מערך מחקר מתאמי מול ניסויי – סיכום

מערך מחקרהגדרה: התנאים לאיסוף הנתונים וניתוחם, במטרה לקבל מידע על השערה בדרך החסכונית ביותר.

סוגי משתנים בלתי תלויים

  1. משתנים מופעליםמשתנה בלתי תלוי שהחוקר עצמו מבצע בו את המניפולציה. למשל, חוקר בחן את השפעת קצב הקראה על זיכרון, החוקר משנה את קצב ההקראה. כלומר, החוקר עצמו ייחס ערכים שונים של המשתנה הב"ת לנבדקים השונים. כל נבדק היה יכול באותה מידה להימצא בקבוצה השנייה.
  2. 2. משתני ייחוס– משתנים שהחוקר מקבלם כנתונים ולא מנסה או יכול לשנות את ערכיהם- החוקר אינו עושה עליהם מניפולציה. למשל משתני אישיות כמו אינטליגנציה או מין, רמת שביעות רצון ועוד. הנבדקים מגיעים למחקר כשערכי משתנים אלו קבועים.

יש משתנים שהם מטבעם משתני יחוס ויש משתנים שהחוקר יכול להחליט איך להתייחס אליהם:
למשל– השפעת חרדה על הישגים ניתן לבחון ב-2 דרכים:

  • מתאם בין רמת החרדה לבין הציון.
  • גרימת חרדה לקבוצה אחת והפחתת חרדה אצל השנייה

מערך מחקר ניסויי – החוקר מפעיל משתנה בלתי תלוי, וצופה בתוצאות השינוי. החוקר יוצר הבדלים בין הנבדקים בערכי המשתנה הב"ת, ומתבונן בהבדלים שנוצרו ביניהם בערכי המשתנה התלוי.

מערך מחקר מתאמי – החוקר מתבונן במתאמים (בקשרים), כפי שהם קיימים במציאות. החוקר בוחן הבדלים בין נבדקים, כאשר הבדלים אלו נתונים– הן במשתנה הב"ת והן במשתנה התלוי.

השוואה בין מחקר מתאמי לניסויי

  1. מידת השליטה בערכי המשתנה הב"ת-

במערך הניסויי החוקר קובע את ערכי המשתנה.

במחקר המתאמי המשתנה הב"ת הוא נתון. הרבה משתמשים במערך זה כשלא ניתן לשלוט במשתנה הב"ת.

2.העניין בהבדלים בין אישיים

במערך הניסויי החוקר מחלק את הנבדקים ל-2 קבוצות ומתעניין בהבדלים שנוצרו ביניהן, כתוצאה מהמניפולציה. ההבדלים שבתוך כל קבוצה הם ההבדלים הבין-אישיים הקיימים באופן טבעי, במקרה הזה הם רק מקשים על החוקר שכן ככל שהם יותר גדולים קשה יותר לגלות את ההבדלים שבין הקבוצות (שהם אלו המעניינים אותו). לכן, הוא מעוניין להקטין למינימום את ההבדלים בתוך הקב'.

במערך המתאמי  החוקרים מתעניינים בהבדלים הבין אישיים, הם הכרחיים לקיום המחקר.

הדמיון בין המערכים– שניהם מתמקדים בקשר שבין 2 משתנים או יותר.

3.סוג המסקנות המוסקות

מערך ניסויי יכול להצביע על קשר סיבתי: החוקר שולט בסדר הופעת המשתנים ויכול גם להפריך הסברים חלופיים.

מערך המתאמי מאפשר רק להסיק על קשר בין משתנים.

  • דוגמה חשובה– במחקר על השפעת חרדה על ביצוע, מילאו נבדקים שאלון חרדה. עפ"י התוצאות, הם חולקו לקב' חרדה נמוכה וקב' חרדה גבוהה. שתיהן נדרשו לפתור תרגילים, והחוקר השווה בין ציוני 2 הקב'.

לכאורה, זהו מערך ניסויי- החוקר יצר כביכול הבדל בין הקבוצות במשתנה הב"ת, והתעניין בהבדל בין 2 הקבוצות. אולם, זהו מחקר מתאמי מהסיבןת הבאות

  • החוקר לא יצר הבדלים במשתנה הב"ת, הם נתונים.
  • החוקר לא קבע את סדר הזמנים בין המשתנים.

מסקנה: ההחלטה אם המערך הוא ניסויי/מתאמי תלויה בסוג המשתנה הב"ת (מופעל או ייחוס) ולא בשיטת בדיקת ההשערה או ניתוח הנתונים. כאשר החוקר בעצמו יצר או סייע ליצירת ההבדלים במשתנה הבלתי התלוי אז זהו מערך ניסויי וכאשר הבדלים אלו היו נתונים מדובר במערך מתאמי.

יתרונות יחסיים

יתרון המחקר הניסויי– מאפשר הסקת מסקנות סיבתיות, זה יתרון גדול.

יתרונות המחקר המתאמי:

  1. לעתים אי אפשר לעשות מניפולציה במשתנים- למשל, להכתיב מין של נבדק.
  2. לעתים המניפולציה אינה מוסרית– מתן חיזוקים שליליים לילדים בכדי לבדוק את השפעתם על הדימוי העצמי.
    3. המערך המתאמי הוא בד"כ פחות מלאכותי ויותר קרוב למציאות– מערך ניסויי הוא בד"כ מחקר מעבדה המתמקד בקשר בין 2 משתנים בלבד, בעוד משתנים אחרים שעשויים למלא תפקיד, אינם מובאים בחשבון. לעומת זאת, מחקרים מתאמיים מטפלים במספר רב של משתנים ובהשפעות הגומלין ביניהם, ומשום שהם לא מתיימרים לפקח על כל המשתנים, הם נערכים בד"כ בסביבה הטבעית.

ראו סיכום נוסף על השוואה בין מערך מתאמי למערך ניסויי

בחזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית – סיכומים

עוד דברים לדעת:

חשיבה פרדוקסלית – מה זה ולמה כדאי לך להשתפר בה?

סודות המוטיבציה: מה גורם לנו לעבוד (ומה לא)? – מחקר

איך ללמוד טוב ולזכור מה שקוראים עם שיטת SQ3R

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: