איסוף נתונים וסגנונות מחקר – סיכום

איסוף נתונים

ישנן 3 שיטות לאיסוף נתונים במחקר:

  1. החוקר מסתכל– התבוננות בהתנהגות הנבדקים:

כוללת את כל הטכניקות של מחקר תצפיתי, ובין השאר:

א. מחקר שדה אנתרופולוגי "מסורתי"- החוקר יוצא לשהייה ארוכה במסגרת חברתית מוגדרת הרחק מביתו. הוא משתתף במידה מסוימת בחיי הקבוצה הנחקרת, ורושם את תצפיותיו.

ב. מחקר שדה בו החוקר אינו מעורב בכל מרכיבי החיים של הקבוצה כמו החוקר לעיל, אלא מתרכז בהיבטים מסוימים בלבד. החוקר יכול להיות נוכח במקום לסירוגין, בעוד שעל החוקר המסורתי להיות נוכח 24 שעות ביממה.

ג.מחקר מעבדה בו החוקר צופה בנבדקים המבצעים מטלה. לעתים החוקר נמצא איתם, לעתים צופה דרך מראה ולעתים בוידאו

 

2.החוקר שואל– הנבדק מספק לחוקר את המידע בתגובה לבקשת האחרון. החוקר מעוניין בנושאים שאי אפשר ללמוד עליהם מתצפית. השיטות החשובות הן:

א. ראיון "קליני"/ראיון עומק –  דומה למצב טיפולי בין פסיכולוג ופציינט. המראיין והמרואיין מבלים תקופה ארוכה יחד. אף שהמראיין מודרך ע"י ראשי פרקים כלליים, הראיון מתפתח בהתאם לנושאים שעולים בו, ולמרואיין חופש בניסוח תשובותיו. ראיונות אלו יכולים להתקיים בטיפולים קליניים או במחקרים בהם רואיינו בצורה מעמיקה מעט נבדקים.

ב. סקר– ההבדל מראיון עומק הוא, שהחוקר חותר לתכנון מרבי של הראיון. השאלות מפורטות מראש, ובד"כ הנבדק אינו חופשי לנסח תשובה, אלא עליו לבחור תשובה מתוך מספר אפשרויות. לעתים הנבדק עונה על שאלון בעצמו, ולעתים המראיין מקריא לו את השאלות.
*ההבדל בין סקר לראיון עומק הוא הבדל של דרגה –  קיימים שילובים רבים של דרגות החופש השונות הניתנות בראיון עומק מחד, ובסקר מאידך.

 

  1. החוקר משתמש בנתונים קיימים: אינו מייצר את הנתונים בעצמו אלא לוקח אותם ממקורות אחרים –

א. דוחות/סיכומי פעולות שהוכנו ע"י מוסדות כחלק מעבודתם הרגילה. מדובר בכל פעולה שסיבת יצירתה לא הייתה לצרכי מחקר (מאזנים, פרוטוקולים, יומנים וכו').

ב. נתונים ממחקרים של אחרים, שניתן לנצלם למטרות שונות מהמטרות המקוריות. למשל, חוקרים משתמשים בנתונים מפקד האוכלוסין לצרכים מחקריים, שלא נכללו מראש בין מטרות מתכנני המפקד.

 

בד"כ חוקר משתמש ביותר משיטה אחת לאיסוף נתונים.

 

סגנונות מחקר

סגנון מחקר: הגישה הכללית המכוונת את כל שלבי המחקר ומשפיעה על סוג ההשערות, ניסוחן, איסוף הנתונים, ניתוחם והמסקנות.

בכל אחד מהסגנונות ניתן להשתמש בכל אחת משיטות איסוף הנתונים לעיל, אם כי לסגנונות שונים יש העדפות שונות.

  • מחקר אתנוגרפי – תיאור מסורות ומנהגים של אנשים. השיטה העיקרית לאיסוף הנתונים היא תצפית בסביבה הטבעית. כדי להבטיח שהתצפיות אכן ישקפו את החברה, מוקדש זמן רב להכרת החברה ולהפגת חשדות. לכן, המחקרים דורשים זמן רב והתמסרות מלאה.

יתרונות: אמפיריות– חקירה זו היא אמפירית מ-2 סיבות:

א. החוקר מצטרף לחברה, ועורך בה תצפיות שיטתיות.

ב. החברה נחקרת בסביבה הטבעית ולא במעבדה.

חסרונות: א. אובייקטיביות– מחקר אובייקטיבי הוא מחקר הניתן לחזרה ע"י חוקר אחר, כך שיתקבלו אותן תוצאות. כך ניתן לומר שהמחקר לא היה תלוי בעמדות החוקר המסוים שביצע אותו. מכיוון שמחקר אתנוגרפי מבוסס על תצפיות שעורך חוקר אחד לאורך זמן הוא מטבעו לא ניתן לחזרה.

ב. המחקר דורש המון זמן.

 

  • סקר– מראיין שואל אדם שאלות מתוך שאלון נתון.

יתרונות: א. איסוף מידע רב במאמץ מועט ובזמן קצר.

ב. אובייקטיביות– אפשר לחזור על סקר כאשר השאלון טוב.

חסרון:  מבוסס על דיווחים מילוליים, ולכן קשה לחקור התנהגויות המחייבות צפייה בהתנהגות.

 

  • ניסוי– המחקר האתנוגרפי והסקר הם מקרים פרטיים של מחקר מתאמי.

יתרון: ביכולתו של המחקר הניסויי להסיק מסקנות סיבתיות.

חסרונות: א. ניסוי נערך במעבדה ולא בסביבה הטבעית. לכן, ההיקש אל הסביבה הטבעית אינו מיידי ופשוט.

ב. לעתים יש מגבלות מעשיות ומוסריות על ביצוע מניפולציות על הנבדקים.

 

בחזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות