תיאורית השחקן-רשת – סיכום

תיאורית השחקן-רשת בסוציולוגיה גורסת כי כל דבר בעולם החברתי (והטבעי) נמצא תמיד בתוך מערכות דינמיות של יחסים ולא יכול למעשה להתקיים מחוצה להן.

ברונו לטור (Bruno Latour) שמעלה על נס את האתנומתודולוגיה של הרולד גרפינקל בשל האבחנה הברורה שהוא מוצא בין גוף של ידע ועיסוק בידע (כמו פסיכולוגיה מול פסיכולוג). הוא החליט לחקור את העשייה הסוציולוגית דווקא, כלומר איך עושים את המחקרים הסוציולוגיים. הוא ניתח סוגים שונים של עשייה סוציולוגית כדי להראות כמה "החלקות" נעשו שם. הקפדנות בה נערך ניתוח זה משך את לטור.

לטור פיתח גישה הנקראת "לימודי מדע", שהיו שנויים במחלוקת – מדובר בעבודה אנתרופולוגית על אנשי מדע בפעולה, כאשר המחקר נעשה בנימה ביקורתית במטרה למצוא את אותן "החלקות".

הדבר הראשון שבלט בעבודתו של לטור היה עיסוקו באובייקטים – במיוחד באובייקטים שהם פרי עבודתם של בני אדם (כלומר דברים שאנשים עשו, כמו למשל המנגנון ההידראולי שסוגר דלתות…) העולם רווי בחפצים המאפשרים את החפצים ומשפיעים על היחסים בין בני האדם. לסוציולוגיה הרגילה, העוסקת ביחסים בין בני אדם, הוא קורא "סוציולוגיה של בבונים" מפני שהיא מתעלמת מהאובייקטים המשפיעים על היחסים בין בני אדם. אנשים מקיימים יחסים לא רק זה עם זה, אלא גם עם כל החפצים בסביבתם שרובם נוצרו בידי בני אדם, ויחסיהם מתווכים לעיתים בידי אותם אובייקטים. הוא טוען כי יש להתייחס אלהים בסוציולוגיה ולא להתייחס אליהם כתפאורה בלבד.

התיאוריה הראשונה שלו נקראה "translation theory" או "תורת התיווך" – הרצונות שלנו מיתרגמים לחפצים, אמצעים טכניים ובני אדם. אדם הרוצה לשמח אדם אחר, למשל קונה לו מתנה – הרצון שלו מיתרגם לחפץ.

לבני האדם אין עדיפות על אובייקטים – יש לו גישה סימטרית לאובייקטים וסובייקטים.

תיאורית השחקן-רשת (Actor-network theory) טוענת כי השחקנים הם הנפשות הפועלות, והרשת היא מערכת הקשרים בין אובייקטים וסובייקטים, חפצים ובני אדם, שהם נושאים אותם בחובם. האדם מודע לקיומם של אותם אובייקטים. האדם נמצא במרכז הרשת, והוא גם הרשת עצמה.

קארן קנור סטינה (Karen Knorr-Cetina) שייכת לאסכולה של תיאורית השחקן-רשת. היא אמרה כי העולם הוא רווי-ידע, וזהו הקפיטל העיקרי היום. אנשים מנכסים לעצמם תחומי ידע, ואותם תחומי ידע מעסיקים אותם. לאובייקטים היא קוראת "אובייקטים אפיסטמולוגיים". אנחנו קשורים קשר אמיץ לתחומי ידע. היא מדברת על אובייקטים של ידע בעיקר, לעומת חפצים, שעליהם מדבר לטור.

הסוציולוגים מאסכולת השחקן-רשת (Antoine Hennion) הציעו מושג חדש: actant – האדם פועל ומשהו פועל עליו בתמורה. אנשים העוסקים במוסיקה, למשל, מפיקים ממנה את מה שקושר אותם למוסיקה. אנשים שזה תחום העיסוק שלהם פועלים כדי להביא את עצמם למצב של סבילות, כלומר מצב שבו הם יכולים לתת למוסיקה להשתלט עליהם ולהרגיש אותה.

חזרה אל: תיאוריות סוציולוגיות בנות זמננו

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות