מערכי ניסוי שגויים – סיכום

במערכי ניסוי שגויים השתמשו הרבה בעבר, הם בעלי מגרעות רבות, במערכים אלו אסור להשתמש.

  1. ניתוח מקרה

הפעלת מניפולציה (X) על קבוצה, ואז מדידת המשתנה התלוי (O) כדי לבדוק את השפעתה.

קידוד:               X         O

דוגמא: מנהל רוצה לבדוק יעילות שיטת הוראה. הוא מלמד לפיה למשך תקופה ואז בוחן את הישגי התלמידים.

בעייתיות: מחקר חסר ערך, אין בו השוואה.

מחקר מדעי דורש לפחות השוואה אחת, ובמערך זה אין שום השוואה בין קבוצה שלמדה לפי התוכנית לבין קבוצה שלא למדה לפי התוכנית, או לפחות בין מדידה לפני המניפולציה ומדידה לאחריה. ללא השוואה, אין דרך לדעת שהתוצאות לא יכלו להתקבל גם ללא המניפולציה.

במקרה הזה המשתנה הבלתי תלוי הוא בעצם קבוע– עם רמה אחת בלבד.

לכן נקרא המערך "ניתוח מקרה"- הוא נוגע למקרה אחד בלבד, ללא השוואה.

איומים פוטנציאליים על תוקף פנימי- היסטוריה, בשילה, ברירה, נשירה (הסברים עמ' 165)

 

מערך "לפני-אחרי" ללא קבוצת ביקורת

שתי מדידות לפחות- לפני המניפולציה ואחריה.

קידוד:               1O       X         2O

 

דוגמא: המנהל משווה את השיגי תלמידיו לפני שהחלו ללמוד לפי השיטה החדשה להישגיהם אחרי שלמדו.

הוא לא משווה להישגי תלמידים שלא למדו לפי השיטה החדשה, ולכן אין קבוצת ביקורת.

יתרונות: עדיף על המערך הקודם, משום שיש השוואה אחת לפחות.

חסרונות: מערך זה לא עולה על קודמו מבחינת ההתגברות על איומי התוקף הפנימי, שעשויים לשמש הסברים חלופיים:

  • היסטוריה– הציונים עלו משום שהתלמידים החלו ללמוד לבחינות הבגרות.
  • בשילה– התלמידים גדלו וחשיבתם הלוגית השתפרה.
  • מדידה– המדידה הראשונה רמזה לתלמידים, שמדובר במקצוע חשוב שכדאי להשקיע בו, ובכך עלו ציוניהם במדידה השנייה.
  • מכשור– שינויים שחלו במכשור (מבחן לא מהימן, למשל) או בבוחנים בין מדידה למדידה.
  • רגרסיה לממוצע– רלוונטי רק אם קבוצת הניסוי נבחרה על סמך ציוניה הקיצוניים.

 

מערך "אחרי" עם קב' ביקורת וללא R

היפוכו של המערך הקודם- יתרונותיו של המערך הקודם הם מגרעותיו של מערך זה ולהפך.

תיאור המערך:

  • קב' ניסוי המקבלת מניפולציה וקב' ביקורת שלא מקבלת את המניפולציה.
  • שתיהן נמדדות רק לאחר המניפולציה ולא לפניה.
  • אין הקצאה מקרית.

 

קידוד:               X         1O

                        ———–

                                    2O

דוגמא: המנהל מלמד את השיטה החדשה על כיתה אחת, בעוד השנייה ממשיכה ללמוד כרגיל. לאחר תקופה, נמדדים הישגי שתיהן.

 

בעייתיות:

  • הנבדקים לא הוקצו לקבוצות בצורה מקרית.
  • הקבוצות לא נבדקו לפני הפעלת המניפולציה, כך שאין דרך לוודא שהן היו שוות מלכתחילה.

 

בעיות אלו יוצרות בעיות בתוקף הפנימי:

  • ברירה– ההבדל בין 2 הכיתות נבע מהבדל ברמה ההתחלתית של שתי הקבוצות.
  • בשילה– לא מחויב שאיום זה קיים במערך זה.
  • נשירה– בד"כ התלמידים הנושרים מביה"ס הם הפחות טובים, לכן אם ימצא שבל אביב נשרו יותר זה יפגע במסקנות.
  • אינטראקציה בין ברירה ונשירה או בין ברירה ובשילה– אם הקבוצות היו שונות מלכתחילה, עלולה להיות נשירה גדולה יותר בקב' אחת ולא בשנייה, וכן בשילה גדולה בקב' אחת ולא בשנייה.
  • חוקרים רבים סבורים שאפשר להתגבר על מגבלות מערך זה ע"י התאמה: מתאימים לכל נבדק מקב' הניסוי נבדק מקביל מקב' הביקורת, הזהה לו במשתנים רבים ככל האפשר (גיל, מין, מוצא וכו'). אולם:
    • אי אפשר ליצור שוויון באינסוף משתנים.
    • אין כל ערך להתאמה, אם היא לא נעשתה גם לפי המשתנה התלוי לפני הטיפול הניסויי.

 

חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות