- חלב בהמה טמאה – חלב היוצא מבעל חיים טמא, הרי הוא אסור, על פי הכלל ההלכתי האומר: "היוצא מן הטמא – טמא".
- חלב בהמה טרֵפה – בהמה טרֵפה היא בהמה שיש בה פגיעה, שתגרום לה למות תוך שנה. בשר בהמה זו אסור באכילה ולכן גם החלב שלה.
- טרֵפה שנתגלתה לאחר השחיטה – כל חלב שנחלב ממנה קודם שחיטתה הוא בספק איסור, שכן אין ידוע אם הבהמה נטרפה לפני חליבת החלב או רק לאחר מכן. אך אם החלב מתערב מייד בחלב של שאר הפרות, הוא בטל בשישים, והחלב כשר.
- חליבה בשבת – אסור לחלוב בהמה בשבת, אך משום צער בעלי חיים והפסד הממון שיש בהימנעות מהחליבה התירו לחלוב בהיתרים הבאים:
א. החלב הראשון הולך לאיבוד, והחלב שנחלב אחר כך נחלב כבר בצורה אוטומטית.
ב. לחלוב על ידי גוי,
ג. כל פעולת החליבה מתחילתה נעשית בדרך של גרמא.(לא ישירה).
- מעמד החלב שנחלב בשבת –
- חלב שנחלב בשבת בדרך המותרת, אסור בשתייה במהלך השבת משום מוקצה. לאחר השבת חלב זה מותר לכול.
- אם החלב נחלב בדרך אסורה, יש דעות האוסרות אותו בשתייה גם לאחר השבת. אך יש מקום גדול להקל בדבר מהסיבות הבאות:
- כי יש דעות המתירות חלב זה בשתייה,
- החלב שנחלב בשבת מתבטל ברוב שלא נחלב בשבת.
- חלב שנחלב על ידי גוי – חכמים אסרו חלב שנחלב על ידי גוי, שמא הגוי יערב בו חלב של בהמה טמאה.
אם יהודי מפקח על החליבה, החלב מותר.
כאשר גוי חולב בהמת יהודי ברפת של יהודי, החלב מותר, כי הוא חושש מהבעלים,ולכן החלב בארץ מותר.
בחו"ל, לדעת חלק מן הפוסקים, במקום שבו:
א. בהמות טמאות כלל אינן נחלבות,
ב. או שחלב הבהמות הטמאות יקר באופן ניכר מן החלב הכשר,
ג. או במדינות שבהן קיים פיקוח הדוק על איכות החלב,
בכל אחד משלושת המקרים הללו אין לחשוש לתערובת חלב אסור. אך חלק מהפוסקים מחמירים ואוסרים גם במצבים אלו.
- גבינות שיוצרו על ידי גוי – גם במקרה בו חלב הגוי כשר, חכמים אסרו את גבינות הגויים באכילה, מכיוון שהם יצרו גבינות על ידי הנחת החלב בקיבת עגל של בהמה טמאה.
תהליך זה התקיים רק בייצור הגבינות הקשות, ויש פוסקים שאסרו רק אותן והתירו את הגבינות הרכות, אך יש פוסקים שאסרו את כל סוגי הגבינות.
- חמאה – לא ניתן לייצרה מחלב בהמה טמאה, וגם אין צורך בחומר מן החי בתהליך הייצור שלה, ולכן חז"ל לא גזרו על חמאת גוי. אך בכשרות מהדרין מקפידים להשתמש בחמאת ישראל.
רכיבים בתעשיית החלב
- אבקת חלב –גם מי שמחמיר ואינו אוכל חלב גוי כיום יכול להקל יותר באבקת חלב, כי אבקת חלב לא הייתה קיימת בשעת הגזירה של חכמים שלא להשתמש בחלב גוי, אך יש גם האוסרים בדבר זה.
- מחמצות – כדי לייצר גבינות יש צורך להוסיף לחלב 'מחמצת' שהינה תרבית חיידקים. המחמצות מיוצרות בחו"ל, ויש לעתים שימוש בחומרים לא כשרים. אף שהמחמצת ניתנת במוצר בכמות קטנה, אין היא בטלה, משום שהיא נחשבת לדבר המעמיד, או לדבר שמטרתו לתת טעם – שחשיבותם גדולה ולכן אינם בטלים בשישים. לפיכך, יש לוודא שכל החומרים הינם כשרים.
חזרה אל: במעגלי ההלכה – סיכומים
