סיכום: "אני" "ישראלי" ו"אזרח העולם": הטלוויזיה בכבלים והשלכותיה על קשרים חברתיים / חנה אדוני והלל נוסק

המאמר מתאר מחקר הבא לבדוק האם ובאיזה מידה ההבדלים בהיצע הטלוויזיוני (שהוא תוצר של חידושים טכנולוגיים) קשורים לתמורות ערכיות הכוללות: הקשר למעגלים חברתיים שהולכים ומתרחבים, האם מסתמנת נטייה לאינדבידואליזציה או לגלובליזציה של החברה הישראלית. האם  מסתמנת ירידה בפונקציה האינטגרטיבית של הטלוויזיה שהייתה מרכזית בעבר?האם הטלוויזיה  בכבלים מטפחת "אני ישראלי" חדש שהוא אזרח העולם או שהטלוויזיה בכבלים מקדמת "אני ישראלי"  שהוא בא בעת ישראלי אזרח העולם.

מהלך המחקר:

הנתונים נאספו באמצעות סקר טלפוני בינואר 1994 , המחקר הקיף 1223 נחקרים מעל גיל 21. המדגם התחלק ל-3 קבוצות  60% מנויים לכבלים,16% לא מחוברים לכבלים, ו-24% לא מנויים מתוך עיקרון. המרואיינים נשאלו לגבי העדפותיהם לז'אנרים, והערכתם לגבי התרומה של הטלוויזיה לחיזוק קשרים מסוגים שונים עם קבוצות חברתיות,. השאלות היו ברמת הפרט, קבוצות ראשוניות,חברים, עדה וכולי.

השאלות היו על הקשר עם החברה והמדינה: הרגשת שייכות לחברה הישראלית, עדכון על אירועים בחברה הישראלית ופיקוח על פוליטיקאים. השאלות שעסקו בקשר עם הקהילה הגלובלית חיפשו מידע באשר לשאלה מה חושבים על ישראל בעולם?

 

 

 

ממצאים:

* מצאו מספר הבדלים בהערכת התרומה של הטלוויזיה לחיזוק הקשרים, בין המחוברים לכבלים ללא מחוברים. בין המחוברים היה שיעור גבוה יותר שטענו שהטלוויזיה עוזרת להם לחזק קשרים עם הקהילה הגלובלית ולהרגיש אזרחים של העולם.

* בין המחוברים הטלוויזיה נתפסת  כמסייעת לספק צרכים אישיים, לחזק את הקר עם האני, להעלות את המורל, לחוות חווית יופי, לשאוף לרמת חיים גבוה יותר.

* לא היו הבדלים בין שתי הקבוצות לגבי הקשר עם החברה הישראלית.

* ככל שההשכלה גבוהה יותר פוחתת ההערכה לטלוויזיה כמחזקת קשרים חברתיים.

* ההבדלים בהעדפת ז'אנר לא היו משמעותיים (החדשות הפופולארי ביותר), ככל שעולה גיל הנחקרים עולה ההעדפה החדשותית.

*בהמשך נבדק מבנה יחסי הגומלין בין הערכות הנחקרים לגבי תרומתה של הטלוויזיה לחיזוק קשרים חברתיים, ההשערה הייתה שבין העמדות השונות יהיו מתאמים גבוהים בשני מקרים:

  1. כאשר ההערכות מודדות קשר עם אותו מושא התייחסות.
  2. כאשר העמדות מודדות סוג קשר זה אפקטיבי או קוגניטיבי.

שתי ההשערות אכן אוששו.

* הקשרים לקבוצה האתנית או לארץ המוצא מחוזקים יותר בקרב המנויים לכבלים.

מסקנות:

המסקנה העיקרית של ההשוואה בין מחוברים ללא מחוברים היא שאפשרויות הצפייה בחדשות המוצעות ע"י הכבלים שינו את הקשרים בין הפרט לבין הקבוצות החברתיות השונות. בקרב המחוברים שיעור גדול של נחקרים העריך שהטלוויזיה עוזרת להם למלא צרכים אישיים כמו גם את הצורך של חיזוק הקשרים ביניהם לבין הקהילה הגלובלית. המחוברים הרגישו "אזרחי העולם" וגברה מודעותם למה שמתרחש מחוץ למדינותיהם. תהליך הגלובליזציה יצר אופציה של מבחר מקורות מידע שאינם בפיקוח ממשלתית  ומצד שני היא ממלאת צרכים אישיים. התקשורת משמשת ככלי לגלובליזציה. ההשערה שבעקבות הגלובליזציה מדינת הלאום מאבד מחשיבותה לא אוששה כראיה הערוץ ה-1 וה-2 עדיין מרכזיים למרות הצלחת הכבלים המהירה (באם המחקר היה נעשה היום התוצאות קרוב לודאי היו משתנות). אצל המחוברים הייתה הבחנה ברורה בין מושאי  התייחסות חברתיים שונים כולל הקהילה הגלובלית.

 

 

חזרה אל: סיכומי מאמרים בתקשורת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות