הנטורליזם- תיאור המציאות כפי שהיא ולא בצורתה האגדתית והאידיאליסטית. מונח זה נתבע בידי המאן (hamman) בסוף המאה ה-19. התרבות הגרמנית, שכאמור הייתה מוכפפת לשלטון, העדיפה לתאר באומנותה תיאורים של העבר הימיביניימי ואפילו התנכי כדי לסייע ביצירת הקהילה שתהא תחת השלטון. לעומתה, הנטורליזם, שמתאר את המציאות כמות שהיא היווה יצירה של זרם אמנות "מודרני" שמתייחס למה שקורה בשטח- גם אם זה רע ואנטי-ממסדי. נוצרו קבוצות של סופרים ומחזאים שהחלו בהפצת סגנון חדשני זה. על ידי תיאטראות עצמאיים "עוקפי סמכות" ההפצה של זרם זה הייתה קלה יותר. הוצאת כתב העת "הבימה החופשית" היווה עוד פלטפורמה לחשיפת סופרים ומחזאים חדשניים.
תגובות השלטון לא אחרו לבוא, בין אם בניסיון להסית את ההמון כנגד "אמנות הביבים" ובין אם בהטלת צנזורה על המחזה "האורגים" שמתאר מרד של הפרולטריון במעמד הבורגנות. בית המשפט אפשר למחזה לעלות אבל, רק עם מחירי כרטיסים גבוהים- בכדי למנוע מהפועלים לראות את המחזה. ריבוי התיאטראות בגרמניה וריחוק מוסדות השלטון המרכז מרובם, הקשה על השלטון למנוע הצגות חתרניות.
