הערכה קלינית של פסיכופתולוגיה – סיכום

המידע המבוקש בהערכה: צריך לזהות את הבעיה, האם זו בעיה מצבית שנגרמת מגורם שחק או שזה ביטוי להפרעה מתמשכת או אולי צירוף של השניים. המטרה היא להשיג הבנה בסיסית של תולדות המטופל, תפקודו האינטלקטואלי, מאפייני אישיותו, והלחצים ומשאבים הסביבתיים שלו, צריך להכליל תיאור האובייקטיבי של התנהגות האדם. אנו צריכים להעריך תמונה דינמית שזהו מצב שלא מתייחס רק למצבו העכשווי של המטופל אלא גם לגורמים מהעבר שמשפיעים עליו בעתיד, וכך נוכל אולי להעריך או לנבא את ההתנהגות בעתיד.

 

חשיבות הזירה בין המטופל למטפל: המטופלים צריכים לחוש שמסירת מידע תסייע למטפל להעריך טוב יותר את מצבם, הם צריכים לדעת איזה שימוש יעשה במידע זה. דבר נוסף חשוב הוא הבטחת סודיות למטופל כדי שיחוש בטוח. חשוב גם משוב על הבדיקה כדי ליידע גם את המטופל במצבו.

הערכה גופנית: צריך לעשות בדיקה מקיפה שכוללת מחלות, מקור פסיכוגני, תסמונות, התמכרויות, בדיקת מוח. כל אלה יעזרו להעריך טוב יותר את הבעיה.

 

הבדיקה הנוירולוגית: תרשים חשמלי של המוח=EEG: בודק דפוסי גלי מוח במצבים של ערות ושינה, הצגה גראפית של פעילות המוח. הוא נעשה ע"י הצמדת אלקטרודות לקרקפת והגברת דחפים זעירים במקומות שונים במוח, ומגלה הפרעת קצב בפעילות חשמלית במוח.

 

טומוגרפיה צירית ממוחשבת=CAT: טכנולוגיה רדיולוגית, באמצעות קרני רנטגן הסריקה מגלה תמונות של חלקים במוח עלולים להיות נגועים.

 

טומוגרפיה ע"י פליטת פוזיטרונים= PET: מאפשרת להעריך כיצד עיבר מסוים מתפקד באמצעות מדידת תהליכי חילוף חומרים. היא מספקת תמונה זו ע"י מעכב אחר תרכובות טבעיות כגון גלוקוזה בעודן עוברות חילוף חומרים במוח או איברים אחרים. במחלות כגון סכיזופרניה באמצעות סריקה זו נוכל לגלות את מקור החומרים האורגניים במחלה.

 

הדמיה באמצעות תהודה מגנטית גרעינית=MRI: מאפשר הדמיה חזותית של תכונותיהם האנטומיות של איברים פנימיים וגם של המוח. מבוססת על מדידה מדויקת של שינויים בשדות מגנטיים הנוצרים עקב כמויות משתנות של תכולת המים.

 

הבדיקה הנוירו-פסיכולוגית: כרוכה בשימוש במערך הולך ומתרחב של אמצעי בדיקה למדידת הביצועים הקוגניטיביים, התפיסתיים והמוטוריים של הנבדק, כרמזים למדידת הנזק במוח ומיקומו. ישנה סוללה של מבחנים הבודקת זאת. 6 שעות.

 

הערכה פסיכו-חברתית: מנסה לספק תמונה מציאותית של האדם בפועלות גומלין עם הסביבה. כוללת ידע על מבנה האישיות של האדם ותפקודו הנוכחי וכן על גורמי דחק שקיימים בחייו.הרעיון קודם של צריך לבדוק את המצב הנפשי של הנבדק. הרעיון יכול להתפתח כל פעם אחרת לפי המשתתפים בו. מהימנות לא גבוהה מכיוון של בודק יכול להגיע למסקנה אחרת.

 

התצפיות הקליניות בהתנהגות= המטרה היא ללמוד על מצבו הנפשי של האדם ע"י סקירה אובייקטיבית של התנהגות ותפקודו. לפעמים המטפלים נותנים למטופלים להוביל את הטיפול וכך הם יכולים לגלות נושאים שונים (ניטור עצמי). השימוש בסולמות דירוג במקרה זה מסייע לארגון המידע ומעודד מהימנות ואובייקטיביות. הסולמות ברווחיות היום הם:

 

סולם הדירוג הפסיכיאטרי המקוצר= מספק מתכונת מבנית וניתנת לכימות, לצורך דירוג של תסמינים קליניים כגון חרדה, הסתגרות נפשית, עוינות. הוא מכיל 18 סולמות לדירוג.

 

סולם המילטון לדירוג דיכאון= סולם ספציפי, לתקן נבדקים בעלי דיכאון קליני.

לפעמים חשוב גם לבדוק את הנבדק בסביבתו הטבעית למשל את הילדים בבית כדי לראות תפקוד אמיתי וגם לבחון את מערכת הגומלין שלו עם המשפחה.

 

משחק תפקידים= הוא כלי מקובל לטיפול, מצב שמספק ידע נוסף על רגשות מטופל.

 

מבחנים פסיכולוגיים: אמצעי עקיף להערכת מאפיינים פסיכולוגיים. הם מהימנים ומדויקים יותר מהרעיון אבל הם לא כלים מושלמים. ערכם תלוי במיומנות הקלינאי המפרש אותם.

 

מבחני משכל:

וקסלר לילדים ומבוגרים מילולי וביצוע המורכב מ-11 תת מבחנים,

 סטנפורד-בינה. לוקח שעתיים או שלוש לביצוע הבדיקה ופרשנות, התפקוד הקוגניטיבי עשוי לספק מידע על משאבים אינטלקטואלים של האדם.

 

מבחני אישיות:

מבחני השלכה: אינם מובנים, מבוססים על גירויים רב משמעים שונים כגון כתמי דיון או תמונות, תגובת הנבדקים אינה מוגבלת. באמצעות פרשנות אנו יכולים לראות את הקונפליקטים של האדם או נושאים אחרים המעסיקים אותו.

מבחן רורשאך של כתמי דיו ומבחן התפסת נושא-TAT של תמונות לפירושים של נושאים שונים.

מבחון השלמת משפטים= ישנן התחלות של משפטים וניתן להשלים איך שרוצים.

מבחנים אובייקטיבים: מבחנים מובנים, בד"כ מבוססים על שאלונים, סולמות דירוג, הניסוח מדויק וישנן אפשרויות מוגבלות תשובה.

שאלון האישיות הרב שלבי של מינסוטה-MMPI 2: מקורי היה מורכב מ-550 פריטים המקיפים כל נושא אפשרי ותשובות דיכוטומיות(כן/לא), מאגר הפריטים הועבר לקבוצה של אנשים נורמליים וכמה קבוצות הומוגניות של הפרעות ולאחר מכן משווים את הנבדקים לקבוצות אלו.

השימוש הטיפוסי הוא כפי שתואר כתקן ההבחנה או כפרשנות תוכן(בודקים את תוכן התשובות אם הנבדק עונה רק בחיוב ייתכן שהוא טרוד בפחדים).

 

תהליכים אקטואריים= פרשנות ה-MMPI מבוססת על מערכות זיכרון במחשב שבו קיימים כל תיאורי ההתנהגות בפועל ולכן כאשר מופיע אדם המתאים לדפוס מסוים המחשב יגלה וידפיס דפוס זה.

כמה גורמים אפשריים בעת ההערכה: פוטנציאל ההטיה התרבותי של הכלי או הקלינאי (למשל בעיית המבחנים הפסיכולוגים על קבוצות מיעוט), המגמה התיאורטית של הקלינאי(הערכה מושפעת מהערכות ותפיסות אישיות של הקלינאי), הדגשת יתר של תכונות פנימיות ע"י הקלינאי, תיקוף בלתי מספיק, נתונים לא מדויקים להתבססות.

 

חזרה אל: מבוא לפסיכופתולוגיה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות