סיכום: אביב העמים

אביב העמים הוא סדרה של אירועי מחאה וניסיונות הפיכה שהתרחשו במדינות אירופה בשנים 1848-1849. ברקע של אירועי אביב העמים עומדים האירועים ההיסטוריים של המהפכה הצרפתית והמלחמות הנפוליאוניות שעוררו גל של זעזועים ותקופה של אי יציבות פוליטית ואידיאולוגית בכל אירופה (אליהם ניתן להוסיף גם את השינויים הדרמטיים שהביאה עימה המהפכה התעשייתית). בין ההשפעות של המהפכה הצרפתית ומלחמות נפוליאון היו תפוצתם של רעיונות וערכים כמו ביטול השיטה הכלכלית של הפיאודליזם, לאומיות, דמוקרטיה ורפובליקניות (שלטון העם). הניסיונות של הכוחות המסורתיים באירופה להשיב את הסדר הישן על כנו (קונגרס וינה) בדרך הכוח עוררו תרעומת והתמרדות של עמים כנגד המערכות המדיניות. אירועי אביב העמים התרחשו בצרפת, נסיכויות גרמניה, הונגריה שוויץ ומקומות נוספים. מרבית ניסיונות המהפכה במהלך אירועי אביב העמים נכשלו והכוחות המסורתיים הצליחו לשמר או לתפוס מחדש את כוחם, אך תוצאות אביב העמים הניעו גלי ההדף של בצורת תהליך היסטורי ששינה את פניה של אירופה.

קישור לסיכומים ומאמרים מורחבים אודות אביב העמים.

גלי המהפכות של 1848 – "אביב העמים":

גל ההפיכות הידוע בתור "אביב העמים" הוא תולדה של אכזבות מהמשטרים הקיימים והמצב הכלכלי. היקף המהומות רחב מאוד: צרפת, הנסיכויות האיטלקיות, הנסיכויות הגרמניות, הקיסרות ההבסבורגית, שוויץ. מהומות משניות יותר היו ב: יוון, ספרד, רומניה, דנמרק, אירלנד.

בה בעת מתפרסם באנגליה, על פי הזמנת הצרפתים, המניפסט הקומוניסטי שחיברו קרל מרקס ופרדריך אינגלס.

צרפת: לחץ כבד עולה מלמטה בדרישה לעלות את מספר הבוחרים. התוצאה: עלייה מ-200,000 בוחרים ל-9 מיליון. מוסרת הצנזורה העיתונאית. יוצאת קריאה לכתיבת תיאוריה מהפכנית למען עובדים- מניפסט קומוניסטי.

פרוסיה: המלך פרידריך וילהלם ה4 ניסה: א. לגייס כספים לסלילת מסילות ברזל. ב. לרופף את הצנזורה על העיתונות.בשני המקרים נתקל בהתנגדות וחזר בו. ניסיונו להושיט יד לציבור הרחב מסמן תחילתו של שינוי. מרץ 1848- מהומות בברלין שבעקבותיהן מוקמת ממשלה כל גרמנית שנועדה לעקוף את משטרי הנסיכויות השונות.

קיסרות הבסבורג: לחץ מלמטה על הכללת שכבות נוספות בקרב ציבור הבוחרים.

שוויץ: ביטול הנסיכויות לטובת דגם פרימיטבי מן הסוג האמריקאי. (עצמאות מקומית ושיתוף פעולה ארצי).

עליית  הלאומיות המודרנית

יחד עם גלי ההפיכות של אביב העמים – עלייתן של תפיסות לאומיות המבטאות נאמנות והשתייכות אתנית, ולא קנאות או גזענות מן הסוג שיאפיין את המאה ה-20. כוונתן:

הזדהות מקומית עם אזור (פטריה צ'יקה, מולדת קטנה)

הזדהות עם קבוצה מצומצמת (אתנית, דתית)

הזדהות עם קבוצה "מדומיינת" (על פי הגדרותיו של בנדיקט אנדרסון)

הזדהות עם  קבוצה אתנית הדוברת אותה שפה (אנתוני סמית')

-קיימת מחלוקת בין הטוענים שהלאומיות היא תופעה מודרנית בלבד, לבין הטוענים כי לאומיות התקיימה גם בעת העתיקה ובימי הביניים.

הגדרות נוספות ללאומיות:

הנס קוהן: קיימת לאומיות וולנטריסטית שאליה בוחרים האזרחים להשתייך, וקיימת לאומיות אורגנית שאליה נולדים (כמו באסיה, רוסיה ומזרח תיכון).

אריק הובסבאום: עידן הלאומיות נפתח סביב 1830, בשל הדרישות הגוברות לדמוקרטיה.

ישעיה טלמון: ראשית הלאומיות המודרנית בהכרזה על האסיפה הלאומית במהפכה הצרפתית.

ארנסט גלנר: הלאומיות מאפשרת שימור של תרבות נבדלת.

אנתוני סמית: מבחין בין קהילה אתנית (היסטוריה/תרבות משותפת) לאומה (טריטוריה משותפת).                                                                                                                                                יו סטון ווסטון: אין הגדרה מדעית של "לאום", אבל תופעה זו קיימת לאורך ההיסטוריה.

ארנסט גלנר, בנדיקט אנדרסון, אריק הובסבאום ואחרים, הקושרים אותה לשינויים תרבותיים כלכליים ורעיוניים של העולם המודרני כמו משבר הדת והצורך בחלופה, התפשטות הדפוס ואמצעי התקשורת שיצרו איחוד לשוני ותודעת שיתוף, התערערות הלגיטימציה של השלטון האבסלוטי ועוד ועוד

מבוא לתרבות המערב

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות