איוב פרק כ"ח: מזמור לחכמה

את מזמור איוב בפרק כ"ח ניתן לחלק לכמה חלקים:

א  כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא;    וּמָקוֹם, לַזָּהָב יָזֹקּוּ.

.ב  בַּרְזֶל, מֵעָפָר יֻקָּח;    וְאֶבֶן, יָצוּק נְחוּשָׁה.

ג  קֵץ, שָׂם לַחֹשֶׁךְ, וּלְכָל-תַּכְלִית, הוּא חוֹקֵר:    אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת

ד  פָּרַץ נַחַל, מֵעִם-גָּר–הַנִּשְׁכָּחִים מִנִּי-רָגֶל;    דַּלּוּ מֵאֱנוֹשׁ נָעוּ.

ה  אֶרֶץ–מִמֶּנָּה יֵצֵא-לָחֶם;    וְתַחְתֶּיהָ, נֶהְפַּךְ כְּמוֹ-אֵשׁ.

ו  מְקוֹם-סַפִּיר אֲבָנֶיהָ;    וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.

ז  נָתִיב, לֹא-יְדָעוֹ עָיִט;    וְלֹא שְׁזָפַתּוּ, עֵין אַיָּה.

ח  לֹא-הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי-שָׁחַץ;    לֹא-עָדָה עָלָיו שָׁחַל.

ט  בַּחַלָּמִישׁ, שָׁלַח יָדוֹ;    הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים.

י  בַּצּוּרוֹת, יְאֹרִים בִּקֵּעַ;    וְכָל-יְקָר, רָאֲתָה עֵינוֹ.

יא  מִבְּכִי, נְהָרוֹת חִבֵּשׁ;    וְתַעֲלֻמָהּ, יֹצִא אוֹר.

מדובר על לקיחת ברזל מהאדמה, נחושת מהסלע. עוסק בחומר ! – מדובר על האדם, יכולות האדם; הוא יודע בעצם לפתור תעלומות. הרבה דברים נעלמים שהוא יודע להוציא אותה לאור. כל החלק הראשון מתאר את יכולותיו המרשימות של האדם בטבע/בעולם. אבל זו לא החכמה! כל זה תעלומה!!

יב  וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא;    וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.

יג  לֹא-יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ;    וְלֹא תִמָּצֵא, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.

יד  תְּהוֹם אָמַר, לֹא בִי-הִיא;    וְיָם אָמַר, אֵין עִמָּדִי.

טו  לֹא-יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ;    וְלֹא יִשָּׁקֵל, כֶּסֶף מְחִירָהּ.

טז  לֹא-תְסֻלֶּה, בְּכֶתֶם אוֹפִיר;    בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.

יז  לֹא-יַעַרְכֶנָּה זָהָב, וּזְכוֹכִית;    וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי-פָז.

יח  רָאמוֹת וְגָבִישׁ, לֹא יִזָּכֵר;    וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה, מִפְּנִינִים.

יט  לֹא-יַעַרְכֶנָּה, פִּטְדַת-כּוּשׁ;    בְּכֶתֶם טָהוֹר, לֹא תְסֻלֶּה.

עוסק ברוח – החכמה והבינה לא נמצאת בכל דברי החומר מהיחידה הראשונה. את החכמה אי אפשר לקנות בכסף או זהב. יש פה מעין פזמון כזה "חכמה". החלק הזה אומר – האדם יודע לפתור תעלומות ; החכמה והבינה המקור שלהם הוא מה' והדבר היחיד שבעצם ניתן לאדם זה יראת ה'.

כ  וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תָּבוֹא;    וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.

כא  וְנֶעֶלְמָה, מֵעֵינֵי כָל-חָי;    וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה.

כב  אֲבַדּוֹן וָמָוֶת, אָמְרוּ;    בְּאָזְנֵינוּ, שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ.

כג  אֱלֹהִים, הֵבִין דַּרְכָּהּ;    וְהוּא, יָדַע אֶת-מְקוֹמָהּ.

כד  כִּי-הוּא, לִקְצוֹת-הָאָרֶץ יַבִּיט;    תַּחַת כָּל-הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה.

כה  לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל;    וּמַיִם, תִּכֵּן בְּמִדָּה.

כו  בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק;    וְדֶרֶךְ, לַחֲזִיז קֹלוֹת.

כז  אָז רָאָהּ, וַיְסַפְּרָהּ;    הֱכִינָהּ, וְגַם-חֲקָרָהּ.

כח  וַיֹּאמֶר, לָאָדָם–הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה;    וְסוּר מֵרָע בִּינָה

המקסימום שהאדם יכול למצוא זה "יראת ה'".

חזרה אל סיכום ספר איוב

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות