תופעת כפל "ויאמר" בסיפור המקראי

תופעת כפל ויאמר במקרא היא מצב בו אותו דובר ממשיך לדבר ונכתב "ויאמר" גם בתחילת וגם באמצע דבריו.

רש"י בפירושו למגילת אסתר אומר "כל מקום שנאמר פעמיים ויאמר, אינו אלא לדרוש"- לפרש, לבאר.

ישנם 6 סוגים של כפל ויאמר:

  1. המתנה לתשובה, ומשלא באה התשובה חידוש הדיבר בפעם השנייה.

דוגמאות–  *במדבר פרק ל"ב– משה לא הגיב לדברי השבטים ולכן הם המשיכו בדיבור.

  1. הפסקה עקב ביצוע הוראה. הדובר הראשון נותן לנמען הוראה לבצע פעולה כלשהי. כיוון שהביצוע לוקח זמן, יש המתנה ואז חידוש הדיבור.

דוגמאות– *בראשית  פרק ט"ו פס' ד'-ו'– ה' אומר לאברהם- אל תאמין למי שאומר שלא יהיו לך ילדים. הוא אומר לו להסתכל ולספור את הכוכבים. לאחר שאברהם רואה שלא ניתן לעשות זאת, ה' ממשיך בדבריו- כך יהיו זרעיך. והאמן בה' והחשיבה לו צדקה- רש"י- אברהם החשיב לה' את הבטחתו לצדקה, רמב"ן – ה' החשיב לאברהם את אמונתו לצדקה.

  1. תשובה לשאלה ולאחריה אמירה- הדיבר הראשון מתייחס לשאלה שקדמה לו. הדיבור השני נאמר מתוך יוזמה עצמית של הדובר.

*ירמיהו פרק ל"ז, פס' י"ז

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיִּקָּחֵהוּ, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ בַּסֵּתֶר, וַיֹּאמֶר, הֲיֵשׁ דָּבָר מֵאֵת יְהוָה; וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ, יֵשׁ, וַיֹּאמֶר, בְּיַד מֶלֶךְ-בָּבֶל תִּנָּתֵן.

צדקיהו, אחרון מלכי יהודה משושלת בית דוד מבקש לדעת את מוצא פיו של ירמיהו. ירמיהו באותה עת היה בכלא על נבואותיו. ירמיהו אומר שאם יהודה תיכנע לבבל היא לא תחרב. אך יועצי צדקיה אומרים שצריך למרוד בהם ולא להיכנע להם. המלך שואל את ירמיהו אם יש לו מסר מה'- בסתר. ירמיהו אומר לו שהם צריכים להיכנע לבבל.- יש פה שילוש של ויאמר, אחרי כל אחד מהם מובאת טענה של ירמיהו. בפעם הראשונה והשנייה הוא עונה על שאלת צדקיהו ובפעם השלישית הוא מבקש בקשה אישית.

בפעם הראשונה, הוא עונה לו שיש דבר מפי השם. בפעם השנייה הוא אומר לו מה הדבר- אם ימרדו בבל, ביד מלך בבל יינתנו. בפעם השלישית, הוא פונה אל המלך בבקשה אישית עם הקדמה ארוכה- מה עשיתי לכם ששמתם אותי בכלא? איפה כל נביאי השקר שהבטיחו לכם שמלך בבל לא יבוא. הוא מבקש שהוא לא יחזירו לשם כי הוא ימות. ירמיהו משפר את תנאיו.

  1. 4. דיבור על נושאים שונים- *בראשית פרק ט"ז

ט וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ, וְהִתְעַנִּי, תַּחַת יָדֶיהָ.  י וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב.  יא וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ.  יב וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם–יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן.

נישואי אברהם להגר. שרה עקרה והיא מחליטה לתת לאברהם אישה נוספת כדי שיהיו לו צאצאים. הגר הרתה ושרה מענה את הגר כיוון שהיא החלה לזלזל בה ("ותקל גבירתה בעיניה"). הגר סובלת כל כך עד שהיא בורחת. (ישנו פרק נוסף שעוסק בהגר – גירוש הגר וישמעאל, אחרי מספר שנים).

מלאך ה' פונה אליה ב-3 פניות של "ויאמר" (יש מדרש שאומר שאלו היו 3 מלאכים), בסטאטוס שלה (הגר שפחת שרי). ב"ויאמר" הראשון, הוא אומר לה לחזור. ב"ויאמר " השני הוא אומר לה שזרעה יהיה רב. היא לא משתכנעת וב"ויאמר" השלישי הוא אומר לה שייוולד לה בן שיהיה פרא אדם (לא הולך בדרך אברהם, לא מוסרי) . בראשון היה ציווי ובשני והשלישי הבטחות.

  1. פנייה לגורמים שונים– בגלל חילופי הנמענים יש פעמיים "ויאמר".

דוגמאות- הירידה השנייה למצרים. בירידה הראשונה, יוסף אומר לאחיו להביא את בנימין. לא האמין להם שבאו בגלל אוכל והאשים אותם בריגול.

שמעון נשאר כבן ערובה אצל יוסף עד שבנימין יבוא. בפעם השנייה הם יורדים למצריים ומתארחים בבית המלך. הם משתחווים בפני יוסף. הוא מתעניין בשלומם ובשלום אביהם. יוסף מתרגש כשהוא רואה את בנימין. הפנייה הראשונה היא לכל האחים- זה האח הקטן שסיפרתם לי? הפנייה השנייה היא לבנימין- אלוהים יחון אותו וישמור עליו.

  1. כפל ויאמר ויש פירוט הדיבור רק לאחר האמירה השנייה, יש רק אמירה אחת, והיא לאחר ה"ויאמר" השני. במקרים של הססנות, חשש, ספקות, פחד, כעס, התרגשות. מישהו רוצה לדבר אך לא יכול, מתעכב בדיבור.

דוגמאות-  * בראשית כ"ב פס ז'– "ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי" יצחק ואברהם בדרך אל העקדה. יצחק חושש מאוד ורצה לשאול את אביו לפשר ההליכה. מה שהוא אומר לאחר הויאמר השני- הוא "אבי".

 

חזרה אל: אמצעים אמנותיים במקרא

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: