בעל זבוב \ ויליאם גולדינג – תקציר וסיכום

 

תקציר העלילה

בסיפור העלילה של "בעל זבוב" קבוצת ילדים בריטיים נוחתת נחיתת אונס באי,תוך הינצלות מתאונת מטוס בזמן מלחמה אטומית. הילדים נוכחים לדעת שלא ניצלו עימם מבוגרים. האי מתגלה שומם מאדם,ללא חיות טרף,שופע מים ופירות. ברוח סיפרי הרפתקאות מוכרים,מקווים הם להתקיים ולהשתעשע עד בוא ההצלה מבחוץ.כצעד ראשון למימוש תקוותיהם,בוחרים הנערים במנהיג.ראלף נבחר למורת רוחו של ג'ק.בסיועם של סיימון ונער המכונה חזרזיר,מנסה ראלף להנהיג בדרכי שכנוע,בשיקול דעת וברוח דמוקרטית. ג'ק,מנסה להשליט מרות יחיד,כריזמטית ותוקפנית.ראלף מעדיף את שמירת האש כאות הצלה, ומבקש לנהוג על פי נורמות העולם התרבותי שבו חונך.ג'ק מעדיפ מרדפי ציד והרפתקנות יצרית נטולת מעצורים.העימות,המפלג את הילדים לשני מחנות, מתחדד על רקע חרדה מפני מפלצת מסתורית, אותה דימו לראות הקטנים שבחבורה. בהדרגה נשמטות ההנהגה וההכרעה מידיו של ראלף לידיו של ג'ק. ג'ק וחבורתו הופכים לפראי בראשית, שבכוח העירום, הצבע והמסכה,משליטים אימה והרס. במרדף אחר המפלצת המדומה,הם צדים חזירה,כורתים את ראשה ומקריבים אותו קורבן פיוס למפלצת.ראש חזיר זה הופך ל"בעל זבוב", על כל משמעויותיו. סיימון, נער שניחן בכוח נבואה וחזון,מבין שהמפלצת תמונה בהם,בחרדותיהם ובפורקן היצרים החייתי שלהם.הוא יוצא לאמת את נבואתו.סיימון אכן מגלה את "בעל הזבוב". למרות ההכרה כי חזונו איחר את המועד, הוא יוצא להזהיר את חבריו.סיימון נקלע למחול פולחני שעורכים הנערים, מנחה למפלצת. בתוך המעגל הזה נרמס סיימון למוות.רצח סיימון מזעזע את ראלף.הוא מנסה,בעזרת רעו הנאמן חזרזיר,לשמור על שארית התקנות ושפיות הדעת.אבל ההתגרות בין שני המחנות נמשכת.חזרזיר מוצא את מותו. ג'ק מפיל חתיתו על יתר הילדים ומעבירם למחנהו. הם יוצאים לצוד את נפשו של ראלף.ג'ק מעלה את האי באש ובכך הופך את גן העדן לגיהנום. על סף האבדון המוחלט ניצלים ראלף, ג'ק והילדים האחרים, על ידי ספינת מלחמה בריטית.

 

 

 

משמעות הכותרת "בעל זבוב"

בעל הזבוב במקורו הקדום היה אל הפלשתים בעקרון והוא כונה כך על שום קדושת הזבוב לפלישתם, ייתכן גם שהיה זה כינוי גנאי לבעל זבוב האוגריתי על פי הסיפור המקראי. נהגו לשאול את בעל זבוב בשאלות מרפא למחלות. לאותו "בעל-זבוב" היו כנראה עובדים בעיקרון.

במסורת היהודית מתקשר בעל זבוב לרשע.

לכינוי זה יש פירושים שונים במסורות השונות, כמו לדוגמא: במסורת היוונית-הרומית ששם מאמינים ש"בעל זבוב" זה זאוס בעצמו, שליט האלים הכל יכול.

ויליאם גולדינג (המחבר) עושה גלגול אירוני למשמעות זו והופך את בעל הזבוב המושיע לראש חזיר המוקף בזבובים.

בעל הזבוב המודרני הוא החייתי שבאדם. האדם מקריב אדם כפיוס ליצריו האפלים. בבעל זבוב המודרני אין כל נחמה רק רשע ומוות.

בסיפורנו מדמה המספר את בעל-זבוב לראש חזיר, המוקף בזבובים.

בעל זבוב נזכר בסיפור במשך 7 פעמים בהקשר לפגישתו עם סיימון:

"מול פניו של סיימון מוקע היה בעל זבוב על עומדו וגיחך. לבסוף נכנע סיימון והפך אליו פניו, ראה את השיניים הלבנות והעיניים העששות, את הדם ואותה הכרה עתיקה שאין מנוס ממנה ריתקה מבטו" (עמוד 131).

בהמשך, בשיחתו עם סיימון, שוחח עמו והסביר לו שהמצב אבוד ואין איש שיבוא לעזרתו, או דרך חזרה. בשיחה עצמה הסביר לסיימון שהוא חלק ממנו ושהוא עילת הכישלון.               

 

אנו מבינים מכך ש"בעל זבוב" זהו השטן בפנימי והרוע שנמצא בכל אחד ואחד מאתנו.

אותו רוע ששינה את הילדים בסיפור והפך אותם לפראיים, ואותו רוע שהרג את סיימון וחזרזיר.

במשך כל הסיפור הילדים מפחדים מה"מפלצת" ומאמינים שהיא קיימת ומפחדים ממנה ובעצם הם לא מבינים שאותה "מפלצת" אותו רוע ופחד שרודף אותם כל-כך הרבה זמן זה בעצם הם.

זה מחשבותיהם זה דרך התנהגותם.

אנו רואים במשך הסיפור את הידרדרות של אותה חברה.

מקום וזמן

זמן העלילה לא מוזכר בדיוק זהו זמן של מלחמה בקומוניסטים ומלחמה מראה את הרע שבעולם. העולם ממשיך ומתפתח אך טבע האדם נשאר זהה וכן המלחמה והרוע שבה כנראה גרמו להפיכת התנהגות הילדים לפראית כל כך.

מקום העלילה הוא באי בודד \ שאיננו רחוק מקו המשוה.

האקלים:"אפילו האויר שבא מן הים היה מלוהט ונטול-לחלוחית", אבל גם גשם שפורץ פתאום:"והנה נפתחו ארובות השמים והורידו מפלי מים"

מאפיינים את האקלים באזורים אלה.

דמות ראשית

ראלף: הוא הגיבור המרכזי בעלילה וכמעט כל האירועים ותיאורים נמסרים דרך עיניו אן נרשמים כאילו נלקחו מתודעתו. ראלף בן ה12- הוא יתום מאם וגם וגם את אביו, הקצין, לא ראה כבר זמן רב.

ראלף הוא ילד נאה חסון אבל למרות זאת יש לו מעין רכות ורגישות  פנימית.

כושר מנהיגותו הטביעי שללו ניכר כבר בתחילתו של הסיפור, כשהוא בולט בקומתו וחזותו משאר הילדים.

ראלף הוא גם ספורטאי טוב וזה עוזר לו בהמשך הסיפור, כאשר הוא בורח מפני האש, והוא מגן על חייו מפני שאר הנערים. לאחר שראלף ניבחר למנהיג מתגלות לנו תכונות נוספות באישיותו:

הוא טוב לב, שקול והגון יש לו כושר דיבור ויכולת נאום.

ראלף לוקח את תפקידו בכובד ראש דואג לכולם ונותן עדיפות לדברים שבאמת חשובים (כמו הצלה ומחסה) על פני משחקים, (כמו לדוגמא כאשר בנו הנערים סוכות, וכאשר החליטו שצריך לעשות את הצרכים רק במקום מסוים ליד המים כדיי שהמים ינקו את האזור).

ראלף דואג ושומר על כולם הוא בעל רעיונות, מנהיג תקנות, סדר ומשמעת, דואג לקטנים ומגרש את הפחד מהם. הוא דואג למציאת מזון מים ודואג להצלתם.

ראלף לומד לאורך הסיפור להעריך את חזרזיר ואף נסמך עליו במנהיגותו, משום שחזרזיר אינטליגנטי ממנו ורואה הרבה דברים אחרת מאשר ראלף, ראלף הוא אדם מציאותי מעשי ונבון, הוא אופטימי בכך שמאמין שיבואו להצילם ומעודד את השאר.

ראלף שומר על הסדר והחוק ומתקן תקנות לשם כך.

עם הזמן ראלף צובר ניסיון ע"י עימותים ושיחות עם ילדים אחרים ולומד מה הוא יכול להשיג מכל דבר.

אבל הדמוקרטיה לא עוזרת לו למרות הכל, ולמרות כל ניסיונותיו לא להתפרק רוב הילדים עוברים למחנה של ג’ק וכולם הופכים לפראיים.

ראלף היה נער חולמני מסופר לנו לא פעם, על הזיותיו הוא מתגעגע מאד אל ביתו ואל הוריו. הוא טיפוס ביתי וכאן בעצם מתגלות חולשתיו. הוא זקוק להוריו ויתכן שזוהי הסיבה שהוא מנסה על האי לחיות אותם ראלף הוא דמות חזקה, בטוחה ועקבית כמו שכבר אמרנו. הייתה בו מין ייחודיות , היה לו מזג מתון יותר, פסיבי ורק במקרים קיצוניים הצליח ג'ק להוציאו מכליו ולהרגיז אותו.

בניגוד לאדישות הפראים לאחר מותו של סיימון , הזדעזע ראלף. הוא היה מוטרד מאד והיו לו נקיפות מצפון.

ראלף היה ער למתרחש סביבו והגיב על כל הפגמים שהחברה מסביבו עושה ומקבלת כמובן מאליו. לו יש ביקורת על כך והוא לא מהסס להביע אותה. לכן הוא גם חוזה את העתיד המר שיתרחש בסופו של דבר. ראלף ראה בשכל הישר ובהגון הבריא, תכונות נעלות וחשובות ותודות להן הוא לא נהפך להיות פרא, חסר מחשבות כמו שאר הילדים אלה נשאר בו האדם החושב. למרות שידע את הסכנה הטמונה התנגדותו לרב הפראי, הסכים לקבל על עצמו את ההגבלות המוסריות שהכתיבו הפראיים כדי לשמור על עקרנותיו. הוא התגבר בסופו של דבר על המשבר שחל בו כתוצאה ממותו של חברו הטוב חזרזיר ומהקרע שבתוך חבורת הנערים.

ולכן אהבתי דמות זו מפני תכונותיה וכושר מנהיגותה ואם אני הייתי נקלע למצב כזה אני בטוח שהייתי מתנהג כמו ראלף.

 

מערכת יחסים

לאורך כל הסיפור בולטת מאד מערכת היחסים בין ראלף לג'ק .

כבר בתחילתו של הסיפור, כאשר שסיירו באי התפתחה בניהם חיבה, אך מהר מאד השתנה המצב והפך להיות מאבק מילולי (לדוגמא: לאחר הטיפוס להר והחיפוש שם אחר המפלצת, ראלף היה הראשון שברח ולכן ג'ק רוצה להחליף מנהיגות ומעלה זאת לשיחה).

לאחר מכן המאבק בנכם הופך למאבק פיסי (לדוגמא: לפני מותו של חזרזיר הם מכים אחד את השני).

לבסוף הם נלחמים על חיים ומוות.

במשך הסיפור יש קנאה בין המנהיג בפועל, לבין המנהיג הרשמי.

כל אחד מהם רוצה להיות מנהיג ולהנהיג בדרך אחרת:
ראלף רוצה לשמור על סדר ומשמעת ועל האופי התרבותי, הוא מאד דואג להצלה שלהם מהאי ולכן החליט על הדלקת אש בראש ההר, ודאג לה מאד.

את ג'ק מעסיק הבשר לאורך כל הסיפור.

כבר בריבם הראשון על ההנהגה בא לידי ביטוי האופי השונה של כל אחד מהם.

הילדים מחליטים לארוך הצבעה שתחליט מי יהיה המנהיג. ג'ק התנגד אך לעומתו ראלף הסכים, בכך אנו רואים את האופי המחושב והדמוקרטי של ראלף.

הילדים בוחרים בראלף למנהיג , בזכות אישיותו העצמאית וקסמו האישי, בניגוד לג'ק שניסה את כוחו בצורה שונה :"עלי להיות המנהיג קרא ג'ק. השחצנות התמימה".

ראלף גם נבחר בזכות צורתו החיצונית המחבבת את הילדים ובגלל אופיו הדמוקרטי.

אהבתי מערכת יחסים זו מפני שהיא המערכת הכי חשובה ומעניינת הסיפור כי אם איש היה עושה כרצונו ולא היה מנהיג לא היה לילדים סיכוי לשרוד וראלף, אשר היה מנהיג עם עקרונות דמוקרטיים, היה מנהיג טוב יותר וגם הגיע להחלטות נבונות לעומת ג'ק אשר השתמש בכוח. הניסיונות של כל אחד מהם והחלטותיהם גורמים לכך המלחמה על המנהיגות מהווה מערכת מורכבת של יחסים ביניהם.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות