תוקף מבנה בניסוי \ מחקר – סיכום

תוקף מבנה בודק את המידה בה, ההגדרות האופרציונליות של המשתנה התלוי והב"ת באמת מייצגות את המשתנים התיאורטיים.

ביחידה 3, הגדרנו תוקף מבנה בהקשר של מדידה, כמידת ההלימה בין ההגדרה האופרציונלית לבין המשתנה התיאורטי.  לתוקף המבנה של ממצאי המחקר יש אותו מובן:

כאשר חוקר מטיל ספק בתוקף המבנה של המחקר, הוא לא מערער על כך שמשתנה א' כפי שהופעל השפיע על משתנה ב' כפי שנמדד. הוא מערער על מידת ההלימה בין ההגדרות האופרציונליות לבין המונחים התיאורטיים.

הוא מטיל ספק ביכולת להכליל את הקשר שנמצא מעבר להגדרות האופרציונלית של הניסוי.
התוצאה: תוקף מבנה לקוי, שלא מאפשר להשוות את התוצאות של מחקרים שונים באותו נושא.

למשל, חוקר אחד יגדיר "תוקפנות" כפגיעה פיזית במישהו, השני יגדיר זאת ככוונה להזיק, והשלישי- כשאיפה להזיק. כתוצאה, כל חוקר מודד "תוקפנות" בדרכים שונות, ומצפה להתנהגות שונה.

 

קונפאונדינג–   confounding ערעור על תוצאות המחקר כתוצאה מהסברים חלופיים, שמקורם בתוקף מבנה לקוי. כך מוגדר החשד, שההגדרה האופ' של המשתנה הב"ת, אינה מבטאת רק את המשתנה התיאורטי הרצוי אלא גם משתנים תאורטים נוספים נוספים.
**תוקף מבנה אינו תנאי הכרחי ואף לא מספיק בכדי להסיק מסקנות סיבתיות. אם אין איום על התוקף הפנימי (כלומר אין הסברים חלופיים) אפשר להסיק שיש קשר סיבתי בין המשתנים כפי שהופעלו, זה לא קשור למידת ההלימה בין המשתנים התיאורטיים לאלו האופרציונליים שהופעלו בניסוי.

 

איומים על תוקף מבנה ניתן לחלק ל-2 סוגים:

  • חוסר מיצוי – ההגדרה האופרציונלית אינה כוללת את כל מרכיבי המושג התיאורטי.
  • חוסר בלבדיות– ההגדרה האופרציונלית כוללת מרכיבים שאינם שייכים למושג התיאורטי.

 

5 איומים על תוקף מבנה:

  1. אי בהירות המשתנה התיאורטי

ההגדרות האופרציונלית ובחירת האמצעים להפעלתם  הן תוצר ניתוח תיאורטי של המשתנה הב"ת.

ברור, שהעדר הסכמה בין החוקרים לגבי המשתנה התיאורטי, מוליד פירושים שונים גם לתוצאות הניסויים.

למשל, "עמדה" מוגדרת כנטייה קבועה להגיב לגירוי. המונח "קביעות" בהגדרה זו יכול להתפרש כעקיבות מעבר לדרכי התגובה (רגשית, הכרתית והתנהגותית), או כעקיבות מעבר לזמן. לפי זה, אין די במדידה חד פעמית.

כאשר מודדים עמדות ע"י שאלון המועבר באופן חד פעמי, ההגדרה האופרציונלית לא ממצה את המשתנה התיאורטי וזה גורם לבלבול רב בחקר עמדות .

 

  1. חפיפה לא מספקת בין המשתנה התיאורטי לתצפיתי

יכולה להתרחש הן במשתנה התלוי והן בב"ת.

הגדרה אופ' בודדת עלולה שלא למצות את המשתנה התיאורטי או לכלול היבטים לא רלוונטים.

  • ההגדרה האופ' של המשתנה הב"ת היא בד"כ הגדרה ניסויית (מניפולציה). כדי למצות את המשתנה, יש ליצור כמה הגדרות אופרציונליות לאותו משתנה- כלומר, כמה מניפולציות. זה תהליך יקר ומסובך, אך כדאי להשתמש בשתיים-שלוש הגדרות אופ' למשתנה הב"ת, כדי להפריך הסברים חלופיים.

למשל, במחקר הבודק יכולת שכנוע של מומחה, ניתן להגדיר את המקור כ"מדען מאוניברסיטת ייל בארה"ב".

מין המדען, המוסד ממנו בא והמדינה שלו עלולים לשמש הסברים חלופיים, אם משתמשים בהגדרה אופ' אחת בלבד. לכן, כדי להפריך הסברים חלופיים יש לבדוק, אם יעילות המקור משתנה עקב שינוי מין\אוניברסיטה וכו'.

  • ההגדרה האופ' של המשתנה התלוי היא בד"כ הגדרה נמדדת– החוקר מודד את המשתנה התלוי ע"י שאלונים, מבחנים וכו'. גם כאן, יש למצות את המשתנה בכמה הגדרות אופ'.

אפשר לסלוח לחוקר שלא משתמש בהרבה הגדרות אופ' למשתנה הב"ת (בגלל מורכבות הניסוי), אולם אין לסלוח לו אם לא עשה זאת למשתנה התלוי, משום שאיסוף מידע ע"י מדידה הוא קל יחסית.

 

ישנם 3 איומים נוספים, הנוגעים לעצם אנושיותם של הנסיין והנבדקים:

  • ציפיות הנסיין.
  • רצון הנבדקים לנחש את השערות הניסוי.
  • שאיפתם הכמוסה לזכות בהערכת הנסיין.

כל אלו הם מקור להסברים חלופיים (הרחבה בהמשך). למעשה, אפשר לראות איומים אלו כמאיימים על התוקף הפנימי ולא תוקף המבנה.

 

ניתן לראותם כמאיימים על תוקף המבנה בצורה הבאה:

אפשר לתפוס את המשתנה המסביר המקורי (הב"ת) ואת המשתנה המסביר החלופי (ציפיות הנסיין, למשל) כמשתנה תצפיתי מורכב אחד, שיש לו שני מרכיבים:

  • הראשון נובע מהמשתנה הב"ת והוא רלוונטי למשתנה התיאורטי הרצוי.
  • השני, נובע מציפיות הנסיין ואינו רלוונטי.

לכן, הוא פוגע בתוקף המבנה (בעיית הבלבדיות).

אותו משתנה אנושי יכול להיתפס כאיום על התוקף הפנימי, אם לא תופסים את שני המשתנים (הב"ת וההסבר החלופי) כמשתנה מורכב אחד, אלא כשניים נפרדים.

המשתנה המסביר החדש (ציפיות הנסיין) שונה מהמשתנה הב"ת, ומייצג משתנה תיאורטי אחר. הוא מהווה הסבר חלופי לתוצאות, ומאיים על התוקף הפנימי.

חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות