עידן ההשכלה נקרא גם "עידן האורות" והוא מציין למעשה תקופה של ידע הנרכש באמצעות חשיבה רציונאלית ולא באמצעות כתבי הקודש. אנשי ההשכלה מביאים אור לאנושות אחרי תקופת ימי הביניים, ימים בהם החשיבה האנושית עצרה מלכת, בעקבות כך שהכנסייה היוותה מונופול על הידע. תנועת ההשכלה לא הציגה קו אחיד בין אנשיה והיו טענות סותרות בין המדענים השונים. עמנואל קאנט (פילוסוף ההשכלה) למשל האמין במונרכיה-שלטון מלוכני, וטען שהכנסייה היא גוף עריץ וברגע שיתאפר לאנשים לחשוב בצורה עצמאית הם יהיו חופשיים והשלטון יאלץ לבצע רפורמות שונות. תנועת ההשכלה היוותה למעשה שיא מבחינת תהליך החשיבה באירופה.
במאה ה-12 קמות אוניב' תחת פיקוח של הכנסייה, אשר לומדים בהן בעיקר לימודי קלאסיים: פיזיקה, אסטרונומיה. כאשר כל הלימודים שמתרחשים באותה עת היו תחת פיקוח של הכנסייה. בהמשך במאות ה-15-16 מתערער המעמד העליון של הכנסייה, הרפורמציה מייצרת חלופה בדמות תפיסה חדשה לדת – פרוטסטנטיות. הפצה של רעיונות חדשים, האנשים שווים בעיני כל יש להם את היכולת לחשוב לבד. הקמת תנועת הרפורמציה הביאה להתחלת מאבקי דם של כמעט 100 שנה (מלחמת 30 השנים). מלבד זאת החלה תק' של גילוי יבשות חדשות והבנה שיש חיים ותרבויות אחרות ושונות, גילוי אמריקה וגילוי העולם החדש מערער עוד יותר את מעמדה של הכנסייה (באמונתה היו 3 יבשות – בניו של נח התחלקו לאפריקה, אירופה ואסיה), ויוצר בכך סדק רחב היות דבר הכנסייה מתברר כבדיון לעומת האמת הנראית לעין. באותה תק' מתחילים מדענים לפתח תיאוריות אודות כדה"א תחילה חשבו (ניקולס קופרניקוס) שכדה"א סובב סביב השמש וסביב צירו אך ללא כל ביסוס מדעי. ניקולס מפרסם ספר על תנועת גרמי שמיים ומקדיש אותו כמתנת מחווה לאפיפיור, אך אם זאת שומר את השערותיו בדבר כדה"א בגלל פחד מתגובת הכנסייה. גלילאו היה הראשון שהצליח להוכיח את גישתו של ניקולס ובכך שלל את המודל של אריסטו מהמאה ה-3 שכדה"א סטטי, הוא נמצא במרכז והכול מסביב לו (מגישה גיאוצנטרית לגישה הליוצנטרית). תפיסתו של גלילאו חודרת והופכת להיות התפיסה הרווחת בקרב האוכ'. ב-1610 אסטרונום גרמני (יוהנס קפלר) מוכיח באמצעות חישובים מתמטיים שכדה"א סובב את כוכבי הלכת בצורה אליפטית ולא סביב השמש בצורה מעגלית כפי שחשבו לפי כן. כל הפעילות המדעית שמתוארת כאן באה להראות כיצד התפתחה המחשבה באותה תקופה ואיך ניסו אותם מדענים לשחק סביב חוקי הכנסייה שכן היא לא הייתה מוכנה לעירור ולו הקטן ביותר בנוגע לדת, ומדענים אלו הביאו תיאוריות שסתרו את גישת הכנסייה. אולם עדיין היה קיים פער בין המציאות למדע, נשאלה השאלה אם כדה"א עגול איך אנשים לא נופלים? ניוטון טען שהכול קורה בעקבות כוח הכבידה שמייצר את התזוזה של גרמי השמיים-המכאניקה הקלאסית, יש חוקים קבועים שפועלים בטבע. הכול נקבע מראש כל מה שקורה קורה בעקבות רצף של אירועים שקרו לפניו, לכל דבר שקורה יש תוצאה. ניוטון למעשה לוקח עולם מבולבל אשר מלא בסברות שונות ומנוגדות ועושה סדר בטענה שיש חוקים ליקום והכול משתלב באמת אחת. פועלו של ניוטון שימש השראה גם לפילוסופים רבים אחרים שהחלו לנתח את האדם ואת טיבו האם הוא טוב או רע מנעוריו. בשנות ה-50 של המאה ה-18 יזם "דני דידרו" את פרויקט האינצ' הגדולה שריכז 140 כותבים אשר כתבו ערכים שונים, המטרה הייתה להכליל את כל הידע האנושי לתוך ספר (28 כרכים נכתבו). האינצ' יוצרת מלחמה בין אנשי ההשכלה לאנשי הכנסייה משום שבכרך השני אלוהים לא מוזכר בקטע של האמת המוחלטת היות והכותבים מכניסים את אמונותיהם נגד הכנסייה ופרו פרוטסטנטית. האניצ' היותה נק' ניצחון גדולה על הכנסייה ומנק' זו מתחילים להתפרסם ספרים חילוניים- מדע, פרוזה. ובסוף המאה ה-18 הידע הופך להיות ערך בפני עצמו.