ג'יימס קולמן ותיאורית הבחירה הרציונלית – סיכום

ג'יימס קולמן מדבר על הרציונליות של פרטים. הוא קרא לתיאוריה שלו תיאורית הבחירה הרציונלית ("rational choice theory"). הטענה שלו היא שהפעולות של פרטים נתפסות כבלתי-רציונליות כאשר בפועל הוא דווקא כן פועל בצורה רציונלית. התיאוריה הזו היא פיתוח של גישה שנקראה "exchange theory", שהוגיה היו ג'ורג' פורמנס ופיטר בלאן. הם דיברו על כך שאהבה, שכביכול באה מרגשות ומתעלמת מהרציונל, גם היא פעולה שצריך לחפש בה את הרציונל.

הקונגרס האמריקני התעניין בשאלת ההפרשים בהישגי החינוך בין השחורים ללבנים בשל המהומות בכל רחבי ארה"ב, בעיקר לאחר הרצח של לותר קינג. התיאוריות הרווחות עד אז היו תיאוריות של גזע. קולמן היה זה שביצע את המחקר, והוא פרסם את "דו"ח קולמן", ובו המלצות מרחיקות לכת. הסיבה העיקרית להפרשים בהישגים היא, שבד"כ שחורים לומדים בבתי"ס של שחורים בלבד, ובמקרים מעטים בלבד הם מיעוט, אולם דווקא אז הישגיהם גבוהים יותר. המיעוט צריך להיות מספיק קטן כדי לחוש מוטיבציה. הדבר עורר סערה, מפני שההורים הלבנים לא רצו את השחורים בבתי הספר (יביאו סמים), וההורים השחורים לא רצו לשלוח את ילדיהם. בגלל התנגדות ההורים לכך, המלצותיו דווקא לא יצאו אל הפועל.

קולמן כותב ספר "היסודות של התיאוריה החברתית", בו הוא טוען שישנה מגמת ירידה, עד כדי דעיכה של אירגונים חברתיים פרימורדיאליים, ויחד עם זאת עלייה גוברת של אירגונים תכליתיים. בד-בבד יש עלייה מתמדת של בעיות חברתיות – מצב חברתי שבציבור יש תמימות דעים לגבי הדרדרות במרקם החברתי (אלכוהוליזם, התמכרות לסמים, התנהגות פרועה בכבישים, מחלות נפש וכו'). הוא נותן תוכנית עבודה לדורות הבאים של הסוציולוגים.

הוא מדבר על השינוי הגדל שעובר על החברה. הוא מנסה לעשות ניתוח של תקופתו, ומראה שכבר היו בהיסטוריה נקודות משבר דומות. הסוציולוגיה קמה על בסיס משברים דומים וגם השתנתה לאור שינויים במשברים. הוא דן בתגובת הסוציולוגיה לשינויים אלו, ומשווה בין ארגונים חברתיים פרימו' לבין אירגונים חברתיים. הוא מפנה אצבע מאשימה אל הסוציולוגיה ומחפש את הטעות הגדולה של הסוציולוגים עד אז, אך מנסה גם להציע פתרון – על הסוציולוגים להתגייס ולהשתתף בהבנייה מחדש של החברה על בסיס רציונלי.

השינוי הגדול – "the great transformation" – ארגון חברתי הוא התארגנות חברתית שהיא מעין "מוסד טבעי", כלומר לא תוכננו מראש, אלא נוצרו בתהליך אבולוציוני, כמו המשפחה וריבוד חברתי. פרימורדיאלי = גורמים ראשוניים, כמו קרבת דם, דברים נתונים שאין עליהם שליטה. קולמן טוען שיש ירידה בארגונים כאלו.

החל מימי הביניים החלו ליצור ארגונים רציונאלים, כמו הכנסיה שבאה מתוך הצהרת כוונות על החברה שברצונה לבנות. קמים גופים "מלאכותיים" שאנשים מקימים בחסות המדינה. האנשים מקימים ארגונים כדי להשיג מטרות ספציפיות (כמו מוסדות חינוך) – דבר חדש בהיסטוריה.

בד בבד יש עלייה מסחררת של בעיות חברתיות. בעיות אלו מדאיגות במיוחד מפני שהן עולות הרבה לחברה. שינויים אלו חלו בעיקר במערב. הגורמים לטרנספורמציה מקורם בשינויים במערכת הייצור הכלכלי – חברה שהיתה בתחילה בעיקר חברה חקלאית, ועוברת לחברה שהיא בעיקר תעשייתית, המביא גם לשינוי באופי המגורים (עיור, ריכוזיות של האוכלוסיה). יש גם שינוי בהיקף הכלכלה – הכלכלה פונה לרדיוס גדול יותר מאשר השוק המקומי, כלומר קהל היעד של הארגונים הכלכליים הולך וגדל, והשוק הופך להיות גלובלי.

קולמן אומר שאם מסתכלים על הסוציולוגים הגדולים – מרקס, דירקהיים, וובר – הם מפתחים את התיאוריות שלהם בתגובה למהפכה התעשייתית. כל הסוציולוגים שבאו אח"כ גם הם פתחו את התיאוריות שלהם כתגובה לאירועים של תקופתם.

 

הארגון התכליתי – מבנה של פוזיציות (תפקידים), כאשר עמדות אלו לא תמיד צריך לאייש. היחסים בין העמדות הם עניין פנימי של הארגון, כלומר לארגון יש זכות להתארגן פנימית לפי רצונו, והמדינה לא יכולה להתערב בארגון. המדינה באמצעות החוק יכולה להתערב בארגון אך ורק אם נעשה עוול לאחד מחבריו רק בתור אדם, לא בתור חבר בארגון (הלנת שכר, פיטורים לא מוצדקים).

הארגון הפרימורדיאלי – אינו מורכב מעמדות, אלא מאנשים – כמו במשפחה, אפילו אם יש להם תפקידים ספציפיים.

ארגון לפח קולמן יכול להתקיים רק כל זמן שהוא נמצא ברווח. לארגון לא תמיד משנה אם אחת העמדות בו אינה רווחית, מה שמשנה הוא האם הארגון בכללותו מרוויח. במשפחה יש הרבה מתחים שונים וכל אחד עושה חישובים אישיים האם הוא מרוויח או מפסיד, והיום אפילו ניתן לעזוב את המשפחה. התמוטטות הארגונים הפרימורדיאליים היא זו שמביאה למהומות החברתיות: המשפחה כבר לא עושה את שלה, בית הספר (שהוא ארגון כושל, המתיימר ללמד מיומנויות, אבל בשל כשלון המשפחה גם צריך לחנך) גם הוא אינו מתפקד. כל המוסדות החברתיים הפרימו' כושלים.

הטעות הגדולה של הסוציולוגים היא, שהם מתגעגעים לאירגונים פרימו'. יש תנועה שלמה בסוציולוגיה האמריקאית, המבקשת להחזיר את המשפחה והקהילה הדתית, מפני שלטענתם החברה אינה מסוגלת להתקיים בלעדיהם. קולמן טוען שהם מתגעגעים למשהו שאבד עליו הכלח, משום שהבסיס לקהילות אלו כבר אינו קיים. יש להמציא ארגונים חדשים, או לתקן ארגונים קיימים בצורה כזו שהם ימלאו את החלל שנותר בעקבות ירידת הארגונים הפרימו'. הוא אומר כי יש לתגמל משפחות או ארגונים המאמצים ילדים ממקומות בעייתיים (שכונות עוני) ולגדלם בצורה כזו שיתגברו על החסכים שלהם ושיתרמו לחברה במקום להיות עליה לנטל. הוא קורא לסוציולוגים להקים או לשנות ארגונים תכליתיים, הפותרים בעיות חברתיות כבר בשורש, במקום לכבות שריפות. משום שהסוציולוגים פועלים בשביל המדינה, הם גם יוכלו לקבל את המימון הדרוש. תיאוריה צריכה להיות תורמת לרווחת החברה, אחרת אין לה ערך.

 

אינדיבידואליזם מתודלוגי – קולמן היה תיאורטיקן של תופעות חברתיות יחסית רחבות, כלומר הוא לא היה פסיכולוג חברתי שהתעניין בתופעות מצומצמות. הוא האמין שכאשר בונים תיאוריה, יש לבנות תיאוריית מאקרו על בסיס נתונים המתקבלים מהאינדיבידואל.

ראו גם:

ג'יימס קולמן – הון חברתי ויצירתו של הון אנושי

חזרה אל: תיאוריות סוציולוגיות בנות זמננו

 

 

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות