אקספוזיציה (בעברית: מצג) היא הכללת חומר רקע חשוב בתוך מסגרת העלילה. האקספוזיציה כוללת למעשה את המצב הראשוני שממנו מתחילה שרשרת האירועים של העלילה. היא נקודת המוצא לכל ההתרחשויות והרקע להבנתן. היא כוללת מידע לגבי מצב העיניינים לפני נקודת הפתיחה של הסיפור. המידע שהאקספוזיציה מספקת יכול לכלול פרטי רקע שונים. למשל: דמויות והיחסים בניהן, הקשרים היסטוריים, אירועים שקדמו לעלילה, הגדרת מצבה הראשוני של הדמות וכיוצא בזה. היא יכולה להמסר בדרכים שונות ולאו דווקא באופן מרוכז בהתחלה.
האקספוזיציה היא מידע ולא בהכרח חלק ספציפי מהסיפור, מהסיבה הזו המידע יכול להמסר לקורא בדרכים שונות. כך למשל, סוג אחד שכיח של אקספוזיציה יכול להמסר לקורא ממש בתחילת הסיפור ובאופן מרוכז (שיטה כזו נקראת אקספוזיציה מרוכזת ותחילית). אולם סוג אחר של אקספוזיציה יכול להמסר תוך כדי העלילה עם התגלותם של פרטי מידע הנוגעים לאירועים שקדמו לראשית העלילה, לדמויות הפועלות בה או להקשרים ההיסטוריים שלה (נקראת אקספוזיציה דחויה ומפוזרת).
האקספוזיציה ואופן מסירתה הם מרכיבים הכרחיים בכל יצירת אמנות נרטיבית (כלומר עם סיפור). זאת מאחר והיא מהווה את התשתית ממנה יכול הקורא (או בתיאטרון וקולנוע – הצופה) להבין את המתחרש ולמקם את האירועים בתור הקשר. חלק גדול מאמנות הסיפור היא לדעת איזה מידע להציג לקורא ובאיזה שלב על מנת להדריך את ההבנה שלו. במובן זה האקספוזיציה היא כלי אמנותי ואמצעי עיצוב עלילתי לכל דבר ועניין. כך למשל, לא רק מסירת מידע אלא גם מניעה שלו יכולים להוות חלק חשוב במתח או במשמעות של סיפור, סרט או הצגה. מאידך עודף מידע באקספוזיציה עלול להיות מסורבל, להטעות את הקורא ולהכביד על ההבנה של העלילה.
בגלל ההכרחיות שלה לכל עלילה דרמטית, האקספוזיציה מלווה את הסיפורים שבני אדם מספרים עוד מימי הטרגדיה היוונית (למשל הפרולוג באנטיגונה). כמו כן, גם בתנ"ך אנחנו יכולים למצוא לכל סיפור סוג של הקדמה, גם אם לרוב קצרה ותמציתית. כך למשל בסיפור מסעו של אברהם אבינו בסוף בראשית י"א ותחילת בראשית י"ב, שם מסופר על עקרותה של שרי וראשית מסע אברם.
