סקר במחקר – סיכום

הסקר הוא דוגמה למערך מתאמי, משמש בעיקר לאפיון של אוכלוסיות גדולות. המאפיין הבולט של הסקר זה כלי המדידה שלו – השאלון. 
לסקר 4 מטרות:
1. לצלם מצב (כל סקר מתחיל בצילום מצב, אך אפשר לנצל "צילום" זה לכל אחת מהמטרות האחרות)
2. לחזות התנהגות
3.לבדוק קשר סיבתי
4. להעלות השערות.
צילום מצב

2 אפשרויות:  א. תמונת מצב של משתנה בודד – למשל, התפלגות גילאי תלמידי בי"ס.
ב. צילום כמה משתנים-  מתאם בין גיל לבין תמיכה במפלגות. במקרה של סקר המטרה תהיה בדיקת קשר סטטיסטי ולא איתור קשרים סיבתיים.

חיזוי התנהגות

סקר נועד לעתים למדוד עמדות בהווה, בכדי לחזות התנהגות בעתיד.

למשל, חברות העורכות סקרים לפני שיווק מוצר חדש. הן בודקות את עמדות הנבדקים כלפי המוצר ואת נכונותם לרכוש אותו בעתיד. תוקף הניבוי של השאלון ביחס לעתיד אינו מובטח, באופן כללי הקשר בין עמדות להתנהגות אינו מובן מאליו,גם לא ביחס להווה. זה נובע מ2 סיבות-

• משתנים רבים הנוגעים לתופעה יכולים להשתנות ממועד עריכת המחקר ועד למכירת המוצר בשוק.
• גורמי מצב– אלו גורמים שמשפיעים על ההתנהגות בפועל, שאינם משפיעים בהכרח על "הנכונות לפעול". הם נקראים גורמי מצב משום שהם פועלים רק במצב בו האדם מתבקש לפעול ממש (מוצרים אחרים שהופיעו בינתיים, שינוי מצבו הכלכלי וכו').

בדיקת קשר סיבתי

לביסוס קשר סיבתי דרושים 3 תנאים: [תזכורת]

• קשר סטטיסטי
• ביסוס סדר הזמנים
• הפרכת הסברים חלופיים.

גם המערך המתאמי וגם הניסויי בוחנים קשר סטטיסטי. ההבדלים ביניהם הם בשני התנאים האחרים.

בניסוי-

• מבססים את סדר הזמנים ע"י משתנה ב"ת מופעל.
• מפריכים הסברים חלופיים ע"י פיקוח על המשתנים שיכולים להיות מקור להסברים אלו.

לניסוי בהקשר זה יש 2 חסרונות:

• יש משתנים בלתי תלויים שאי אפשר להפעילם
• מלאכותיות תנאי הניסוי, ההיקש מהניסוי אל המציאות הטבעית עלול להיות בעייתי.

נדון בנפרד בכל אחד מהחסרונות, ובדרכים בהן הסקר מנסה להתגבר עליהם ולחקור קשרים סיבתיים ללא מניפולציה ופיקוח על המשתנים.

אי היכולת להפעיל משתנים
לעתים, יש משתנים שקיימים בטבע והחוקר לא יכול להפעיל עליהם מניפולציה. למשל, בבדיקת קשר בין מוצא עדתי לעמדות. החוקר-

• לא יכול לשלוט במשתנה הב"ת ולתפעל אותו בצורה מקרית ("עכשיו אתה בוכרי!")
• לא יכול לשלוט על המשתנים המתווכים שעשויים להסביר קשר זה (השכלה, הכנסה…).

לכן, השערות כאלו אי אפשר לבדוק בניסוי- אי אפשר לברר את ההשערות על המשתנים המתווכים, ואת כיוון הקשר הסיבתי. במקרים כאלו, אפשר לאשש השערות ע"י סקר. למשל, אם השכלה היא משתנה מתווך שמסביר את הקשר בין מוצא לעמדה פוליטית, אז בתוך קבוצת השכלה הומוגנית (תיכון, יסודי)לא צריך להמצא קשר בין מוצא לעמדה פוליטית, אם נמצא אז השכלה אינה משתנה מתווך.

כך ניתן לנצל נתוני סקר לאישוש/הפרכת השערות על קשר סיבתי.

מלאכותיות תנאי הניסוי

בניסיון לבודד את המשתנה הב"ת יוצר החוקר במעבדה סביבה מלאכותית שלא מחקה את זו הטבעית.

במקרים כאלו ניתן להשתמש בסקר בכדי לחקור סיבתיות, בכמה תנאים.

היכולת להשתמש בסקר לבדיקת השפעת משתנה ב"ת, תלויה במידת רגישותו של המשתנה התלוי להשפעת גורמים אחרים. להלן 2 דוגמאות:

א. השפעת תעמולה על תמיכה במפלגות – המשתנה התלוי (תמיכה) רגיש להשפעת משתנים אחרים- תנודות כלכליות, אירועים ביטחוניים וכו'. במהלך התעמולה יכולים אירועים רבים להשפיע על המשתנה התלוי, והחוקר לא יכול לדעת מה מבין הגורמים גרם לשינויים שנמדדו.

ב. השפעת תשדירים על יחסי דתיים-חילוניים –  המשתנה התלוי פחות רגיש לשינויים תקופתיים, שגורמים אירועים שונים. לכן, אפשר לנצל את הסקר לבדיקת השערות סיבתיות בתנאים מסוימים: מכיוון שאין דרך למנוע הסברים חלופיים (להקפיד שלא ישודרו תוכניות אחרות בנושאי דת, פרט לתשדירים), יש לאתר ולבדוק אותם.

בדוגמה הזו במשך תקופת התשדירים, יש לאסוף נתונים על כל מה שמתפרסם בתקשורת. אם יתגלה שינוי ביחסי דתיים- חילוניים, ואם התרחשו אירועים נוספים שעלולים היו להשפיע עליהם חוץ מהתשדירים, החוקר יצטרך לבדוק את תוקף ההסברים החלופיים האלו. כלומר, עליו לשער את כיוון השפעת הגורמים הללו, ואת ההשלכות שיש להם על המסקנות.

כל גורם יכול להשפיע על המשתנה התלוי ב-3 כיוונים:

א. אין כל השפעה– אז המסקנות הסיבתיות תקפות

ב. יש לו השפעה בכיוון מנוגד להשפעת המשתנה הב"ת הנחקר  (טיסות בשבת המגבירות את המתח לעומת התשדירים המפחיתים)-  זה לא פוגע בתוקף המסקנות, אך גורמים כאלו יקשו על החוקר להוכיח את טענתו, ייתכן שהתשדירים כן מפיגים מתח, אך לא ראו את זה במחקר בגלל התערבות הגורם מגביר המתח.

ג. יש לו השפעה בכיוון זהה להשפעת המשתנה הב"ת (ארגון ביקורים הדדיים בין דתיים לחילוניים במקביל לתשדירים)- המסקנות הסיבתיות נפגעות: אי אפשר לדעת אם הירידה במתח נבעה מהתשדירים או מהביקורים והחוקר לא יוכל לאשש או לדחות את השערתו.
כלומר, בכדי לנסות ולהגדיל את הסיכוי שהמסקנה הסיבתית של הסקר תהיה תקפה יכול החוקר לבחון הסברים חלופיים.  פתרונות נוספים:

1. עריכת סקר במערך הדומה לניסוי. כלומר, סקר בו נעשית השוואה אחת לפחות (בין 2 קבוצות השונות במשתנה הב"ת/בדיקת המשתנה התלוי בכמה מועדים וכו'). מערך זה אינו זהה לניסוי– אין בו

פיקוח על משתנים

מניפולציה

חלוקה מקרית לקבוצות.

2. ביצוע ניתוחים סטטיסטיים בנתונים. משערים השערה סיבתית, ובודקים את ההתאמה לנתונים ע"י ניתוח נתיבים (לא בחומר).

לסיכום, כדי לבחון קשר סיבתי בסקר יש לוודא כמה נקודות:

• יש לוודא שהמשתנה התלוי אינו רגיש מאוד לגורמים שאינם המשתנה הב"ת.
• גם אם המשתנה אינו רגיש, עדיין עלולים להיות הסברים חלופיים, ולכן ישנם 3 פתרונות אפשריים:
  1. לאתר ולבדוק הסברים חלופיים, ע"י איסוף נתונים לגבי כל המשתנים המתווכים שניתן לחשוב עליהם, ובדיקת כיוון השפעתם.
  2. עריכת הסקר במערך הדומה לניסוי, ע"י השוואה אחת לפחות.
  3. ניתוחים סטטיסטיים בנתונים.

העלאת השערות 

לעתים מתקבלים בסקר נתונים הרומזים על השערות חדשות, שעורכי הסקר לא התכוונו אליהן, בכך סקר משמש כמחקר חלוץ לבאים אחריו. למשל, סקר נערך לפני בחירות 69' ובדק את הקשר בין ההצבעה בבחירות 65' לבין כוונות ההצבעה בבחירות הנוכחיות. לשם כך נשאלו אנשים על הצבעתם ב-65' ומה כוונתם להצביע בבחירות הנוכחיות. למרות שזה לא היה קשור לסקר, החוקרים השוו גם בין דיווח הנבדקים לגבי הצבעתם ב-65', לבין תוצאות הבחירות באותה שנה. נמצא, שיש דיווח יתר על הצבעה למפלגות הקואליציה. מכאן עלתה ההשערה שיש גורמים המעכבים אנשים מלדווח שהצביעו למפלגות שהגיעו אח"כ לאופוזיציה.

שלבים בניסוח המחקר (הסקר)

1. I. ניסוח מטרת המחקר

• ניסוח כללי– למשל "מה הן העמדות ההדדיות של אשכנזים וספרדים?".
• הגדרת המטרות האופרטיביות – הבהרת מטרות אלו תעזור להגדיר את תחום התופעות ואת המשתנים שימדדו. למשל, האם רוצים להציג תמונת מצב ברגע נתון, או לבחון גם שינויים שחלים בה.

במקרה הראשון- די במדידת עמדות. במקרה השני- ייתכן שצריך לגרום שינוי ולמדוד את השפעתו.

1. II. הגדרת אוכלוסיית המטרה

• האוכלוסיה שלגביה מסיקים מתוצאות הסקר, והיא נקבעת לפי מטרות המחקר. אם המטרה היא בדיקת התמיכה במפלגות בארץ, אז האוכלוסיה תהיה כל בעלי זכות הבחירה.
• לעתים יש כמה אוכלוסיות מתאימות- את הדימוי של קופ"ח כללית אפשר לבדוק בקרב כלל הציבור בארץ, רק בקרב המבוטחים בקופה, בקרב המבקרים במרפאות בלבד וכו'.
• הגדרת האוכלוסיה צריכה להיות מנוסחת בצורה אופרציונלית, כדי שיהיה ברור מי נכלל בה. למשל, אוכלוסית הנהגים תוגדר כ"אנשים שיש להם רישיון ולרשותם עומד כלי רכב לפחות פעם בחודש".

III. סקירת ספרות

מטרותיה:

• לאתר שאלות וממצאים של אחרים בנושא.
• לחפש השערות שעלו במחקרים אלו, אך לא נחקרו.
• למצוא את המשתנים שנבדקו ואת ההגדרות האופרציונליות.
• לאתר את ההגדרות המדויקות של אוכלוסיות המטרה.
• לברר מה היו כלי המחקר בהם השתמשו בעבר.

החוקר יכול להחליט אם להשתמש בנתונים אלו או לא, אולם אליו לדעת מה נעשה לפניו.
IV מחקר חלוץ/מחקר גישוש

לעתים משלבים מחקר חלוץ בתוך סקר מתוכנן.

מטרתו: למצוא השערות ומשתנים שמשפיעים על התופעה. זה נעשה, כאשר החוקר מרגיש שאין לו די רקע תיאורטי/אמפירי לבצע את הסקר.

השיטה:
ראיונות עומק– נעשים על מדגם קטן מאוכלוסיית האם,הנתונים אינם חלק מנתוני המחקר, אלא רק עוזרים בתכנונו. ראיונות אלו, בשונה מראיונות הסקר העתידי, הם פתוחים ולא מובנים- יאפשרו למרואיין להתבטא.

יש 2 סוגים של ראיינות עומק:

1. ראיון עומק פרטני – מראיין ומרואיין בלבד.
2. ראיון עומק קבוצתי – דיון קבוצתי עם מנחה. יתרונות:
   • תגובות מרואיין אחד משמשות גירוי לאחרים.
   • נמשך פחות זמן (אם כי קשה לתאם זמן שכולם יכולים).
   • חשוב לרשום את הראיון במדויק, ונבדקים חוששים מכך פחות כשהם בקבוצה.

חסרון: אופי המרואיינים השונים יכול להשפיע מאוד על הדיון בקבוצה-  אדם שמשתלט על הדיון או משפיע מדי על השאר, ביישנים שלא מדברים בציבור וכו'.

מתחילים עם 10-15 אנשים, אם השונות בראיונות קטנה בודקים אם הוספה של עוד אנשים מגדילה את השונות. החוקר אמור לראיין עוד ועוד אנשים, עד שהוא מניח כי ראיונות נוספים לא יעשירו עוד את הנתונים.

• מטלות המראיין:ליצור קשר עם המרואיין כך שיפתח בפניו

  2. לדואג שהמרואיין יענה על השאלות ויתייחס לכל הנושאים העולים בראיון.

  3.לשים לב למה שלא נאמר- שתיקות, טיעונים לא מוסברים, ניסיון להסתיר וכו'.

  4. להחליט באיזה נושאים כדאי להרחיב את הדיבור.

  5.לדאוג לדיווח מלא של כל מה שנאמר בראיון.

  בכדי למלא את תפקידים 1-4 על המראיין להציג גירויים מתאימים- שאלות, הערות, תנועות גוף וכו'. את המטלה ה5 ניתן למלא ע"י הקלטה, או דיווח בכתב.

1. IV. קביעת המשתנים המעורבים במחקר

• הגדרת כל ההיבטים שבהם תיבדק התופעה (ניתן להיעזר לשם כך במחקר החלוץ, אם נעשה) . אלו הבטים שעוד לא הוגדרו אופרציונלית. למשל, "עמדות הדדיות של אשכנזים וספרדים"- היבטים: *דימוי כל עדה לפי המשתנים: רמת השכלה, יושר, חשדנות. *תפיסת הקיפוח של הספרדים. *תפיסת הסיבות לפער.
• בנוסף, החוקר יכול להתעניין במשתני עזר– משתנים שאינם קשורים ישירות למחקר אך עשויים להתגלות כמשתנים מתווכים (כמו משתנה העזר "תנאי החיים בארץ המוצא של עולים", זה יכול להיות משתנה מתווך למשתנה "תחושת קיפוח".

1. V. תרגום למשתנים אופרציונליים– כל היבט שהוזכר קודם יתורגם למונחים אופרציונליים (להגדיר בברור מי משתייך לכל עדה לדוגמה)

חזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית \ שיטות מחקר