דגימה שיטתית – סיכום

דגימה שיטתית משמשת במצבים בהם מסגרת הדגימה/המדגם עצמו הם גדולים מאוד. למשל, ספר טלפונים הוא מסגרת דגימה ענקית- מייגע לאתר נבדקים שנדגמו מלוח המספרים המקריים (למצוא את נבדק 15373…).

בדגימה שיטתית, משתמשים בלוח הנ"ל רק לבחירת הנבדק הראשון, ואז לוקחים כל נבדק k ברשימה בצורה שיטתית, למשל, כל אדם שלישי.

אם רוצים לבחור מדגם של 90 איש מתוך רשימה של 1800, יש לבחור אחד מכל קבוצה של 20 (20=1800:90).

הנבדק הראשון יהיה אחד מתוך 20 הראשונים ברשימה, והוא ייבחר מקרית.

נניח שנבחר נבדק מס' 11. אחריו ניקח את מס' 31, 51, ….1771.

יחס הדגימה הוא במקרה הזה 1/20.

  • זהו תחליף נוח לשיטה הראשונה, כאשר מסגרת הדגימה מסודרת בצורה מקרית. למשל, אם עורכים סקר על מספר הטלפונים בכל בית, סביר שהסדר האלפביתי של ספר הטלפונים הוא מקרי ביחס למשתנה הנמדד.

ישנם 2 מצבים בהם השיטה בעייתית:

א. כאשר במסגרת הדגימה יש נטייה מסוימת. למשל, אם אנשים מופיעים ברשימה לפי ה- IQ שלהם
(מהגבוה לנמוך), אז הפרט הראשון שיידגם ישפיע על התוצאות (כשמדובר באומדן של ממוצע ה- IQ). אם יחס הדגימה הוא 1/30, למשל, אז ממוצע מדגם שבחירתו החלה בפרט מס' 2 (2, 32, 62…) יהיה גבוה יותר מהממוצע של מדגם שבחירתו החלה במס' 28 (28, 58…).

ב. כאשר רשימת מסגרת הדגימה היא מחזורית, וגודל המחזור חופף ליחס הדגימה. נניח שבבית דירות מסוים כל דירה שמינית היא פינתית (ולכן יקרה יותר). אם יחס הדגימה הוא 1/8, אנו עלולים לקבל מדגם של דירות פינתיות בלבד, או מדגם ללא דירות כאלו כלל.

 

בחזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית – סיכומים

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות