סיכום מאמר: "זהו קץ העולם" : המוות השחור / ברברה טוכמן

מאמרה של ברברה טוכמן "זהו קץ העולם: המוות השחור"  מפרט על התפתחות המגפה השחורה והשלכותיה.

1346 – מגיפה פרצה לראשונה בהודו. הגיעו שמועות לאירופה על המגפה שמקורה במרכז אסיה (ולא בסין כפי שחשבו)  והועברה מעכברושים ופרעושים. לא ידוע מה הפך את החיידק מבלתי מזיק תחילה לקטלני.

סוף 1347 – עגנו ספינות בסיציליה שהגיעו מגנואה ועליהן אנשים מתים וגוססים. המחלה התגלתה בשתי צורות – האחת, זיהום במחזור הדם והשנייה אלימה יותר בדרכי הנשימה. בשני סוגי המחלה הופרשו מהגוף הבל פה, זיעה, דם מהריאות והמפשעות, דם בשתן ובצואה. כל אלה הגבירו את התפשטות המחלה הנוראית שהטילה אימה קשה על בני אירופה.

עד אוגוסט  1348 – המגיפה השחורה התפשטה באירופה והגיעה לצרפת (ינואר), משם ספרד, איטליה (מאי) שוויץ אנגליה, סקוטלנד ואירלנד (יוני אוגוסט) וכן הלאה. תוך 4-7 חודשים המגפה השלימה את קציר המוות שלה ונעלמה כלא הייתה (חוץ מבערים הגדולות עקב צפיפות).

1349 – המגיפה חזרה ותקפה את פריז תחילה.

1350 – מרבית אירופה הוכתה.

1351 – גם רוסיה והאי בוהמייה הוכו.

בין הודו לאיסלנד מתו שליש מאוכלוסיית העולם (20 מיליון)

אסון תברואתי – לאחר שנוצלו עד תום כל מקומות הקבורה לא ידעו מה לעשות עם הגופות. על כן הוכשרו בורות קבורה. גופות נשלחו לנהר, ננטשו בכנסיות וברחובות. הטכנולוגיה התברואתית (משתנות וכו'…) דווקא היו ברמה סבירה אך האנשים גרמו להידרדרות הסניטציה. מתו מנקי הרחובות והזוהמה הייתה קשה.

התנהגות האדם בצל המגיפה – מרוב תמותה ופחד מהידבקות, אנשים נפטרו ללא טקסי אשכבה וללא תפילות. מקרים בודדים של עזרה לזולת, שכנות רעה, בעצם כל אחד שומר על התחת שלו… משמעות הדבר זניחת ערכים ותחושת כאוס עמוקה…. "זהו קץ העולם". אנשים איבדו רגשות אנושיים והפכו לחיות ממש. הכמרים זנחו תפקידם, השלטון לא אפשר טקסי אבלות.

רק עשירים יכלו לברוח. משמעות הדבר שעניים מתו יותר מעשירים…( אך עדיין מתו מלכים ומשפחותיהם, אמנים, אדריכלים, מיסטיקנים). תמותה של כמרים, סוחרים, רופאים, פקידי ממשל וכו'….  וגם צעירים מתו יותר מזקנים. הייאוש והתמותה גרמו גם לאיכרים לזנוח את תפקידם בשדות ובבע"ח. על כן התרחשה תמותת בע"ח קשה או שהסתובבו ללא השגחה.. בקיצור בלאגן לא נורמאלי ותחושה של ייאוש וטירוף הדעת.

למגיפה נלוו פרעות חוק, הוללות, רציחות, ניאוף וגניבות.

כלכלה – עקב מחסור בידיים עובדות בחברה אשר נשענת על חקלאות לא היה מזון. מבנים הוזנחו ונדרשו מאות שנים לשפץ את ההרס.

כאן אנו מגיעים לחלק קצת אחר של המאמר שמספר על כל ההשערות המופרכות של בני אירופה. ההשערות נבעו מחוסר הידיעה הנוראי של המחלה הקטלנית. גורמי המגיפה התגלו רק 500 שנים אחריה.

המיתוסים פרחו, היו אינסוף ספקולציות מאיפה הגיעה המחלה, כיצד היא מועברת וכל מיני הנפצות כמו הידבקות מהתבוננות, ותיאוריה שהמחלה מושפעת מהשמש. המוני העם האמינו כי המחלה היא זעמו של האל על חטאיהם והם חשו אשמה קשה. לכן עשו תהלוכות חרטה שונות ומשונות אך זה רק האיץ הידבקות. היעדרות גורם ממשי למחלה שיווה למגיפה דמות על טבעית ודמונית. ניסיונות אנשי דת ורופאים לרפא ולגרש המגיפה לא עלו יפה.

שוב, מכיוון שלא היה גורם ממשי למגיפה חיפשו בני אירופה את מי להאשים וכמובן שאלה היו היהודים שהואשמו והיוו גורם ממשי.

טוכמן שוב מדברת על האנטישמיות נגד היהודים שהתרחשה ב – 1320 ושוב ב -1348 –  האשימו אותם בהרעלת בארות המים. עשו על היהודים לינצ'ים ושרפו אותם חיים. הכנסייה דווקא אסרה על הריסת בתי כנסת והריגתם וביזתם של היהודים אך העם סירב והאנטישמיות המשיכה. תנועת הפלגלנטים (מלקים) שטפה את אירופה בשנאה נגד היהודים והיו נגד הכנסייה. מתו המון יהודים וקהילות שלמות נמחקו. בתום המגיפה לא נותרו הרבה יהודים. עידן פריחתם של היהודים בימי הביניים תמו וכבר כאן הוקמו חומות הגטו בעצם…

השפעות המגיפה:

#נישואים רבים מאוד (בגלל כסף ולא בגלל אהבה) – דבר שיצר גם ריבוי לידות.

# אנשים לא למדו מטעויות, ולא שיפרו אופיים. עדיין אי סדר הזנות הייתה בשמיים, שוב גניבות תגרות ומחוסרי בית רבים.

# היו מריבות על רכוש וקרקעות כי לא היו צוואות ולא היו אנשי משפט.

# הכנסייה לקחה לעצמה רכוש. ולא בררה כמרים ולקחה כמרים שלא ידעו קרוא וכתוב. הכמרים שכן שרדו את המגיפה דרשו כסף רב על שירותם.

#החינוך נפגע בשל תמותת כמורה ובורות אחזה באירופה.  היו שניסו להציל את המצב ולהקים אוניברסיטאות, אבל לא היו סטודנטים…

#דלדול האוכלוסייה הינו תוצאה ישירה של המגיפה. עד תום המאה ה-14 המשיך הדלדול עקב מלחמות, אלימות והמשך המגיפה שלא חוסלה לחלוטין. עד סוף המאה האוכלוסייה קטנה ב 50%.

#עקב מותם של חייבי מס רבים, השליטים נאלצו להעלות מיסים וזה גרם להתמרמרות העם, למרידות וכו'. המגיפה העצימה ניגוד בין עשירים לעניים.

#כשהמגפה הופסקה לגמרי, מחירי מוצרים עלו והיו פחות מוצרים עקב מחסור באיכרים.

בעלי מלאכה ניצלו מצב זה והעלו מחירים ודרשו תנאים טובים, הממשלה קנסה את מי שעשה ככה.

# מבחינת הכנסייה – כנסייה עשירה יותר אך פופולארית פחות… היה כעס על הכנסייה שצברה לעצמה כסף ורכוש. וכעס על כך שהכמרים נפקדו בזמן המגיפה. הייתה התרחקות מהדת וזו ראשית תהליך ההתבוללות.

החלו לצוץ שאלות בנוגע לדת, וכאן הסתיים עידן הצייתנות לכנסייה ולדת והחלה נטייתו של הפרט אל מצפונו האישי. המגיפה השחורה הייתה מזעזעת יותר מכל אך לימים האיצה את הולדתו של האדם המודרני.

מבוא לתרבות המערב

כשאלוהים נעשה חירש: ימי המגפה השחורה באירופה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות