מערכת החיסון וההגנה בגוף האדם – סיכום

מערכת החיסון היא המערכת המגנה על הגוף מפני פולשים זרים.

                                                   מערך קוי ההגנה בגוף


קו 1
מחסומים                                קו 2 תאי דם                                   קו 3 – לימפוציטים

פיזיקליים מכניים:                               לבנים בלעניים:

 

תגובה                                                  תגובה                                             תגובה

לא ספציפית                                       לא ספציפית                                            ספציפית

 

  1. מחסומים פיסיקליים וכימיים: אנזימים מפרקים,עור, דמעות, רוק, חומציות בקיבה, שכבת ריסים בקנה
    הנשימה, הפרשות ריריות.
  2. תאים בולעניים
  3. הגנה ספציפית: פעילות מערכת החיסון

מחסומים פיזיקליים וכימיים:

העור:    א. האפידרמיס – השכבה החיצונית של העור, היא שכבת תאי אפיתל מתים, צפופים וצמודים זה לזה.
שכבה זו מונעת כמעט לחלוטין איבוד מים וחדירה של חומרים שונים לגוף.

ב. הדרמיס – מכיל בלוטות חלב וזיעה.  בלוטות אלו מפרישות חומרים היוצרים חומציות, מליחות,
שומניות של  העור ובכך מעכבים התפתחות של חיידקים.

[בכוויה לדוגמא ישנה פגיעה בעור והסכנה הגדולה היא זיהום ואיבוד נוזלים]

מערכת העיכול: בלוטות הרוק מפרישות רוק המכיל חומרים קוטלי חיידקים, הקיבה מכילה מיץ קיבה חומצי אשר משמיד חיידקים.

מערכת הנשימה וההפרשה:  אפיתל רירי המונע חדירת חיידקים על ידי הדבקות, שערות וריסים בפתחי האף שמסננים את האוויר הנכנס.

בלוטות הדמעות והרוק: הנוזלים הללו מכילים חומרים כמו אנזים הנקרא ליזוזים, הפוגעים בחיידקים ומונעים חדירה שלהם לגוף. העין מוגנת של הזמן ע"י שכבה של נוזל דמעות, ירידה בפעילות בלוטות הדמעות גורמת ליובש בעין ולזיהומים.

 

תאים בולעניים (תאים פאגוציטיים):

תאים אלו מסוגלים לבלוע גופים זרים ולעכל אותם. (תאי חיידק, חלקיקי אבק, פיח וכו')

התאים הפאגוציטים מבחינים בין תאי גוף לבין גורמים זרים, אך אינם מבדילים בין סוגים שונים של גורמים זרים ולכן  אינם ספציפיים בפעילות שלהם. פעולתם, כמו פעולת כל מערך ההגנה המולד נקראת – הגנה לא ייחודית.

פעילותם של התאים הפאגוציטים כוללת גם ניקוי הגוף משברי תאים, מפסולת שהצטברה והופרשה ע"י תאים שונים ומתאי דם אדומים זקנים (הזיהוי של תא "זקן" נעשה ע"י שינוי שנוצר במבנה הסוכרים על קרום התא).

 

שלבים בפאגוציטוזה:

חדירת החיידק לגוף ¬ יצירת קשר בין החיידק לתא ¬ החיידק מוקף על ידי התא ¬ נוצרת בועית סביב החיידק¬ ליזוזומים מתאחים עם הבועית ¬ עיכול החיידק השלם.

 

תהליך דלקתי

התאים הבולעניים מעורבים בהופעת דלקת.

דלקת – תגובה מקומית להרס של רקמות כתוצאה מפלישה של חיידקים, חשיפה לחומרים כימיים, פגיעות מכניות וכו'. הדלקת היא למעשה תהליך ריפוי של הגוף. תאי הגוף שנהרסו  מגיבים ע"י שחרור חומרים הגורמים להתרחבות של נימי הדם והלימפה באזור הפגוע ולהגדלת חדירותם. מהנימים המורחבים זורמים לסביבה נוזלים הגורמים לנפיחות האופיינית בדלקת. לחץ הנוזלים המצטבר הוא הגורם לכאב. כלי הדם המתרחבים גורמים לאודם ולהתחממות האזור הפגוע. סימנים: אודם, נפיחות, חום.

