דמותו של הירשל ב-"סיפור פשוט" – סיכום

ראו סיכום ותקציר כל הפרקים של סיפור פשוט מאת עגנון

סיכום דמותו של הירשל

 

שלב ראשון: נערות, אירוסין, נישואין

ילדותו ובגרותו של הירשל משקפים את החינוך שהוא קיבל: צייתנות, ויתור על מאווים אישיים, השתלבות בחברה ע"פ מוסכמותיה. קיימת התנגשות בין רצונו להיות עם בלומה לבין יכולתו לממש זאת, מכיוון שאם ינהג כך, ינהג בניגוד לרצונה של אמו ובכך גם יחרוג מהנורמות החברתיות המקובלות.

צירל מעלה בפניו טיעונים חברתיים-כלכליים לחיזוק דבריה, ומדגישה כי בלומה ענייה ולעומת זאת מדגישה את עושרה של משפחת צימליך. הירשל נמצא בסערה נפשית גדולה מאוד. הוא רוצה למרוד, אך הוא מקבל את דברי אמו. הוא מאופיין בכך שהוא עושה כל מה שהוריו אומרים לו. אין לו כוח לפעול, ולכןהוא מצליח למרוד רק במחשבותיו, במחשבותיו הוא מאוד פעיל ולא בפעולותיו- בהן הוא פסיבי.  שני כוחות אלו פועלים עליו בו-בזמן.

גם במסיבת האירוסין,(בחנוכה), פועלים עליו שני הכוחות האלו. המסיבה הזו מלמדת על כניעתו של הפרט אל מול הכלל. הירשל משוחח עם מינה כדי להשתחרר מבדידות. שיחה זו מתפרשת ע"י החברה כקשר הקיים ביניהם ומטרתו נישואין.הירשל כמובן אינו חושב כך, אך נותן לחברה ובראשה לאמו, להכריע.

לראשונה הירשל חושב על שיגעון כאפשרות בריחה ממצבו, הוא נזכר בדודו שהשתגע. מכאן מתגבר הקונפליקט הפנימי בנפשו של הירשל. הירשל, לא רק שאינו בורח, אלא להיפך, בסעודת האירוסין בכפר הוא נמשך למינה ומשוחח עמה על נושאים הקרובים ללבו:דיכוי הפרט ע"י הכלל וחוסר יכולתו של הפרט להשפיע ולשנות.

בטקס הנישואין, מוצא עצמו הירשל מהרהר בכל הקשור לגירושין (הנר שכבה, הכת בהודו). הירשל סובל לאחר הנישואין, הוא שותק, מסתגר, אינו רוצה להימצא עם אשתו, נמצא רוב הזמן בחנותו. הירשל מתחיל לטייל לבית בו מתגוררת בלומה ולאחר  שרואה אותו ונעלמת , מתמוטט הירשל ובוכה על כפות המנעול. זוהי הנקודה בה תהליך שגעונו הוא בלתי נמנע.

 

שלב שני בחייו של הירשל : השגעון

הירשל מתחיל להזות, שיחותיו מוזרות,הוא אינו יכול לסבול את קולו של התרנגול, מדבר על שעונו שנעצר והוא סובל מנדודי שינה ונזכר בדודו.

את שיגעונו של הירשל ניתן להבין בכמה דרכים שונות או לקבל את כולן יחד:

  1. השיגעון הינו גזירת גורל במשפחה, עובר מדור לדור ולא ניתן לברוח ממנה. הירשל מודע לכך ומרבה לחשוב על דודו שהשתגע ביער.
  2. השגעון נובע ממערכת יחסים מורכבת ומסובכת עם אמו השתלטנית, היא לא הראתה לו חום ואהבה בילדותו, כדי שלא יהיה מפונק, חוזרת לעבודתה מיד בתום תקופת ההנקה. מאידך היא חונקת אותו וכופה עליו את החלטותיה הן מבחינת התנהלותו בחיי היום יום (האם יהיה בבית המדרש או בחנות, או במועדון עם חברים וכו') והן מבחינת בחירת האישה שלו. היא מתפעלת אותו כפי שמתפעלים מריונטה.
  3. השגעון הוא מרידה בנישואין שנכפו עליו ובמוסכמות החברתיות. החברה כופה על הפרט את החלטותיה והוא אינו יכול לפתח את עולמו הפנימי, לכן השיגעון פורץ ביער בו הגבולות מטושטשים. (+ פרק 27 היער).
  4. השיגעון כתכסיס להשתמט מהצבא, כך חושבים אנשי שיבוש ובכללם משפחתה של מינה.
  5. קשה לקבוע האם הירשל השתגע מרצונו מתוך בחירה והחלטה מודעת, או שהשתגע בלי שליטה. מצד אחד הוא החליט שהוא הולך ליער, ניסה ללכת לשם רגוע, מחשבותיו היו צלולות, אך מצד שני, ביער הוא מתנהג בצורה משונה : משמיע קולות של חיות, צוחק ובוכה. נראה כי השיגעון מתחיל בצורה מודעת, תוך כדי תחושה של שחרור ממגבלות חונקות, אך בהמשך מאבד שליטה , למרות שמודע למה שעובר עליו, אין הוא יכול לעצור את התהליך.

 

שלב שלישי בחייו של הירשל: שלב הריפוי וההשלמה אצל דר' לנגזם. בפני הירשל עומדת רק אפשרות אחת : לשרוד בחברה. אפשרות זאת היא ההשלמה עם כל ה שקורה בחייו.

הפתרון הוא פתרון אירוני, מכיוון שהחברה עיוורת לרגשותיו של הפרט. עיוורון זה גרם לשיגעונו של הירשל, אך גם יגרום להצלתו. אביו היה עיוור לרגשותיו שלו  עצמו ובחר להינשא, בעקבות הממון, לצירל ולא למירל אהובתו. כספה של צירל עיוור את עיניו. דר' לנגזם ,מלמדו באיטיות ובשלווה שהפתרון היחיד הוא עיוורון, ויתור על מאוויים אישיים, הסתגלות לשגרה ולאורח חיים מסודר. בלי עימותים עם החברה ומוסכמותיה-  זהו התנאי להישרדות בחברה.

המנגנים הסומים מחזקים זאת. זהו מוטיב המדגיש את העובדה שרק בזכות העיוורון הירשל יוכל לתפקד.למרות שהמנגנים הם קבצנים בגלל החברה, הם זקוקים לחברה כדי שיוכלו לקבץ נדבות ממנה. העיוורון מטשטש עובדה זו. כך גם הירשל השתגע בעקבות החברה, אך זקוק לה כדי להשתקם, ולצורך כך הוא חייב להיות עיוור לתחושותיו הפנימיות ולאמת שלו.

 

שלב רביעי בחייו של הירשל : חיי השגרה

הירשל משלים עם המציאות. הוא חי חיי חברה מאורגנים ומסודרים. יודע מתי לעשות כל דבר. חי כמו כולם. מערכת יחסיו עם מינה מתפתחת יפה. נולד להם בן נוסף. מרגע זה אף הוא עיוור לכאביו, נכנע לחברה ולתכתיביה.

כאשר הזה בעבר וראה עצמו כמנגן סומא -קבצן, זו הייתה השלכה לתחושותיו- הכסף הנזרק לתוך עיניו עיוור אותו, וכך מוכחת כניעתו לחברה. הוא הופך להיות עיוור לעולמו הפנימי. בהמשך, כאשר מטייל בכפר עם מינה אשתו, פוגש מנגן סומא ברחוב והוא, זורק לו מטבע. הוא כבר נוהג על-פי כל הכללים של החברה והוא עיוור לעולמו הפנימי שחלף וממשיך הלאה בדרכו.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות