הנעדרים והנוכחים בזמן צפיית שיא / פירסט, אלפנט ואברהם – סיכום

זהו דו"ח של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, העוסק בנושא הצגת בני המיעוטים בתקשורת ההמונים. הרשות השנייה יזמה את הדו"ח עקב המצב החברתי אותו היא משקפת או מטפחת.

רקע

בישראל יש קבוצות חלשות וקבוצה חזקה. בני המיעוטים בקבוצות החלשות סובלים ממצבם בשלושה הקשרים: דימויים בקרב הקהל הרחב, מדימויים אצל קובעי המדיניות ומדימויים בתקשורת וחוסר הייצוג. כך, נוצרת קבוצת מיינסטרים, כשבני המיעוטים מחוצה לה. מודבקים להם סטריאוטיפים בכדי להראות לקבוצת המיינסטרים איך לא להיראות! (למשל; הומוסקסואלים, אתיופים וכולי).

תקשורת ההמונים הפכה למנגנון המרכזי שקובע את גבולות הכלל, זהותו ומפיצה סטריאוטיפים על מיעוטים. לכן, חשוב לחקור את השפעת התקשורת בנושא.

המחקר

במחקר נבדקו קבוצות המיעוטים הבאות: ערבים אזרחי ישראל, חרדים, חרדים לאומיים, מתנחלים, עולי אתיופיה, עולי רוסיה, נשים ומזרחיים. לכל קבוצה הוצמדה קבוצת הרוב וכך נתקבלו תוצאות (למשל נשים-גברים…). המחקר בדק על פורמט אקטואליה, דרמה, אירוח…

הבדיקה של ייצוג המיעוטים נעשתה בשלוש רמות:

  • מספר הפעמים שהופיעו נציגי המיעוט ביחס לרוב, בתקופה מסוימת. נמצא כי כל הקבוצות סובלות מהכחדה סימבולית, כשלקבוצה יש נוכחות בחברה אך לא בתקשורת.
  • האופן בו מוצגת קבוצת המיעוט, ואילו סטריאוטיפים מודבקים אליה.
  • ההיררכיה ומערכת יחסי הגומלין בין קבוצת הרוב לקבוצת המיעוט.

הניתוח התבצע בשלוש שיטות:

  1. ניתוח כמותי – של הנתונים (סטטיסטיקות וכולי).
  2. ניתוח איכותני – בניתוח זה נחשפו הסטריאוטיפים הטמונים בטקסט. נבדק על שתי תוכניות: "תיק סגור" – ערוץ 10, שוטר שעובר מת"א לב"ש מיואש מהמעבר. המזרחיים מוצגים כפושעים וב"ש כפריפריה. "ארץ נהדרת" – ערוץ 2, התכנית מציגה סטריאוטיפים נשיים כמו של חלי גונזלס, שהיא עיתונאית פמיניסטית אך בסה"כ רוצה להיות אישה סקסית. אייל קיציס מייצג את דמות הגבר הישראלי הלבן, המשכיל, האשכנזי ושומר על הסטאטוס קוו. התכנית אמנם מתחזה כמבקרת הממשל אך בפועל היא צוחקת על הקבוצות החלשות.
  3. קבוצות מיקוד – מה חושבים הנמענים על הדימוי של המיעוטים בתקשורת? החוקרים ערכו ראיון עם 8 קבוצות מיקוד: תושבי המרכז ממעמד סוציו-אקונומי בינוני, תושבי המרכז ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, דתיים, נשים, תושבי פריפריה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, תושבי הפריפריה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, עולים מחבר העמים וערבים תושבי הצפון. המשתתפים היו מגילים 25-45, ובכל קבוצה 10 אנשים. בנוסף, נערכו סקרים טלפוניים.

ממצאים

  1. בכל הקבוצות הוסכם כי מיעוטים מוצגים באופן שלילי. רוב הנחקרים הסכימו כי קבוצת הרוב

בטלוויזיה מסחרית היא: גבר, אשכנזי, צעיר, חילוני, משכיל, עשיר מהמרכז.

  1. כל המשתתפים טענו כי התקשורת משרתת את קבוצות הכוח בחברה ולא את האדם הפשוט.

מכאן שהצופה הישראלי מאוד ביקורתי.

  1. בכל הקבוצות המשתתפים טענו כי ערביי ישראל מיוצגים באופן שלילי, כמאיימים על החברה.

גם לגבי הדתיים והחרדים כל המשתתפים הסכימו כי הייצוג שלילי. הם גם רצו הצגה מאוזנת

יותר.

  1. הצגת תושבי הפריפריה נתפסה כפגיעה במיקום הגיאוגרפי ובמוצאם האתני. דוגמא לכך ניתן

לראות בעליית קבוצת הכדורגל של ק"ג, שמוסגרה עם סטריאוטיפים.

  1. הנשים היו היחידות שלא היו מודעות לייצוגן העגום בתקשורת.

מסקנות

הציבור לא קונה את הדימויים התקשורתיים של בני המיעוטים. הוא מתנגד ומצפה שהתקשורת תהיה יותר פלורליסטית. יכול להיות כי הוא "פוליטיקלי קורקט" אך מודה כי התקשורת מעוותת.

 

חזרה אל: סיכומי מאמרים בתקשורת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות