סיכום: השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים על ניסוח סדר היום של הכנסת / דן כספי

אמצעי תקשורת ההמונים משמשים כקובעי סדר היום של החברה, מכתיבים למנהיגים על מה להכריע, ומעצבים את הנושאים עליהם יתמקדו במסעות בחירות ומשפיעים בשינוי הסדר הקבוע של מפלגה (בכך שהמפלגה משנה את סדר היום שלה כי היא חייבת להתייחס לנושאים העולים בתקשורת). מטרת המאמר היא לשאול האם אמצעי התקשורת מצליחים להכתיב לחברי הכנסת על מה להכריע?

כספי מניח שחברי הכנסת מבהירים את המקור ליוזמתם לפעילות פרלמנטארית. לכן, ניתן להסיק כי הם שואבים את יוזמתם (שאילתות) מהתקשורת. הנחה נוספת היא שהשאילתות נשאבות מהתקשורת ולא להיפך. (מחקר שנערך ע"פ 4,682 שאילתות שהוגשו בכנסת).

שתי הנחות עיקריות בבסיס המחקר:

  1. התקשורת מצליחה לקבוע סדר יום לכנסת משום שהיא מספקת לה מידע הנחוץ לה.
  2. הפוליטיקאי ישכיל ליצור מעין חליפין עם התקשורת או העיתונאי.

השערות:

  1. עם הזמן תלות הפוליטיקאי בתקשורת תגבר.
  2. העיתונות הבלתי-תלוי תגדל, וכך פוליטיקאים יצטטו עצמם בהם.
  3. עיתון שקרוב יותר רעיונית לח"כ יציג את השאילתות שלו וייתן להן בולטות.
  4. סיעות קטנות ישענו על העיתונות הבלתי-תלויה.
  5. אמצעי התקשורת ישפיעו על גורל השאילתות.

ממצאים:

  1. עם חלוף השנים, חלה עלייה מתמדת בשיעור ההסתמכות של ח"כים על התקשורת.
  2. 3 העיתונים הבלתי-תלויים מעמיקים את השפעתם על תכני השאילתות.
  3. בשאילתות צוטטו גם עיתונים מפלגתיים.
  4. ח"כ נפרד ממפלגה ותלוי בהישגיו האישיים, יהיה בקשרים טובים יותר עם התקשורת, ויחליפו ביניהם מידע.
  5. העיתונים המפלגתיים משפיעים יותר על השאילתות, כאשר הן קשורות למפלגה ממנה הח"כ הגיע. וכך, גם בעיתונות בלתי-תלויה.

השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים על התהליך הפרלמנטארי:

מרגע הצעת השאילתא עד לתשובה, מחכה הח"כ בפועל 3 שבועות. נשאלת השאלה, האם משפיעה התקשורת על הטיפול בשאילתא? האם שאילתא המסתמכת על התקשורת זוכה לתשובה מהירה יותר, מאשר אלה הלא מאזכרות את התקשורת?

מהמחקר, סביר להניח שהתשובה מהירה לשאילתא שמקורה מהתקשורת.

מסקנה:

התקשורת לא משפיעה רק על האזרחים אלא גם על המערכת הפוליטית, והשפעה זו מוגבלת ומותנית בגורמים רבים.

 

חזרה אל: סיכומי מאמרים בתקשורת

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות