בית הבובות \ איבסן – סיכום וניתוח

"בית הבובות": ניתוח המחזה

 

המערכה הראשונה:

המחזה "בית הבובות" כולל שלוש מערכות. במערכה הראשונה אשר תמונותיה הראשונות מתפקדות כאקספוזיציה, פוגשים הצופים בעל ואישה, הורים לשלושה ילדים, המשוחחים על הוצאות הבית בשעות הבוקר של ערב חג המולד. הרושם הראשוני הוא ששוררים ביניהם יחסי אהבה הנראים בעיקר בשמות החיבה של הבעל אל אשתו נורה. מכיוון שהם עברו תקופה קשה מבחינה כלכלית וכעת הם מתחילים לנשום מעט בגלל מינויו של הבעל הלמר למנהל בנק, הוא נשמע לצופים כאדם זהיר ושקול בענייני כספים וחרד מפני הלוואות וחובות. הוא גם חסכן וקפדן הנוזף באשתו בעת הצורך. נורה אשתו, לעומתו, מצטיירת כאישה מפונקת, ילדותית, פזיזה ובזבזנית,  היא מפזרת את כספה על הוצאות בית שוטפות ונדמה שכל עולמה מתבטא בכסף. כינויי החיבה של בעלה אליה מציגים אותה כאישה קטנה וקלת דעת ולא כל-כך חכמה הזקוקה כל הזמן להשגחה ולפיקוח שלו. לעומתה הלמר בעלה מוצג כאיש רציני, אחראי ובעל אוהב. על-פי תחילת המחזה ברורה החלוקה בתפקידים בין נורה להלמר: נורה אחראית על הבית וחינוך הילדים בעוד שבעלה הלמר מופקד על פרנסת הבית ועל מעקב אחר ההכנסות וההוצאות הכספיות של הבית. הלמר מצטייר גם כאדם שמרן ומכובד ושומר חוק. הוא רחוק מלשקף עמדות ליברליות. הוא מצפה שאשתו תשמע בקולו ושלא תמרה את פיו. בשלב מסוים דימויה של נורה מתעצב כאישה בעלת שיגעונות ומצבי-רוח. עד כאן ברור לצופים שמדובר במשפחה מאושרת אשר עלתה על דרך המלך עם מינויו של הבעל למנהל בנק. אבל איכשהו ישנה הרגשה שנורה מסתירה דבר כלשהו מבעלה הלמר. למשל אכילת עוגיות מקרוני שנאסרה עליה ע"י בעלה. לסיכום התמונה הראשונה נראה לנו שעל-פניו מדובר במערכת יחסים הרמונית ומאושרת.

תמונת חיי המשפחה נראית אחרת עם הופעתה של כריסטינה לינדה חברת ילדות של נורה, אשר התאלמנה ובאה לחפש עבודה בעיר בה מתגוררת נורה. בשיחה בין השתיים מתגלה שנורה לא בחלה בשום עבודה בתקופה הקשה שלהם. כריסטינה היא אישה מרירה המחפשת טעם ועתיד לחייה לאחר שנות נישואים בלא אהבה. לעומתה נורה נראית כאישה ברת מזל ומפונקת ולא עצמאית. מכיוון שבדברי כריסטינה עולה הרושם של זלזול בנורה שמעולם לא התאמצה ושהיא איננה מוכשרת לכלום, נגררת נורה שלא בטובתה להוכיח את ההיפך וכך היא מגלה את סודה המשנה לחלוטין את הדימוי השגוי והמעוות שלה שנוצר עד-כה. הסוד של נורה הוא שהיא לוותה את הכסף שמימן את שנת הריפוי של בעלה באיטליה ולא כמו שכולם סברו שאביה הוא אשר הלווה להם את הכסף. מתוך שיחה זו אנו למדים על הגאווה הגברית של הלמר שלא היה נותן לאשתו ללוות כסף גם אם היה מדובר בהצלת חייו. לכן היא לוותה את הסכום וכך הצילה את חייו, סוד אשר מעולם לא שתפה בו את בעלה. וכך כעת מתברר עד-כמה נורה הייתה אישה מסורה אשר הקריבה את חייה כדי לחסוך כסף על-מנת להחזיר את החובות במשך שנים רבות. תחושת הגאווה של נורה על שהסתדרה בכוחותיה באה לידי ביטוי במשפט שלה: "הרגשתי כמעט כמו גבר".

האקספוזיציה נמשכת כאשר לפתע מופיע עורך-דין בשם קרוגסטאד ומבקש לשוחח עם הלמר בעלה של נורה. מחדרו של הלמר יוצא הדוקטור ראנק וכך מתפתחת שיחה בין ד"ר ראנק, נורה וכריסטינה ממנה אפשר ללמוד דברים חשובים כגון שקרוגסטאד הוא טיפוס רקוב עד היסוד ושהוא עובד בבנק של הלמר. כשיוצא הלמר מחדרו משכנעת אותו נורה לקבל את כריסטינה כעובדת בבנק.

אחת התמונות החשובות במערכה הראשונה מראה את נורה משחקת ומשתעשעת עם שלושת בניה. זוהי תמונה המחזקת את הדימוי החיובי של נורה כאם מסורה ואוהבת את ילדיה המהווים עבורה את האוצר החשוב והיקר ביותר שלה. לצופים נראה שמשמעות חייה של נורה מצויה בשלושת ילדיה. תמונה משפחתית זו משתבשת עם הופעתו השנייה של עורך-הדין קרוגסטאד בבית נורה בערב חג המולד. בניגוד לרושם החיובי של נורה, מוצג דימוי שלילי ביותר של קרוגסטאד כמנוול וכמושחת שבזמנו הואשם בפלילים. נורה מופתעת ונפחדת ממפגש זה וסבורה שהוא חזר כדי לתבוע ממנה את החוב האחרון שלה. הצופים מופתעים לגלות שקרוגסטאד הוא האדם אשר הלווה בזמנו לנורה, ללא ידיעת בעלה, את הכסף שאפשר את מימון הנסיעה והריפוי של הלמר באיטליה. למעשה קרוגסטאד בא לבקש מנורה שתשתדל אצל בעלה למענו, כלומר, שיחזור בו מפני החלטתו לפטר אותו מהבנק. כעת מתבררת כל התמונה לצופים: הלמר פיטר את קרוגסטאד ובמקומו הוא מינה את כריסטינה לינדה. כעת קרוגסטאד מבקש מנורה לסייע בידו לשנות את רוע הגזרה וכשהיא מסרבת, הוא מאיים להפיץ ברבים לא רק את סוד ההלוואה, אלא, גם את זיוף חתימת אביה על שטר הערבות שדרש בזמנו קרוגסטאד.

המערכה הראשונה מסתיימת במפגש של נורה ובעלה הלמר המזהיר את אשתו מפני כל ניסיון להשתדל למען קרוגסטאד שהוא בעיניו אדם שלילי, מושחת ולא מוסרי, אדם אשר זייף חתימות ואשר השפעתו על חיי המשפחה והחברה היא הרסנית. בגלל תכונות אלו הוא פיטר אותו. עם זאת מתגלה כעת הקונפליקט של נורה אשר הוביל אותה לבצע את המשגה שלה. מצד אחד היא הייתה חייבת להשיג את הכסף ללא ידיעת בעלה כדי לממן את ריפויו ומצד שני היא לא לוותה את הכסף מאביה שהיה חולה כדי לחסוך ממנו את הידיעה על מחלת בעלה. כך נורה נאלצה ללוות את הכסף ממקורות מפוקפקים ולזייף את החתימה, דברים שהסתירה כמובן מבעלה, אשר תמיד חרד מפני מעשים אלו. לסיכום המערכה הראשונה ניתן לומר שגורלה של נורה נתון כעת בידי אדם שלישי, מושחת וסחטן.

מערכה שנייה:

המערכה השנייה מתרחשת כבר ביום חג המולד. המתנות נתנו לילדים המאושרים המוקפים באווירת חג. אך נורה נתונה בסערת רגשות, במתח ובחרדה בעקבות המפגש האחרון שלה עם קרוגסטאד. היא איננה מאמינה שהוא ינקוט בצעד המאיים אשר ייטול ממנה את ילדיה. לכן המערכה השנייה מתמקדת בשיחה שבין נורה לאומנת הזקנה אנה-מריה בנושא הילדים. שיחה זו גם מתבררת, בדיעבד, כרמז מטרים לבאות. נורה מתעניינת כיצד יגיבו הילדים אם אמם תיאלץ לעזוב אותם, דבר המחריד גם כמחשבה או כרעיון את האומנת הזקנה. אין היא מעלה על דעתה אפשרות כזו, אבל בנסיבות שנוצרו בעקבות הסתבכותה עם קרוגסטאד נראה לה שאושרה איננו וודאי, כלומר, שעלולה היא להיפרד מילדיה היקרים. נראה לצופים שנורה 'מגששת' אחר האפשרות שהאומנת הזקנה תמשיך לדאוג לילדיה אם תיאלץ להיפרד מהם.

מיד לאחר השיחה בין נורה לאומנת הזקנה מתרחש מפגש בין נורה לכריסטינה אשר במהלכו לומדים הצופים על הקרבה היתרה, לדעת, כריסטינה בין נורה לדוקטור ראנק. כריסטינה סבורה שהמלווה המסתורי אשר הלווה לנורה את הכסף שאפשר את הנסיעה לאיטליה ואת ריפויו של בעלה היה הדוקטור עצמו. נורה מכחישה מכל וכל וטוענת שמעולם לא עלה על דעתה כאילו לנצל את הידידות בינה לבין הדוקטור כדי ללוות ממנו את הכסף. חשיבות שיחה זו נעוצה בשני דברים: א. בין נורה לבין הדוקטור שוררים יחסים קרובים, פתוחים וכנים המאפשרים סוג מסוים של אינטימיות שחסרה ביחסיה עם בעלה הלמר. למשל: נורה איננה יכולה להיות גלויה 'עד הסוף' עם בעלה הלמר בגלל קנאתו אליה, הוא ראה בה מעין רכוש פרטי ותבע אותה רק לעצמו. הוא דחה כל תשומת לב שלה, אפילו מילולית, לבני-אדם אחרם. משום-כך בנושאים מסוימים נורה הגיעה לפתיחות יתר עם דוקטור ראנק יותר מאשר עם בעלה אשר התייחס אליה כאל אישה-ילדה-בובה. ב. שוב נגררת נורה להוכיח לכריסטינה שלא רק גבר מסוגל לנהל את ענייני הכספים בבית, אבל ברגע האחרון היא נמלכת בדעתה ואיננה מגלה את סודה. נראה שנורה התעייפה מלשמור בסוד את הפרויקט הכספי הגדול שיזמה בהצלחה רבה ויותר מזה, היא קצה בכל ליבה בדימוי המוקטן והלא-יוצלח שלה בעיני הסובבים אותה: סוף סוף היא רוצה אחת ולתמיד להתפאר בעיני הסובבים על יכולתה לנהל את ביתה גם בנושא השמור כביכול רק לגברים.

במערכה השנייה מתרחש ניסיון נוסף של נורה לשכנע את בעלה הלמר לוותר על צעדו המסוכן לפטר את קרוגסטאד מהבנק. ניסיונה נתקל בסירוב עז של הלמר שמנוי וגמור איתו לממש את הפיטורים תוך התעלמות בוטה מבקשתה של אשתו ומגילויי החרדה שלה הנובעים מעצם הפיטורים. היא רואה בקרוגסטאד אדם מסוכן שלא יהסס להרוס את אושרם. הלמר מתגלה כאדם נוקשה ואטום המסרב לגלות רגישות והבנה לאשתו. ברגעים אלו הוא מצהיר שייקח  הכול  על עצמו, 'כמו גבר'. מפגש טעון זה מסתיים בשיגור מכתב הפיטורים כדי למנוע ניסיון לשנות את דעתו. כך מתהדקת והולכת טבעת החנק סביב נורה המשוכנעת שגורלה נגזר וכל רגע היא צפויה למימוש איומיו של האיש הרע קרוגסטאד.

מיד אחרי השיחה עם בעלה הלמר וסירובו להיעתר לה לוותר על פיטורי קרוגסטאד, מופיע הדוקטור ראנק בתזמון שמאלץ את הצופה לערוך השוואה בין הבעל לדוקטור. בשיחה זו מאמינה עדיין נורה בתום לב שבעלה אוהב אותה בכל נשמתו ולרגע אחד הוא לא היה מהסס להקריב את חייו למענה. כך בלשון זו טוענת נורה בפני ידידה הרופא. דיבור זה של נורה מחלץ מפי הדוקטור הצהרת אהבה מביכה של הדוקטור אל נורה: "רק תרשי לי, ואני אעשה למענך כל מה שבן אדם מסוגל לעשות" (עמ' 65). במפגש זה באים לידי ביטוי גילוייה החושניים של נורה שאינה מהססת למדוד בפני הדוקטור את גרבי המשי, תמונה שיש בה משום פיתוי. נורה נתפסת בעיני הדוקטור כאישה מסתורית וחידתית. הוא איננו מסתיר מפניה את גודל אהבתו כלפיה. מפגש זה מסתיים לאור אמירתה של נורה "מוכרח להבין, שעם טורוולד זה בדיוק כמו עם אבא…", אמירה החושפת את אופיים של חיי הזוגיות שבין נורה לבעלה הלמר הנתפש בעיניה כאבא בעוד שבדיבור עם הדוקטור נראה שהיא משתוקקת לסוג אחר של יחסי גבר-אישה. נשיותה איננה באה לידי ביטוי מלא עם בעלה הרואה בה אובייקט לשעשוע.

הרע מכל מתרחש לנגד עיני נורה עם הופעת קרוגסטאד שבא להיפרד בחשאי מנורה לאחר קבלת מכתב הפיטורים. במפגש זה מבהיר לה קרוגסטאד שגם אם תשים קץ לחייה, שמה יוכתם לנצח. כנקמה הוא שומר את שטר החוב המזויף למטרות סחיטה. אין הוא מעוניין יותר בכסף. הדבר היחיד שביקש היה להמשיך לעבוד בבנק ולשמור על אורח חיים ישר והגון. הדבר נשלל ממנו ע"י החלטתו של הלמר לפטר אותו, החלטה אשר עלולה להוביל אותו למדרון תלול של הידרדרות וחזרה לחיים שליליים מהם  נחלץ בשנים האחרונות. בסוף המפגש הזה משלשל קרוגסטאד את מכתבו בתיבת המכתבים וכך נורה רואה לנגד עיניה כיצד חייה מתמוטטים וקורסים במחי יד אחד. מכתב מרשיע זה יגיע לידי בעלה ויהרוס את חייה. כריסטינה מגלה שקרוגסטאד הוא האיש שהלווה את הכסף לנורה. נורה גם מתוודה שזייפה חתימה ובתוך תיבת המכתבים מצוי מכתבו המרשיע של קרוגסטאד. מעתה ואילך נורה תעכב את פתיחת תיבת המכתבים עד שכריסטינה תשכנע את קרוגסטאד למשוך את המכתב המרשיע. בסיום המערכה השנייה מגייסת נורה את כל כוחותיה הנשיים, באמצעות ריקודה המשכר, כדי להסיח את דעת בעלה מפתיחת תיבת המכתבים.

מערכה שלישית:

עלילת המחזה "בית הבובות" התחילה במערכה הראשונה בבוקרו של ערב חג המולד במשפחה אשר עמדה לחגוג את חג המולד במיטב המסורת כאשר בעלת הבית, אישה עליזה ושמחה, הכינה מבעוד יום את עץ האשוח המקושט וקנתה מתנות לשלושת ילדיה היקרים ובעיקר חשה התרוממות רוח לקראת השנה החדשה עם מינוי בעלה למנהל בנק, מינוי אשר היה אמור לחלץ אותם ממצוקה כלכלית אשר אפיינה אותם בשנים האחרונות עד כדי כך שנאלצו לחיות בצמצום ובחישוב הוצאותיהם. הרווחה הכלכלית הצפויה להם עקב משרתו החדשה של הלמר ובעיקר הסיום הקרב של החזרת החוב הסודי למלווה המסתורי אשר הילווה את הכסף שהיה דרוש לריפוי בעלה בתחילת נישואיהם, מעניק לנורה תחושה של חופש ושל שחרור מפני הסוד אשר נאלצה לשמור אותו בבטנה מבלי היכולת לשתף את בעלה. והנה תמונת אושר משפחתית זו נסדקת והולכת לנגד עיני נורה אשר לא ציפתה להתפתחויות מרעישות וגורליות הקורות במהלך המערכה הראשונה והשנייה. הופעת כריסטינה המחישה את פיטורי קרוגסטאד פותחת תיבת פנדורה וחושפת נישואים מעוותים העומדים כעת ברגע האמת הגדול. נחשף זיוף החתימה של נורה וסחיטתה על-ידי קרוגסטאד. נורה אשר עמדה בין הפטיש לסדן כאשר מצד אחד לא יכלה לבקש את הכסף מאביה החולה ומצד שני הייתה חייבת לממן את ריפויו של בעלה, נאלצה בסופו של דבר ללוות את הכסף תוך זיוף חתימת אביה. כעת, לאורך המערכה השנייה היא אינה מצליחה לשכנע את בעלה לשנות את החלטתו וגזר דינה בוצע ע"י מכתבו המרשיע של קרוגסטאד אשר הוכנס לתיבת המכתבים.

רגע האמת הגיע ביום השלישי, בערב שלאחר חג המולד בנשף המסכות בו נוטלים חלק שני בני הזוג הלמר ונורה. במערכה השלישית מתרחש מפנה מפתיע כאשר כריסטינה בפגישה עם קרוגסטאד מפצירה בו, באופן מפתיע,  שלא להוציא את המכתב המרשיע ולתת למצב העניינים המעוות שבין הלמר לנורה לצוף. כי רק ע"י דיבור ישיר ביניהם, כך חושבת כריסטינה, עשויים נורה והלמר לפתור אחת ולתמיד את מסכת השקרים שליוותה את חיי הנישואים שלהם. מהלך מפתיע זה שלא היה כלול בתוכנית שלה (שהרי היא התנדבה ללכת אל קרוגסטאד כדי שימשוך את מכתבו המרשיע) מצביע על-כך שהפתרון לבעיית הזוגיות שבין נורה להלמר החל כבר בראשה של כריסטינה אשר הבינה שעל שני בני הזוג לשוחח באופן ישיר על יחסיהם הלא-נורמאליים (יחסי-תלות, העמדת פנים והיררכיה שוביניסטית בתא המשפחתי) ושאסור שוב להיקלע למצב של הדחקה, טשטוש הבעיה במקום טיפול שורשי בבעיה. מה שלא העלתה כריסטינה בדעתה הוא ההליכה עד הסוף של נורה דבר, המפתיע את הצופה כמו-גם את בעלה. מבחינתה של כריסטינה מדובר היה בהזדמנות פז אשר נקרתה לשני בני הזוג לטפל בבעיית העמדת הפנים בנישואים שלהם. אבל כמובן נורה לקחה את הדברים צעד אחד קדימה ו'פוצצה' את חיי הנישואים, מהלך שאולי באופן בלתי-מודע לא חשבה שיקרה כאשר התכוננה לקראת חגיגות חג המולד.

המערכה השלישית עומדת בסימן הידוק טבעת החנק סביב נורה עם שובם מנשף המסכות שבו היא רקדה את ריקוד 'המוות', ריקוד הטאראנטלה. היא צפתה לבשורה חיובית משליחותה של כריסטינה, אך בהיוודע לה תשובתה השלילית, ידעה נורה שהרע מכל הגיע. נגמרו התירוצים ופתיחת התיבה לקראת חצות עמדה להתרחש כל רגע. כאן מתרחש שיאו של המחזה, שיאה של עלילת טרגדיה מודרנית זו, כאשר דקות אחדות לפני כן הם נפרדו מדוקטור ראנק הגוסס תוך שהוא מניח בתיבת המכתבים שתי גלויות המעידות על מותו הקרב. ברגעים אלו לפני הגילוי המחריד אומר הלמר לנורה את הדברים האלו: "לפעמים אני מאחל לעצמי שתהיי בסכנה איומה, כדי שאוכל להקריב למענך את נשמתי, את חיי, את הכל, הכל למענך" (עמ' 93). הצהרה כזו הנאמרת לפני העימות בינו לנורה סביב המכתב המרשיע, מגלה את פניו האמיתיות של הלמר. השיא כאמור מתרחש בהופעתו של הלמר תוך כדי כך שהוא משמיע זעקה ומחזיק בידו את המכתב המרשיע של קרוגסטאד. מכאן ואילך מתחולל מחזה אימים שבו הלמר מאשים את אשתו בחוסר נאמנות כלפיו, מטיל בה רפש ומתייחס אליה כאל עבריינית ופושעת, אישה מופקרת אשר גמלה לו רעה תחת טובה. היא מטיח בה דברים קשים ומאשים אותה גם בהרס שמו הטוב ובעתידו. במקום לשוחח עם נורה וללבן אתה את הנושא, הוא מבקש להשתיק את הנושא ע"י דיבור עם קרוגסטאד. העיקר מבחינתו הוא לשמור על 'שלמות' המשפחה, כאילו לא קרה דבר. למעשה הוא שולל ממנה את תפקיד האימהי, כי היא אינה ראויה לחנך את ילדיו.

המעבר החד מבעל המוכן להקריב את חייו למען אשתו לבעל המתייחס לאשתו כאל אישה פושעת ומופקרת מצביעה על אישיותו הצבועה של הלמר, על אופיו המכוער המפקיר את אשתו ברגע האמת במקום להושיט לה יד. טבעו האגואיסטי נחשף כאן. רק שמו הטוב חשוב לו. אין הוא חושב לרגע על מה שעבר על נורה ובעיקר אין הוא מעלה על דעתו שכל מעשיה כלפיו נבעו בגלל רגש האהבה שחשה כלפיו. אנו מפתחים רגש של סלידה כלפיו במיוחד לאחר המפנה המתחולל דקות אחדות לאחר מכן כאשר מגיע מכתבו השני של קרוגסטאד שבו הוא מסיר את האיום מנורה ואף מחזיר את שטר הערבות עם החתימה המזויפת. ברגע זה מתגלה פרצופו האמיתי של הלמר כאשר הוא מבין שהוא ניצל  ושוב הוא פונה בלשון שיש בה נופת צופים לנורה כאילו דבר לא קרה, וכאילו לא הטיח בה האשמות חמורות דקות אחדות קודם לכן.

בדקות אלו מתחוללת התפכחות עזה בנורה המובילה אותה להבנה חדה של יחסיה עם בעלה הלמר. ברגעים אלו הלמר היה צריך לגלות הבנה כלפי נורה, להפגין רגישות כלפיה, אך במקום זאת הוסיף הוא להחזיק בעמדתו השוביניסטית שכללה את רצונו להיות גם הרצון וגם המצפון שלה. הלמר נותר שבוי בעמדתו המוטעית. הייתה לו הזדמנות לשנות את השקפת עולמו השמרנית בנושא הנישואים. הוא חייב היה להבין שתפיסת הנישואים שלו הייתה תפיסה מעוותת שהעצימה את מעמדו של הגבר והפכה את האישה לאמצעי שאמור לרצות את הבעל בכל מחיר. נורה בדיאלוג אמיץ, עז וכן, בניתוח מדהים של חיי נישואיה מראה להלמר את העיוות שהיה בחיי הנישואים שלהם. הלמר הפך את אשתו  לבובה שכל תפקידה היה לספק שעשוע ולרצות אותו. נמנעה ממנה חשיבה עצמאית, צמיחתה כאישה נעצרה וכל-כולה חייתה בפחד שמא סודה יתגלה לבעלה. הלמר הצר את צעדיה. היא נאלצה לקבל את דעותיו כשם שקיבלה בזמנו את דעותיו של אביה. לא היה לה רצון משלה. התפכחות זו מובילה אותה לצעד נועז ואמיץ. עם זאת הגילוי הכואב של נורה היה הגילוי שבעלה מעולם לא אהב אותה באמת. ברגע האמת כאשר הוא נדרש לפרוע את השטר שהוא הבטיח, כלומר, לעמוד לצידה בשעת צרה ואסון, הוא התחרט ולא קיים את מה שהבטיח. הנורא ביותר הוא שכעת היא מגלה שהיא בזבזה את שנות נישואיה עם גבר שהיא אינה אוהבת. נורה הייתה מוכנה להקריב את חייה למען בעלה. היא הוכיחה זאת במשך כל שנות נישואיה. אבל הגילוי שבעלה באמת לא אהב אותה מוביל אותה לצעד הנועז ביותר: היא מוכנה לשלם כל מחיר כדי לצאת לדרך עצמאית: היא מוותרת על בית, על מעמד, ובעיקר על שלושת ילדיה כדי לצאת לדרך חדשה: לחיות את חייה כפי שלא חייתה אותם מאז היותה ילדה קטנה. נורה מייצגת את האישה המודרנית המורדת במוסכמות של החברה והדת ברגע שחשפה את העיוות הגלום במוסכמות אלו. כשנורה הבינה שהיחסים בינה לבין הלמר אינם "דו-סטריים", כאשר היא חשפה את טבעו האנוכי של הלמר ואת צביעותו ובעיקר את היותו כפוי טובה כלפיה, היא מחליטה לנקוט בצעד לא אופייני לנשים בסוף המאה ה-19: להשיל מעליה את המסכות שנאלצה לעטות בשם החברה והדת ולצאת לדרך חדשה שבה סוף כל סוף היא תממש את אישיותה כאישה עצמאית וחושבת. היא לא תציית יותר לגברים שוביניסטים. היא לא תרצה יותר גברים. היא תחיה למענה. אפילו לא למען ילדיה. ייעודה הוא להגשים את עצמה בכל המובנים. היא שייכת יותר להלמר. היא חופשיה.

              

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות