דגים טמאים ודגים טהורים
אם יש לדג קשקשים הוא כשר.
בתורה כתובים שני תנאים: סנפיר וקשקשת, אך כל דג שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר, אך לא בהכרח להפך.
דג שהשיר את קשקשיו, או שיגדלו לו אחר כך – כשר.
המשגיחים באניות דיג צריכים לזהות היטב את הדגים, כי:
- לחלקם אין קשקשים כלל והם אסורים. לעומת זאת יש מהם המשירים את קשקשיהם מייד בצאתם מהמים, וזאת ניתן לראות בעת צידתם.
- באותה רשת נלכדים לא פעם גם דגים טמאים, ובתהליך הייצור הם עלולים להתערב.
- בדגים משומרים, כגון סרדינים, מעורבים לא פעם בשמן ובשאר תוספים. על המשגיחים לבדוק גם את כשרותם של מרכיבים אלה.
דרך הכנת הדג לאכילה
אין בדגים הלכות המקבילות להכנת הבשר לאכילה.
- מותר לאכול את הדג ללא שחיטה.
- אין בו איסור של 'אבר מן החי'.
- הדם של הדג אינו אסור באכילה, ולפיכך אין בדגים דין מליחה.
זהירות מטפילים:
בדגים, החיים במים מתוקים מצויים מאוד טפילים, ולכן בעת רכישת דגים במקום לא מוכר, יש לבדקו היטב גם מבפנים וגם מבחוץ אם אין עליו טפילים שונים, ואם יש צריך לנקותם היטב עם מברשת.
שמן דגים –אם הוא ניתן לחולה שאין בו סכנה כתרופה, יש פוסקים המקילים ליטול אותו גם אם אין ודאות שהשמן הופק מדג טהור, כי מדובר בתרופה, אך עדיף לאוכלו בטבליות ולא בצורת נוזל כדי לא להרגיש את הטעם.
חזרה אל: במעגלי ההלכה – סיכומים