דלקת גרון או אוזניים מלווה בעלייה של טמפ' הגוף, כיוון שהחומרים המשתחררים במקרים אלו מהתאים הפגועים משפיעים על מרכז בקרת הטמפ' הנמצא במוח.

חלק מהחומרים המשתחררים לדם פועלים כמו אזעקה. הם גורמים לתאים בלעניים רבים להגיע לאזור הפגוע.

התאים הבלענים תוקפים את החיידקים או המזהמים, ובתוך זמן קצר מצטברים שרידי תאים ושאריות חיידקים מתים. כל השרידים הללו יחד עם הנוזל שדלף מהנימים וצינורות הלימפה, יוצרים את המוגלה.

יש חשיבות לניקוז המוגלה כיוון שהיא יכולה לגרום לנזק לרקמות מסביב.

סיום התהליך הדלקתי הוא כאשר רקמת עור מחלימה.

ישנם מצבי דלקת ללא זיהום חיצוני כמו דלקת פרקים, דלקת בגיד. הגורם לדלקת זו הוא חיכוך, לחץ מכני, מכה פנימית…כל אלו גורמים להרס תאים ו…תהליך דלקתי.

 

מערך הגנה נרכש (ייחודי)

זהו המערך העיקרי המגן על הגוף מפני גורמי מחלה, מופעל ע"י מערכת החיסון.

למערכת החיסון יש את היכולת לזהות פולשים ולהגיב כנגדם.  מערך ההגנה הנרכש נבדל ממערך ההגנה המולד בעיקר בשני מאפיינים:  א. הוא מופעל ע"י אנטיגנים ולא פעיל כל הזמן.

  • פעילותו ספציפית, כלומר, תגובת חיסון נגד נגיף האדמת אינה מקנה חיסון כנגד נגיף אחר.

 

אנטיגן: חומר המעורר תגובה מצד מערכת החיסון. במעטפת של כל חיידק לדוגמא, מצויים מולקולות המשמשות כאנטיגנים. כלומר, גם אם החיידק מוחלש או מומת, האנטיגן מפעיל את המערכת החיסון בגוף.

כאנטיגנים יכולים לשמש חיידקים, ארס, רעלנים שונים, פיח, אבק וכו'.

כאשר מערכת החיסון מבחינה באנטיגן, היא מייצרת נוגדנים כנגדו.

נוגדן: חלבון ייחודי  הנוצר בגוף ופועל כנגד אנטיגן ייחודי.

 

כאשר האנטיגן פולש בפעם הראשונה לגוף קורים שני דברים = תגובת חיסון ראשונית:

  • יצירת נוגדנים כנגד האנטיגן.
  • יצירת תאי זיכרון.

בפעם הבאה שאותו אנטיגן יפלוש לגוף, תאי הזיכרון יזהו אותו והתגובה החיסונית תהיה מהירה וחזקה יותר.  הגוף ייצר את הנוגדנים כנגד אנטיגן בזמן קצר יותר ובכמות גדולה יותר = תגובת חיסון משנית.

 

חיסון:

  • תרכיב חיסון: תערובת חומרים המכילה אנטיגנים המעוררים תגובה חיסונית בגוף.
  • ישנם שני סוגי חיסון: חיסון סביל וחיסון פעיל. ההבדל בין שני הסוגים הוא בתרכיב החיסון.

חיסון  פעיל: חיסון הנרכש כתוצאה מחשיפה או הזרקה של האנטיגן. חיסון פעיל מפעיל את מערכת החיסון
ונותרים נוגדנים ותאי זיכרון. בתרכיבי חיסון מסוג זה נוהגים להשתמש באנטיגן מוחלש.

חיסון סביל:  חיסון שבו מוזרקים נוגדנים ספציפיים לאנטייגן מסויים. מערכת החיסון אינה מייצרת בעקבות
זאת נוגדנים או תאי זיכרון, ולכן בפעם הבאה שאותו אנטיגן יפלוש לגוף לא יהיה זיכרון חיסוני.

ראו גם: איידס

 

חזרה אל העמוד הראשי: סיכומים לבגרות בביולוגיה \ ביולוגיה של גוף האדם

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות