאנו באותה קטגוריה (רמב"ם לא יקבל הסבר שיאמר שיש פער בין יכולתי ליכולתו). רמב"ם מציע שכשאומר המקרא "האל יכול" משמעותו לא יתכן שהאל אינו יכול, כשיאמר "האל חכם" כוונתו האל אינו טיפש, כל שולל הרמב"ם מהאל כל תואר שלילי, ואף ניתן לתאר אותו. הרמב"ם מחמיר אף יותר ואומר שאף תארי פעולה לא ניתן ליחס לאל, הרמבם מודע לקושי שהוא מציב באומרו שאין דבר כזה "אל בורא", וטוען שזה שאי אפשר להגדירו כוונתו שאי אפשר להגביל אותו, הרי הוא מושלם. האל עושה פעולה אחת, כשאנו אומרים על האל "חסיד' זהו האופן בו אנו תופסים במקרה ספציפי. השמש לצורך העניין מחממת, זוהי פעולתה היחידה בעקבות כך לעיתים היא מייבשת,, לעיתים היא שורפת אך פעולתה היא אחת בכל מקרה.הרמב"ם מבדיל בין שני ביטויים "חייב המציאות"- תחת קטגוריה זו נמצא קיומו של האל, האל ממהותו הוא קיים וקיים תמיד. "אפשרי המציאות"- תחת קטגוריה זו נכנסים הדברים שיכולים לקרות ויכולים שלא בכל מקרה אינם ודאיים.

אם האל הוא אכן טרנסצנדנטי ברמה כזו כפי שמציג הרמב"ם איזה משמעות יש לתפילה? ע"פי חז"ל הקשר של האדם והאל הוא דרך תפילה, דרך קול. האדם מבקש תחנון ומתפלל לאלוהים בקולו, והאל עונה לו בקולו. הקול של האל איננו קול בשר ודם, אלא ציווי שנותן האל לאדם. בשמות נאמר וכל העם "שומעים את הקולות" בניגוד לאלילות המחפשים את האל בעין, ביהדות החיפוש הוא באוזן, "שמע ישראל". האל בבחינת אינו נראה ואינו יוודע לעולם, תודעת איש היא הציווי. {הקבלה שונה במובן זה שהיא טוענת שאפשר לראות ציוריו של האל. האם פירוש הדבר שטמון כאן קונפליקט בין הקבלה ליהדות הקלאסית? }

מיסטיקה: היו היה שיתוף. בתחילה האל היה בעולם וניתן היה לתקשר איתו עם עליית המונותואיזם נעלם השיתוף הזה, והאל הפך טרנסצנדנטי. העלמות זו לדעת הקבליסטים היא רק על פני השטח והם ינסו להתחקות אחר העקבות של האל בעולם.

חזרה אל: מבוא לקבלה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות