הסכם סייקס-פיקו – סיכום

עיקרי הסכם סייקס פיקו

ב-1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, נחתם הסכם חשאי בין נציג משרד החוץ הבריטי- סייקס לבין נציג משרד החוץ הצרפתי- פיקו. ההסכם נכתב מתוך הנחה שהם ינצחו במלחמה ושהאימפריה העות'מאנית תתפורר. בהסכם מחלקות בריטניה וצרפת את שטחי האימפריה העות'מנית ביניהן לאזורי השפעה, שאותם יקבלו לאחר המלחמה. צרפת תקבל את אזור סוריה, ואזור ארץ ישראל מצפון לחיפה, ובריטניה תקבל את אזור ארץ ישראל מדרום לחיפה- עבר הירדן, עירק… בנוסף, יכירו שתי המעצמות באיזושהי קונפדרציה ערבית באזור, וחלקים מאזור סהר-הפורה למשל נועדו, לפי ההסכם, לכמה מדינות ערביות או לאחת מהן, ובנוסף לרוסיה מובטחים מיצרי הבוספורוס. בנוסף, יהיו גם כמה אזורים ניטרליים בארץ ישראל, שבהם ייקבע מנהל בינלאומי, שצורתו תקבע תוך התייעצות עם רוסיה ולאחר הסכמתן של שאר בעלות הברית של בריטניה ושל נציגי חוסיין שריף מכה. ההסכם בסופו של דבר לא מומש.

המניעים לחתימת הסכם סייקס פיקו

בריטניה ידעה שהיא צריכה להתחשב גם בבעלת בריתה הצרפתית בזמן המלחמה, ובנוסף היא ידעה שגם לצרפתים יש שאיפות באזור המזרח התיכון, ולכן הייתה חייבת לחלק את האזור בין שתיהן. אולם, היא לא הייתה מרוצה ממש מפרטי ההסכם, למשל- היא רצתה את כל ארץ ישראל לעצמה, ולכן היא דאגה לצמצם השפעה צרפתית באזור ע"י כך שהיא חתמה על הסכמים נוספים כמו עם הערבים- מקמהון-חוסיין, ועם היהודים- הצהרת בלפור, שהיו אמורים לעזור לה להתחמק מאוחר יותר ממחויבות להסכם עם הצרפתים.

הבעייתיות של ההסכם

הבעייתיות בהסכם סייקס פיקו היא שבעצם בריטניה ניהלה כאן מדיניות כפולה- במקביל למשא ומתן עם הערבים על האזור, היא גם חילקה את האזור עם הצרפתים, וההסכמים סתרו את עצמם. בכל הסכם היא בעצם נעזרה מאוחר יותר כדי להתחמק ממחויבויותיה בהסכם השני. בעיה נוספת של הסכם סייקס פיקו הוא החלוקה של המזרח התיכון על פי האינטרסים הבריטים ויצירת מדינות מלאכותיות בתוך המרחב הערבי (סוריה, עיראק, לבנון, ירדן וארץ ישראל בשטחה היום הן כולן "המצאות" של בריטניה וצרפת) מה שיצר בעיות פוליטיות שנמשכות עד היום (דעא"ש, למשל, רצו לפרק את גבולות סייקס-פיקו ולהקים מדינה ערבית על כל שטח המזרח התיכון.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים

עוד דברים מעניינים: