פיגור שכלי תרבותי-משפחתי

תנאים חברתיים-תרבותיים גרועים, כגון: חסך בגרייה סביבתית נורמלית, ממלאים כנראה תפקיד מרכזי באטיולוגיה של פיגור שכלי. רוב מקרי הפיגור השכלי שייכים לסוג התרבותי-משפחתי.

 

א. פיגור שכלי הקשור בחסך חושי חברתי קיצוני כגון: בידוד ממושך במשך שנות ההתפתחות.

ב. פיגור תרבותי-משפחתי הילד אינו נתון בבידוד קיצוני, אלא סובל מאיכות ירודה של פעולות גומלין עם הסביבה. לפעמים יש קשר בין דלות חברתית לליקוי גנטי, הסיכון לילד כזה הוא כפול.

בד"כ מדובר באמהות לא כשרות, בעלות מנת משכל נמוכה. ילדים אלה לוקים בד"כ בפיגור קל בלבד. הם אינם מראים כל פתולוגיה מזוהה במוח, ובד"כ אינם מאובחנים כמפגרים עד כניסתם לביה"ס. רובם מגיעים מרקע משפחתי של קיפוח כלכלי, חוסר יציבות ושיבושים תכופים, רקע המאופיין בהיעדר גרייה אינטלקטואלית, באיכות ירודה של פעילות גומלין עם הזולת ובקיפוח סביבתי כללי. לרבים מילדים אלה עבר של לידה טרם זמנה, תזונה לקויה וטיפול רפואי מועט, אם בכלל. אך ברוב המקרים אין ליקוי תפקוד נוירולוגי או גופני !

 

חזרה אל: מבוא לפסיכופתולוגיה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות