גורמים ביולוגיים לסכיזופרניה:

• תורשה וגנטיקה = קיים מרכיב תורשתי בסכיזופרניה, שיעורי ההפרעה במשפחתו של סכיזופרן היא X
• מחקרי המוח = חדרי המוח מוגדלים, השערת הדופמין (יתר דופמין בסינפסות במוח), פגמים בתפקוד של החלקים הפנימיים של המוח.

גורמים סביבתיים לסכיזופרניה:

דחק קיצוני עלול להוביל להתפרצות הסכיזופרניה יחד עם זאת יש פוטנציאל גנטי.

מופיע בקרב גברים בעיקר בגילאי 20- 25, ובקרב נשים בעיקר בגילאי 30-25.

דינמיקה משפחתית = בעבר "האשימו" את האם כמשפיעה על הילדים וגורמת להם להפרעת סכיזופרניה.

הורות סכיזופרנית = אמהות דוחות, שתלטניות, קרות ,מגוננות מדי ואדישות לרגשות וצרכים של הזולת. עם זאת הם דוחים את הילדים אבל תלויים בהם לסיפוק רגשי. היא חונקת את הילד וגם גורמת לו לתלות.

כיום מאמינים כי קיים תהליך דו סטרי בין הילד והאם.

תקשורת כפולת מסר= זהו סוג של תקשורת לקויה, ההורה מציע לילד רעיונות, דרישות או תפיסות שאינן מתיישבות אחת עם השנייה. הילד מבולבל ולא יודע מה רוצים ממנו. למשל האם אוהבת גופנית(חיבוקים) אבל מקללת מילולית. סתירה זאת בתוך המשפחה משתקפת בסוף בהתנהגות הילד.

רגש מובע= זהו סוג של תקשורת שלילית כלפי חולה מצד משפחתו שגורם לחזרה של סכיזופרניה. שני מרכיבים עיקריים בהשפעותיו הפתוגניות של הרגש המובע: (1) מעורבות יתר רגשית עם החולה (2) ביקורתיות מופרזת.

רגש מובע יכול להיות עז במיוחד כאשר בני משפחה דבקים בהשקפה שהפרעה ותסמניה נתונים לשליטתו הרצונית של החולה.

חזרה אל: מבוא לפסיכופתולוגיה \ סכיזופרניה