הפרעת אישיות פרנואידית מתבטאת בחשדנות וחוסר אמון מתמידים כלפי אחרים שהמוטיבציות שלהם מפורשות כחורשות רעה. נטייה לראות את עצמו כחף מכל אשמה, עומד על המשמר בפני מה שנתפס בעיניו כהתקפות מצד אחרים. יש להם קשר עם המציאות אבל לפעמים הם מתנסים במאפיינים פסיכוטיים חולפים.

הפרעת האישיות מופיעה בתקופת הבגרות המוקדמת וכוללת לפחות 4 מהקריטריונים מהבאים:

• חשדנות ללא ביסוס מספיק שאחרים הם נצלנים, רוצים להרע או לרמות אותם.
• עסוקים בפקפוק באופן לא מוצדק לגבי נאמנותם או האפשרות לתת אמון בחבריהם או עמיתיהם.
• לא נוטה לשתף אחרים מתוך פחד לא מוצדק שיעשה שימוש בזדון באינפורמציה כנגדם.
• מוצאים משמעויות סמויות או מאיימות בהערות או אירועים תמימים.
• נוטרים טינה ומסרבים לסלוח.
• רואים התקפות על אישיותם או על שמם הטוב שאינם נראים ע"י אחרים ומגיבים במהירות בכעס או בהתקפה שכנגד.
• חושדים באופן לא מוצדק ביחס לנאמנות בן-בת הזוג או הפרטנר המיני שלהם.

לעומת הסובלים מהפרעת אישיות פרנואידית, סכיזופרניים פרנואידיים סובלים מנתק מתמשך הרבה יותר מהמציאות וחוסר ארגון קוגניטיבי והתנהגותי קיצוני, כגון: הרהורי שווא והזיות.

B לא מתרחש באופן בלעדי במהלך סכיזופרניה, הפרעה במצב הרוח עם מאפיינים פסיכוטיים, הפרעה פסיכוטית אחרת או הפרעה התפתחותית נרחבת וזה לא בגלל השפעות פיזיולוגיות ישירות של תנאים רפואיים כלליים.

* אם הקריטריונים מתאימים קודם לסכיזופרניה, יש להוסיף "הפרעת אישיות פרנואידית (פרמורבידית)".

חזרה אל: מבוא לפסיכופתולוגיה \ הפרעות אישיות