הקרבות בחזית המזרחית (מזרח אירופה) במלחמת העולם השנייה

באחד בספטמבר 1939 פלש הצבא הגרמני לפולין. כעבור יומיים הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה, ובכך החלה מלחמת העולם השנייה.

המהלכים הראשונים במלחמת העולם השנייה בחזית המזרחית היו ביוזמת גרמניה ובשיטה הידועה בכינוי "הבליצקריג" (מלחמת בזק), שיטה אותה הפעילו בחזיתות רבות. השיטה מבוססת על העקרונות הבאים: תקיפה בהפתעה ובעוצמה רבה, שילוב של כוחות אוויר ויבשה, חדירה לעומק שטח האויב תוך התקדמות מהירה והתמקדות בחזית אחת.

 

המהלכים העיקריים בשלב הראשון בחזית המזרחית

1.הפלישה לפולין וכיבושה – ספטמבר 1939
הצבא הגרמני פולש במפתיע באחד בספטמבר לפולין וכובש אותה תוך 3 שבועות. יחסי הכוחות היו, כמובן, לרעת הפולנים, שכן הנשק בו הפולנים היו מצוידים ושיטות הלחימה שלהם היו מיושנים. אנגליה וצרפת אומנם הכריזו על גרמניה מלחמה יומיים לאחר מכן, אך לא נשלחה כל עזרה  ממשית לפולין.

על פי הסכם "ריבנטרופ- מולוטוב" ריבנטרופ – מולוטוב (על שם שרי החוץ שלהם), ההסכם נחתם ב –23 באוגוסט 1939. עפ"י ההסכם נחלקה פולין בין ברה"מ לגרמניה .

הצבא הרוסי פלש למזרח פולין וכבש אותה, וכך נקבע גבול חדש בין גרמניה לברה"מ. מערב פולין סופח לגרמניה, מזרח פולין סופח לברה"מ, ומרכז פולין הפך לשטח שבו רוכזו היהודים בגטאות- שטח "הגנרל גוברנמן".

הגורמים לנפילת פולין:

מלחמת הבליצקריג- הפתיעה את הפולנים משום שילוב הכוחות, מהירותה, תזמונה, והעובדה כי באה מכל הכיוונים.

שליטה מוחלטת של חיל האוויר הגרמני שהשמיד את רוב המטוסים הפולנים בעודם על הקרקע.

הצבא הפולני לא היה ערוך למלחמה משום שהם האמינו שאם יהיה מצב כזה עם גרמניה הם יהיו מוכניםß עודף ביטחון עצמי וגאווה לאומית מופרזת!

ציוד פולני מיושןß חיילים פולנים רכובים על סוסים עטו על טנקים גרמנים.

לחימה ב-2 חזיתות בו זמנית—רוסיה וגרמניה.

נטישת המערב.

הנס פרנק, מושל מטעם הנאצים הונחה להשליט על הפולנים רמת חיים נמוכה, לנהל את פולין כמקור לפועלים עבור גרמניה ולטהר את המדינה, כלומר להשמיד את האינטליגנציה, כוהני דת, האצולה הפולנית

ואת היהודים.

הכיבוש המהיר חשף את האדישות של מערב אירופה למזרחה. מדינות בעלות הברית מלבד הכרזת מלחמה על גרמניה ב- 3 בספטמבר, לא פעלו באופן ממשי נגד גרמניה, ומשלב פרוץ המלחמה  עד אפריל 1940 השתררה "מלחמה מדומה". כלומר, אי מלחמה בין גרמניה למערב.

 

2. כיבוש דנמרק ונורבגיה (צפון אירופה)- אפריל-מאי 1940

דנמרק נפלה לידי הגרמנים ללא התנגדות, אבל בנורבגיה הצבא הגרמני נתקל בהתנגדות. הוקמה שם ממשלה בהנהגתו של קוויזלינג שהיה נורבגי פרו נאצי (השם "קוויזלינג" הפך מאז לשם נרדף לבגידה ושיתוף פעולה עם האויב). כיבוש נורבגיה העניק לגרמניה את האפשרות לשלוט על הים הצפוני.

תוצאות הכיבוש:

הכיבוש סיכן את עורפה של אירופה ומנע סיוע בריטי דרך הים.

המפלה הבריטית בנורווגיה הביאה לנפילת ממשלת צ'מברליין וצ'רצ'יל עלה במקומו ב-9 למאי

1940 .

ג.   לנורווגיה, דנמרק וארצות הצפון התאפשרה מידה מסוימת של אוטונומיה מצד השלטון.

 

3. כיבוש הולנד, בלגיה וצרפת (השתלטות על מערב אירופה) – מאי-יוני 1940
במאי 1940 הצבא הגרמני פלש להולנד ובלגיה והשתלט עליהן בקלות יחסית. בריטניה וצרפת אמנם שלחו להן סיוע, אך לכוח הגרמני הייתה עדיפות. כוח בריטי וצרפתי שחנה בנמל דנקירק – מול תעלת למנש, הצליח להתפנות ברגע האחרון, לפני שהצבא הגרמני הגיע לשם במטרה לתקוף את צרפת (האירוע ידוע בכינוי "הנס של דנקירק").

הצבא הגרמני עקף את קו מז'ינו והגיע לצרפת דרך ארצות השפלה (הולנד ובלגיה). ביוני 1940 הכוח הגרמני נכנס לפאריס וגם צרפת נפלה לידי גרמניה הנאצית. על פי הסכם הכניעה חולקה צרפת לשני אזורים: החלק הצפוני (כולל העיר פאריס) היו תחת שלטון כיבוש גרמני. בחלק הדרומי, הוקם "משטר וישי" (על שם העיר בה שכנו השלטונות בדרום צרפת- וישי), שהתנהל כביכול כמדינה עצמאית בהנהגתו של הגנרל פטן, משתף פעולה עם גרמניה הנאצית.

4. הקרב על בריטניה- יוני- ספטמבר 1940 (ראה סיכום מורחב)

 

5. הקרבות בבלקן (יוגוסלביה ויוון) והמערכה במרכז אירופה – אוקטובר 1940.
שאיפותיה של גרמניה הנאצית להשתלט על הבלקן נבעה מן הרצון להקל עליה, בעתיד, את התקיפה של ברה"מ. יוגוסלביה נכבשה תוך ימים אחדים וחולקה בין גרמניה לאיטליה, כשקרואטיה הפכה לגרורה גרמנית. יוון וכרתים נכנעו גם כן, וכך ביססו הגרמנים את שליטתם גם בים התיכון.
ביחס לבולגריה, רומניה והונגריה, יש לציין שהן חתמו על הסכם שיתוף פעולה עם היטלר.

6. הפלישה לברה"מ – "מבצע ברברוסה" – יוני 1941 (ראה סיכום מורחב)

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות