היכולת להכליל את הממצאים על אוכלוסיות, מצבים וזמנים שונים.

• תוקף חיצוני הוא לא תנאי הכרחי וגם לא מספיק להקת מסקנות סיבתיות, אך תוקף זה מוודא את יציבות ההסקה הסיבתית על פני אוכלוסיות וזמנים שונים.
• במחקר חזרו על הניסוי של אש, ומצאו שלחץ חברתי משפיע יותר כאשר מטלת השיפוט מעורפלת (הבדל קטן בין הקווים). בכך נפגע התוקף החיצוני של מחקרו של אש- אפשר להכליל את המסקנות בנוגע ללחץ הקבוצתי, רק על מצבים בהם מטלת השיפוט מעורפלת.

השפעה כזו נקראת אינטראקציה­- יש אינטראקציה בין המשתנה "לחץ קבוצתי" לבין המשתנה מידת ערפול מטלת השיפוט". אינטראקציה זו מגבילה את מסקנות המחקר למצבים מסוימים ולא לאחרים.

סוגי אינטראקציות:

1. אינטראקציה בין המדידה לבין המשתנה הב"ת–

חלה בניסויים, בהם הנבדקים נבדקו גם לפני העברת המניפולציה, ולא רק אחריה. השאלה היא, האם אפשר להכליל את התוצאות גם על מצבים בהם לא נעשתה מדידה מוקדמת (כמו במציאות).

המדידה המוקדמת עלולה:

א. להשפיע על עמדות הנבדק במדידה השנייה.

ב. לשנות את רגישותו למניפולציה.

בניסוי, שבדק השפעת סרט על רגישות לאנטישמיות, הוצג שאלון לפני הצפייה ולאחריה. הטענה היא, שעצם ההיחשפות לשאלון חידדה את רגישות הצופים לסרט.

אין טוענים, שהגורם המשפיע על עמדות הוא לא הסרט אלא עצם מדידת המשתנה (איום המדידה על התוקף הפנימי). הטענה היא, שהקשר בין העמדות לבין הצפייה תלוי בהיחשפות למדידה. אם רק אנשים שנחשפו למדידה הראשונה מושפעים מהסרט, אי אפשר להכליל את הממצאים על מצבים בהם לא הוצג שאלון לפני הסרט.

פתרון: קב' ביקורת, בה נעשית המדידה רק לאחר הפעלת המניפולציה. בנוסף לקב' הניסוי בה העמדות נמדדות לפני הצפיה ואחריה, יש קב' ביקורת, העונה על השאלון רק לאחר הצפיה. אם יימצא הבדל בין 2 הקבוצות במדידה שלאחר הצפייה, משמע שהמדידה המוקדמת אכן משנה את רגישות הנבדק, ואי אפשר להכליל על מצבים בהם אין מדידה מוקדמת.

• ישנם תחומי מחקר, שאיום זה אינו רלוונטי לגביהם. במחקרים בתחום ההוראה, למשל, המצבים שעליהם רוצים להכליל את הממצאים הם כאלו שנערכות בהם בחינות באופן קבוע. כלומר, עצם מתן הבחינה אינו מאורע יוצא דופן שעלול להשפיע על התוצאות.

2. אינטראקציה בין הברירה לטיפול הניסויי –
   במצב כזה אפשר להכליל את התוצאות רק למסגרת הדגימה ממנה נלקח המדגם, ולא מעבר לה. זוהי אינטראקציה בין המשתנה "אוכלוסיה" לבין המשתנה הב"ת. המדגם לא מייצג את האוכלוסייה שהוא אמור לייצג, ותוצאות הניסוי חלות רק על תת אוכלוסיות ספציפיות (מתנדבים, סטודנטים).

פתרונות:

• הקפדה, שהמדגם ייצג את האוכלוסיה עליה רוצים להכליל. אולם, יש לזכור שמדגם מקרי מגדיל את שונות הטעויות, ובכך נפגע תוקף המסקנה הסטטיסטית.

במידה ולא רוצים לפגוע בתוקף זה וגם רוצים יכולת הכללה, יש 2 פתרונות נוספים שדנו בהם קודם:

• החזקת המשתנה "אוכלוסיה" קבוע – החוקר אומנם מגביל את יכולת ההכללה, אך לפחות מתמקד באוכלוסיה המעניינת אותו. אם הוא מעוניין, למשל, להחיל את התוצאות על בי"ס מסוים, רצוי שידגום רק מתלמידי אותו בי"ס.
• הפיכת המשתנה "אוכלוסיות" ממשתנה מקרי למשתנה שהשפעתו שיטתית – עריכת הניסוי במדגם הומוגני מתת אוכלוסיה מסוימת, ואז חזרה עליו בתת אוכלוסיות רלוונטיות אחרות.

בכך הופך המשתנה "אוכלוסיות" למשתנה ב"ת נוסף על המשתנה הנחקר, וניתן לבדוק אם יש אינטראקציה ביניהם.

אם תת אוכלוסיות שונות יניבו תוצאות שונות, משמע שיש אינטראקציה.

למשל, הוראה חווייתית (המשתנה הב"ת הנחקר) יעילה רק בקרב טעוני טיפוח (משתנה ב"ת- אוכלוסיה).

3. אינטראקציה בין סביבת הניסוי או מועדו לבין הטיפול הניסויי-
   תלות תוצאות המחקר בסביבה או בזמן בו נערך הניסוי. חורף לעומת קיץ, בחוץ (רעש וכו') לעומת בפנים וכדומה.

הפתרון: אם הזמן והסביבה באמת נראים רלוננטים אפשר להפוך אותם למשתנים בלתי תלויים ולבצע את הניסוי פעמים אחדות בסביבות או זמנים שונים.

חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר