סיכום: אמצעי תקשורת המונים כמעצבי דעת קהל / דן כספי

נשאלת השאלה: מהי השפעת המידע בתקשורת, בעיצוב של דעת קהל?

ידוע כי 3 תיאוריות חוקרות את השפעת התקשורת: מסורת השפעות בלתי מוגבלות (מזרק תת-עורי), מסורת השפעות מוגבלות (התקשורת אימפוטנטית) ומסורת השפעות חזקות מאוחרות.

האם אמצעי התקשורת יכולים לגרום לנמענים על מה לחשוב?

    • התקשורת בוחרת את סוג המידע שיגיע לנמענים, ובכך משפיעה על תהליכים קוגניטיביים או על עיבוד המידע. למשל- בשנות ה-50 בארה"ב התקשורת דיווחה על התמכרות גדולה של בני נוער לסמים, והציבור חשב שזהו באמת המצב.
    • דעת הקהל שמתגבשת משפיעה על היות הנושא מרכזי בחיים. למשל – פרסום אינטנסיבי של התקשורת בישראל בנושא שהות צה"ל בלבנון, גרם לציבור לרצות צאת משם.
    • ההשפעה ניכרת גם בתפיסת הציבור את מנהיגיו. ההעדפה של התקשורת בהשמת נושא בכותרות נקראת "השפעת הנושא העיקרי" (מסגור).

תיאוריית השפעת הנושא העיקרי (מסגור):  תיאוריה זו מדרגת מה חשוב יותר וכיצד לחשוב, כלומר להשפיע על התהליך הקוגניטיבי ולהעניק לנושא בולטות. במרכז התיאוריה יש את המסגרת האירועית/נושאית. המסגרת עוזרת הן למוען (העיתונאי) והן לנמען (הקורא). בהיעדר מסגרת כלשהי יתקשו 2 הצדדים להתייחס לאירוע. חשוב לציין כי העיתונאי מעביר מסריו על פי השקפות, עמדות וכולי.

הערה: בעזרת חשיפה מוגברת בררנית ותחקירנית לתקשורת, השוואה ואינפורמציה קודמת, יוכל הנמען למזער את השפעת התקשורת ממסגור.

   

 

לתקשורת יש אחריות חברתית כלפי הנמענים והחברה כמעצבת דעת-קהל. בכך מיוחסת לתקשורת השפעה רבה אך הם יכולים להימנע ממנה בדרך כזו או אחרת (מסורת השפעות מאוחרות). תיאוריית המסגור וסדר היום מציגה יחסי כוחות לא מאוזנים בין התקשורת לנמען.

 

 

 

 

חזרה אל: סיכומי מאמרים בתקשורת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות